מסיבת השוקולד הגדולה
האם אפשר לאכול יותר מדי שוקולד? שבעה כתבים אמיצים התגייסו לטעום את טעמי הגלידות החדשים של "אייסברג", שיוצאים במסגרת פסטיבל השוקולד השנתי של החברה שיחל מחר ויתקיים במהלך החודש הקרוב. אחת מהן עדיין יושבת במטבח עם כפית והר של שוקולד
ח': מעולה, נקודה. הטועמת ט': לא התרגשתי, מתאים לילדים, זה מתוק
ח': מעולה. ש': יש לזה טעם של בננה. השמן: זה כמו בננה מרה.
ח': לא. הטועמת ט': ממממ, טעים מאוד, אם אוכלים בלי השזיפים. מ': מזכיר לי את השוקולד כשהיינו קטנים. טעים מאוד. החטוב: ט"ו בשבט לעניים.
בסיבובים השניים, השלישיים וגם אחרי 40 דקות - זה הטעם האהוב ביותר. ח': זה נפלא. ג': ככל שזה יותר כהה, זה יותר טוב.
החטוב: יש לזה טעם של בראוניז. מפתיע. מ': מוזר, זה פחות טעים ממה שחשבתי. הטועמת ט': שתדעו שלבנים אין סיכוי מולנו כי לבנות יש קיבה יותר טובה. אני, בכל אופן, התאמנתי בבית.
בלי ספק המנה היפה ביותר, למרות שמחלוקת התעוררה בנוגע לסוגיה: האם שוקולד לבן הוא שוקולד בכלל? הטועמת ט' חורצת: שוקולד לבן לא נחשב. ש': זה כמו פרילי. מ': הוופלים טעימים. הטועמת ט': וופלים זה קלוריות ריקות.
ג': זה מעניין, ונורא מתוק. הטועמת ט': שוקולד לבן זה לא שוקולד, ואני אחדול מהניסוי אם תמשיכו ככה.
השמן: מרגישים את האספרסו. זה הטעם האהוב עליי. מ': זה כמו קפה קר. השמן: זה טעם מעולה למבוגרים. החטוב: אינני יכול עוד. אני הולך להקיא. הפורש הראשון, אחרי 17 דקות.
ח': זה שוקולד לעיראקים, בגלל הפסים. למה קוראים לזה ככה? הטועמת ט': ביזארי, אבל אני מתה על זה. הגלידה הכי טובה.
22 דקות מנקודת ההתחלה, חמש בנות והשמן נותרו סביב השולחן. ח': " אני צריכה להקיא קצת, אבל אמשיך למען המדע", אמרה וגמרה את הנוטלה לכולם. 25 דקות מנקודת ההתחלה, פורש השמן. מ' בתגובה: "אני יכולה עוד, אבל כבר לא בא לי".
28 דקות לנקודת ההתחלה, שלוש בנות סביב השולחן. מ' בודקת את השוקולד המריר ואומרת: "הדברים הכי פשוטים הם הכי טובים". הטועמת ט': " בחיים, לא בגלידה. תעבירו לי את הערמונים".
32 דקות : מ' פורשת. "אני רק רוצה שזה ייגמר, כי הטעמים שאהבתי נמסו". 38 דקות : ש' פורשת. "קר לי, קפא לי המוח". יומיים אחרי תחילת הניסוי: הטועמת ט' עדיין במטבח, טועמת גלידות, ומחכה שמישהו יביא לה מים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם