העם עם הגולן
במבשלת הגולן מגישים רביעיית בירות מעולות מתוצרת הארץ לצד אוכל ברים לא רע בכלל, ששיאו בשתי נקניקיות שהולכות יופי עם הלאגר
ירושלים אינה מינכן, ולכן הסיכוי לתפוס את הצמד יחד הוא קלוש יחסית. על פי רוב, אם למקום יש נקניקיות טובות הבירה סטנדרטית ולהפך - אם הבירה טובה באופן יוצא דופן, הנקניקיות מורכבות בעיקר ממייצבים, נוגדי חמצון ועוד חומרים שמתחילים באות אי ושממילא הורסים את טעמה של בירה הגונה.
הפתיחה יכולה לרמוז מדוע שמחתי כשהמשמין סיפר לי על שילוב מוצלח במבשלת הגולן. השמחה הייתה כפולה: כל עוד המשמין ממשיך לאכול ומטפח כרס לקראת יום הולדתו ה-40, כך גדלים הסיכויים שלי לטוס לנופש בבירת אנגליה על חשבון הטורקי עם השיער המקליש, שהימר לפני עשר שנים נגד הסיכויים שהמשמין ישמין.
המקום הסימפתי הוא שלוחה כלשהי של מבשלת הגולן מקצרין, שממנה מגיעות ארבע בירות מעולות מתוצרת הארץ. גם אם אתם לא בעניין של לאכול, המקום מצדיק טרחה רק בשביל כוס בירה משובחת.
בגזרת הבירות יש אחת בהירה מאוד ומתקתקה; אחת שחורה כמו גינס ושמה בזלת, והיא מעט מרירה וטיפהל'ה מתוקה; בירת הגולן האדמדמה, בעלת צבע עז וטעם עמוק של מאלט שממלא את הפה; ובירת הגליל, שהיא שילוב בין זו האדמדמה לפילזנר, שמוכרת כבירת העמק. כשהתיישבנו קיבלנו דגימה קטנה מכל הבירות כדי שנוכל להתרשם, והבחירה הייתה קשה מכיוון שכולן טובות מאוד, לא מפוסטרות ולא מפולטרות, וכך נשמרים בבירות טעמים טובים של לתת וכשות.
בשורה התחתונה, אף בירה של המבשלה מקצרין לא נופלת מאחיותיה הוותיקות בהרבה מבוואריה או מכל מקום אחר בעולם. ולידן יש נקניקיות טובות
לעומת הנקניקיות, מחית תפוחי האדמה ללא חלב - מפאת כשרות המקום – אנמית ואינה מאורע משמח במיוחד. הכרוב הכבוש סובל מחומציות יתר, וכשמערבבים את הדיספרופורציות מתקבלת התמזגות סבירה. אבל אפשר להתעלם מהפירה והכרוב ולהתמקד שוב בנקניקיות: נקניקיית הטלה הארוכה והדקה הייתה אגרסיבית לעומת אחותה מבשר העגל. היא מתובלת בטעמים חזקים של פלפל אנגלי, אגוז מוסקט ופלפל שחור, ובשר הטלה השתולל איתם בתוך המעטפת.
שתיתי את הבירה האדמדמה החזקה יחסית, והיא התאימה בדיוק רב גם לנקניקיית העגל אך בעיקר לטלה. לידן היה המבורגר נחמד למדי, עשוי מדיום לפי הדרישה ומוגש על לחמנייה שעברה כמה רגעים בטוסטר
לסיום, כדי שלא נלך הביתה על בטן ריקה חלילה, הזמנו פרצל עם קורנדביף. הפרצל הוא הבייגלה הגרמני, רק שהוא רך יותר מזה שמוכר בארץ וטרם הכנסתו לתנור הוא נשלק במים עם חומר שנקרא באנגלית Lye. בעברית החומר מוכר כסודה קאוסטית, נתרן הידרוקסידי, פותח סתימות או חומר מחטא. למרבית ההפתעה, במינון נכון הוא מעניק לפרצל הגרמני את הצבע והטעם האופייניים לו.
סתם בשביל האנקדוטה, לפותח הסתימות הנ"ל יש גם חלק חשוב בתעשיית הזיתים: בזכותו מתקצר זמן מיתון המרירות במפעל משבוע לכמה שעות. בגרמניה נהוג לתלות על מתקן מיוחד בשולחן של בר או מסעדה כמה פרצלים לנשנוש.
במבשלת הגולן מקבלים שני פרצלים רכים ויפים, ובתוך כל פרצל שתי פרוסות קורנדביף צלוי עם קצת חסה, עגבניה ורוטב ברביקיו. יופי של אוכל ברים. כל הארוחה עלתה 177 שקל.
גדולתה של מבשלת הגולן בבירות המעולות שהיא מגישה במקצועיות רבה. האוכל שבה הוא אוכל של בר, ובניגוד לכמה מקומות שבהם ביקרתי בעבר, שחשבו שהם מגישים אוכל ברים אבל הגישו אוכל שאינו עונה על ההגדרה, האוכל של מבשלת הגולן מתאים וראוי.
מבשלת הגולן, הלל 26, טל': 5022655.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם