ראשי » סגנון » תיירות » תיירות בעולם

לרוץ בתוך חלום: מרתון בהרי הקווקז

בין נופים קסומים ומושלגים רצו להם עשרות ספורטאים מכל העולם במטרה להכיר את גיאורגיה דרך הרגליים. גולן לובנוב, אחד מיוזמי הפרוייקט המבורך, ברשימה נלהבת במיוחד

  בשבת ה-4 בספטמבר 2010, נגלה מראה מוזר ביותר לעיני תושבי הקווקז המתגוררים באזור הר הקזבגי. הם שפשפו חזק את עיניהם. זאת לא היתה הזיה: עשרות ספורטאים מכל העולם מלאו את הנוף הציורי שלהם. כולם הגיעו לגיאורגיה כדי לרוץ מרתון ולגלות את היופי המרגש של האזור בצורה הכי בלתי אמצעית שיש, וכל זאת ביוזמה שלנו, הישראלים.
הכל התחיל לפני שנתיים. נסעתי לגיאורגיה במטרה לחפש מסלולים ומקומות לא מתויירים כדי לצרף אותם למסלולי הטיול של החברה. בהרי הקווקז מצאתי את אגם טבצקורי והכפרים הארמנים הציוריים מעל מעבר ההרים צחראצ'חארו, את חבל סוואנטי המרוחק, בו נמצאים ההרים הגבוהים ביותר והכפרים הגבוהים ביותר באירופה.

הגילוי המדהים ביותר היה שהארץ הזאת כולה פשוט מהממת ביופיה: הרי הקווקז המוריקים והמכוסים שלג יוצרים מראות נשגבים ומרגשים שמשתווים ביופיים רק להרי ההימלאיה הרחוקים. ודווקא הדברים הפשוטים – הכפרים הקטנים, ההרים, מפלי המים והקניונים הם היפים והמרגשים ביותר. אין צורך לחפש אותם. הם נמצאים שם ומחכים בערגה לתיירים וטיילים שיבואו ויראו שהאגדה על גן העדן הגיאורגי היא אכן מציאות.

נלהב ומרוצה חזרתי לארץ ולשגרה, אבל בראש ובלב נשאר משהו לא סגור, שאלה שכרסמה ולא הרפתה: מדוע אנשים לא יודעים כמה הארץ הזאת יפה? כיצד יכול להיות שעם טבע נפלא ומרגש שכזה, הביקוש העולמי (ולא רק השוק הישראלי) עדיין קטן מההיצע?

החלטתי לעשות מעשה ולנסות לארגן אירוע ספורטיבי עולמי בהרי הקווקז. מרתון הרים באחד המקומות היפים בעולם, מרתון שעובר במראות יפים מנופי ההימלאיה, שנמצאים במרחק כשעתיים טיסה מישראל.

יצאנו לדרך, אנוכי, ורן שילון - מנכ"ל חברת אנדיור, שהשתתף במרתונים החשובים בעולם ובלא מעט מרתוני הרים. בשלב הראשון נפגשנו עם שגריר גיאורגיה בישראל – מר ווחטאנג. וואחטנג ניסה לעזור בכל כוחו ומרצו אך לא היה לו קל. המשכנו במאמצינו ונסענו לגיאורגיה לפגישה עם כל צמרת הממשל. אחרי סוללת פגישות מתישות עם בעלי תפקידים ועסקנים קטנים הבנו: אם רוצים להרים מרתון בהרי הקווקז – ההשקעה הכספית, הזמן, האכפתיות – הכל עלינו.

לבסוף, אחרי השקעה פרסומית מסיבית בכל העולם, הצלחנו לממש את החלום: ב-4 בספטמבר רצו יותר מ-100 רצים מכל העולם במרתון הקזבגי הראשון. היו שם רצים משוויץ, גרמניה, צרפת, שוודיה, ארה"ב, יפן , גיאורגיה, ארמניה , פולין וכמובן ישראל.

המרתון מתחיל בכפר קזבגי, היושב בגובה 1600 מטר בצפון גיאורגיה, 14 קילומטר מהגבול עם רוסיה שנפתח רק לאחרונה. רצים לאורך רכס הקווקז אל הכפר סיאוני הציורי, שם מטפסים לכנסיה קטנה יפה ומבוצרת מהמאה ה-19 בעלת מגדל שמירה, הנושא את אותו שם.
 

בחלק הזה אנו פוגשים את הדרך הצבאית היסטורית - נתיב חשוב אל הארצות הנמצאות מצפון לקווקז. ראשיתה של הדרך במשעול הררי צר, שטיפס צפונה דרך הרי הקווקז אל המישורים שמצפון וחיבר את גיאורגיה עם אירופה. המשעול ההררי נשמר בצורתו הראשונית אלפי שנים ורק עם סיפוחה של גיאורגיה לרוסיה במאה ה-19 הורחב לכביש סלול.

ממשיכים לאורך עמק סנו רחב הידיים, דרך כפרים קטנים וחקלאות מסורתית המשלבת עבודת ידיים של מגל וחרמש, עגלות סוסים וערימות קש. בסוף עמק סנו נמצא הכפר ג'וטה, הכפר האחרון אליו מגיעה הדרך הסלולה. משם יוצאים המסלולים הרגליים אל אזור טושתי הנסתר והמסתורי.

הכפרים שבעמק סנו נראים כאילו הזמן עמד בהם מלכת, ולא סתם – הצעירים עזבו לארצות אחרות, לטובת חיפוש עתיד טוב יותר. בכפרים נשארו רק המבוגרים והילדים. בשבת של ה-4 בספטמבר הם סרבו להאמין שעשרות הרצים הגיעו מיפן ומארה"ב רק על מנת לרוץ בין השדות והסמטאות שלהם. החיוכים והצחקוקים היו כל כך אמיתיים ומרגשים, שהיה קשה להאמין.

מסלול המרתון ממשיך אל הכפר קזבגי השוכן למרגלותיו של הר קזבגי המתנשא לגובה 5,033 מטרים. נופו המצוקי הוא מן הדרמטיים שבנופי הקווקז. על פי האגדה, קשור ההר במסורת הגיאורגית ל"אמירני" - המקביל המקומי לפרומתיאוס היווני, שהיה כבול להר בשלשלאות כעונש על גניבת האש מהאלים והעברתה לבני האנוש. באתר בו היה כבול, בגובה 4,000 מטר, נמצאת מערת "בית לחם", שהפכה עם השנים למקום משכנם של נזירים אורתודוקסים.

הרצים חולפים על פני הכפר קזבגי ופונים אל החלק האחרון והמאתגר ביותר של המסלול – ריצה בעליה אל רכס הצמוד להר הקזבגי, שעליו מתנשאת כנסיית טצימנדה סמבה - כנסיית השילוש הקדוש. הכנסיה הנמצאת בגובה של 2,170 מטרים היא הכנסיה החשובה ביותר באזור. מראה הכנסיה על רקע ההר מספק את אחת התמונות המרהיבות של גיאורגיה.
 

יורדים אל הכפר קזבגי. בימים רגילים רחבת הכפר היא מקום די ריק ובו ג'יפים ונהגים המחכים לתיירים הרוצים לעלות לכסניית השילוש הקדוש, כמה דוכנים וחנויות קטנות ומלון אחד. ביום המרתון היו שם כ-350 "אורחים": 150 רצים, 50 שוטרים מקומיים שעמדו, הסתכלו ולא האמינו, 100 תושבים שצחקקו יותר מן השוטרים ועוד 50 איש – הצוות המארגן ובראשו ארגון האתלטיקה של גיאורגיה שכלל גם את האלופה האולימפית וגיבורת גרוזיה - מאולימפיאדת סיאול – ריצת 800 מטר, מאיה אראשבילי.

בסיומו של המרתון התיישבנו במסעדה שברחבת הכפר ודיברנו. היה מעניין לגלות שרובם של המשתתפים היה מעל גיל 40 – אפילו יותר מ-50. רן שילון, שותפי היקר לארגון החלום, הסביר לי שככה זה. אלו רצים שכבר השתתפו במרתונים כמו ברלין לונדון וניו יורק, שמחפשים עכשין את הדברים המעניינים הבאים כמו מרתון פטרה, החומה הסינית וכמובן מרתון קזבגי בהרי הקווקז הנפלאים. רץ המרתון המבוגר ביותר היה יפני בן 74 שנשלח על ידי אחד ממועדוני הרצים כדי לבדוק ולחוות דעה. לא האמנתי כשבסיום המרתון הוא צעק לרן "שנה הבאה נטפס יותר גבוה".

ונסיים באגדה גיאורגית שיכולה להסביר עד כמה יפה היא הארץ הזאת וכמה כדאי לרוץ בנופים כאלה: כאשר אלוהים חילק את העולם, היו הגיאורגים עסוקים באוכל ובשתיה. כשהתיצבו לפני האל, התברר שהוא כבר חילק את כל האדמות. הגיאורגים התנצלו והסבירו שאיחרו להתיצב כי "שתו לכבודו". האל התרצה והעניק להם את חלקת הארץ שייעד לעצמו. אין ספק שהפוריות הרבה שלה ויופיים של הרי הקווקז מהווים עדות לאגדה זו.

גולן לובנוב הוא מנכ"ל חברת "אקו טיולי שטח", המציעה חוויות שטח מרתקות ברחבי העולם.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...