כולל שירות: האם יש משרתים בישראל?
מטפלת לתינוקת, מנקה לבית, מוליכה לכלבים, מוסכניקית לאוטו, מעצבת לגבות, מורה פרטית לילד, סבתא לשעות הערב. המשרתים המודרנים נקראים "נותני שירותים", וממש לא מרגישים שמישהו מנצל אותם: אחרי הכול, בסופו של יום יושבים נותני השירותים ומקבליהם באותן המסעדות, לבושים באותם הבגדים. מה אנחנו מפספסים?
בן זוגי העמיד פנים שהוא מנמנם. אני העמדתי פנים שאני מדברת לעצמי. "נכון שאנחנו לא עשירים או משהו", המשכתי בנאום חוצב להבות, "אבל הרי ממילא יוצא לנו להזמין אוכל, ללכת לספר, לקוסמטיקאית, להזמין מובילים כשאנחנו עוברים דירה, לשלם למוסכניק שייקח לנו את האוטו לטסט. יכול להיות שכבר יש לנו משרתים בכל תחום בחיים, אבל אנחנו מתביישים לקרוא להם כך? מה דעתך? ענה לי לכל הרוחות!".
על המנמנמים אי אפשר לסמוך, אבל אולי בן זוגי בכלל שכר מישהו לסמוך עליו במקומו. בשנים האחרונות קשה למצוא תחום בחיינו שלא ניתן לו מענה שירותי: שמישהו אחר יעשה את זה במקומנו. השירותים שאנחנו מקבלים תמורת כסף הפכו להרגל שאינו מיועד לבני עשירים אלא חוסכים לנו זמן: כביסה בתשלום, עוזרת בית, מישהו שיוציא את הכלב לטיול, ישגיח על הילדים, מישהו שיתכנן מסיבת יום הולדת לסבתא, מישהו שיסביר לילדים מה זה נגזרת שנייה ולמה אנחנו צריכים את זה בחיים. מישהו שיגיש לנו אוכל במסעדה, מישהו שינקה אחרינו את השירותים בקניון, ירוקן את פח הזבל המשרדי בסוף יום עבודה, יטפל לנו בציפורניים ויוריד לנו שערות מכל הגוף.
אם במאה ה-14 קראו לזה משרתים, היום אנחנו מנקים את זה וקוראים להם "נותני שירותים". מנהלים אדמיניסטרטיביים. מעצבי גבות. מנהלי משק בית. יכול להיות שעידנו את השימוש במילה משרתים כדי להימלט מהאחריות ליצירת מעמדות? יכול להיות שהמנקה, המטפלת, המבשלת והמלצרית בבית קפה הן המשרתות החדשות?
הקטע אירוני אפילו יותר: רוב אותם מנהלי שירותים מרוויחים לא פחות ממקבלי השירותים. אם במאה ה-16 היה לבוש מובחן, שהבדיל בין המעמדות וקבע מי למטבח ומי לארמון המלוכה, היום בעלת הבית והמבשלת שלה עושות שופינג באותן חנויות ומגיעות בסוף החודש למינוס דומה בבנק.
"הסתכלנו לא מזמן על דוח ההוצאות החודשי שלנו, וגילינו איזה צוות ענק אנחנו מתחזקים", אומרת שיר, עובדת הייטק בת 35 מגבעתיים, נשואה ואם לתינוק בן שמונה חודשים, שמסרבת להיחשף מפחד משטרת ההגירה. "יש מטפלת לתינוק כל יום, עניין של 5,000 שקל . אחותה מבשלת לנו פעם בשבוע, 400 שקל בשבוע, אבל זה כולל את המצרכים. אחרי שחזרתי לעבודה, המטפלת גם הלכה בשבילנו לסופר, כי פשוט לא הצלחתי למצוא לזה זמן. היא כמובן לא מוכנה לנקות, אז יש מנקה פעם בשבוע. לפני התינוק שילמנו לבת
"תוסיפי לזה את הקוסמטיקאית שמורידה לך שערות פעם בחודש, ואת זאת שעושה לך מניקור-פדיקור. מצאתי מישהי שמגיעה אליי הביתה, 150 שקל להכול, וזה חוסך לי המון זמן, למרות שזה פחות מפנק מלצאת לאיזה מכון נחמד. את הספרית, שעכשיו אני הולכת אליה פעם בשלושה חודשים, אבל בעלי הולך פעם בחודש. במהלך ההיריון ואחרי הלידה היה לי מאמן כושר אישי פעם בשבוע, עכשיו הפסקתי עם זה כי זה נראה לי מושחת, וחזרתי סתם לחדר כושר. יש פסיכולוג, יש את הבחור בחברה שלוקח את המכונית שלי לכל הטיפולים ולכל השטיפות. הלוואי שהייתי יכולה לשלם למישהו שיעשה גם את כל הסידורים, ידאג לכל התשלומים, ילך במקומי לסופר ויחכה לאינסטלטור".
כמה את מרוויחה, בשם אלוהים?
"זה לא עניין של כסף. המשכורת שלי ושל בעלי מגיעה ל-22 אלף שקל בחודש, שזה לא רע, אבל זה גם לא המון. העניין הוא שמצפים ממך לעבוד עשר, 12 שעות ביום, ואז לחזור הביתה ולהיות עקרת הבית המושלמת והאמא הכי טובה בעולם. זה בלתי אפשרי. אז אנחנו קונים לעצמנו זמן. אם זה כי אנחנו משלמים למישהי שתבשל לנו ולא צריכים לדאוג לזה, ואם זה באמצעות מישהו שמנקה את הבית וחוסך לנו את כאב הראש הזה. אני עם הילד שלי שעתיים ביום, אבל זה אחרי שהוא רחוץ ואחרי שהוא אכל, ואנחנו פשוט יכולים ליהנות ביחד שעתיים, ולא להתעסק בכל המטלות המעיקות".
ואין לך שום בעיה מוסרית עם זה? את משלמת לאנשים שיעשו את העבודה שלך.
"אני לא מרגישה שאנחנו מעבידים אף אחד. אנחנו משלמים יפה מאוד, נותנים מתנות בכל הזדמנות. פעם זה היה הרבה יותר מקובל, היום, בגלל התקינות הפוליטית, מסתכלים עלייך בעין עקומה. אמא שלי הייתה המומה מזה שאני משלמת למישהי שתבשל, היא לא מבינה שאני לא מסוגלת לעמוד במטבח כל יום שישי, היום החופשי היחיד שלי, כדי שיהיה לנו משהו לאכול במשך השבוע שהוא לא שניצל קפוא מהפריזר".
ואיך מרגישים בצד השני? רינת, 39 מגבעתיים, עובדת כמנקה, עוזרת אישית ו?מולטי טאסקינג", כהגדרתה . גם היא חושבת שרק מצאנו מילים יפות יותר. "התפקיד שלי כולל כמעט הכול", היא מספרת. "רוב האנשים שפונים אליי לא תמיד יודעים מה הם מחפשים. לפעמים הם פשוט רוצים בני לוויה, ועבור חלקם זה פשוט סמל סטטוס. אני מנקה את הבית, קובעת פגישות, מטפלת בדברים בירוקרטיים כמו לשלם חשבונות או לעמוד בתור בבנק. אני מחכה לטכנאי של הכבלים שיגיע או קונה דברים אישיים עבור הלקוחות. הגעתי לתחום הזה אחרי ששימשתי כעוזרת אישית לכל מיני אמנים, והיום רוב הלקוחות שלי הם אנשי עסקים ואני גובה כמאה שקל לשעה".
איך אפשר לקבל פקודות מאנשים אחרים כל היום?
"אם את באה ממקום של אגו אי אפשר לשרוד את היחס, אבל מאחר שרמסתי את האגו הדק שלי במהלך השנים, זה כבר לא מפריע לי. אני יודעת מאיזה מקום אני באה, אז אם מישהו רוצה לחשוב שאני המשרתת שלו אין לי שום בעיה עם זה, אבל צריך עור של ארמדיל כדי להמשיך".
את לא מרגישה שאת משרתת של אדונים?
"אני מקבלת 50 שקל לשעה, ולא פחות חשוב-מקבלת יחס טוב. אני לא מרגישה שאני משרתת של אף אחד. יש הרבה אנשים שבכלל לא נמצאים בבית כשאני מנקה. הם משאירים לי מפתח וכסף, אז אני אפילו לא רואה אותם".
נתקלת בדרישות חריגות?
"פעם אחת הגעתי למישהו שחשב שאני אמורה לתפוס את תפקיד האמא שלו: להכין לו אוכל וגם לקפל לו את הכביסה, וזה נראה לי מוזר כי אני לא מכינה אוכל".
בתור נותנת השירותים, את חושבת שלהזמין מנקה זה צורך או פינוק?
"יש כאלה שאין להם זמן. כאלה שחוזרים מהעבודה ויש להם ילדים, אז אין להם מתי לעשות את זה. יש כאלה שמזמינים אותי פעם בשבועיים. פעם בשבוע הם מנקים ופעם בשבוע אני, כי הם צריכים לחסוך כסף. יש כאלה שעושים את זה בקטע של פינוק, שמשאירים לי בית אללה איסתור, בלגן מוחלט. סוג של אנשים שחושבים שהנה, המנקה באה, אז יאללה - אפשר לבלגן בקטע רע".
עמית אפל, סטודנט לתקשורת מחיפה, משתמש בשירותיה של מנקה ומאמין שהעבודה שלה לא רעה. "המנקה שלי מתה על העבודה שלה", הוא אומר. "הכלכלה כולה מבוססת על לשלם כסף ולקבל תמורה. באיזו עבודה משלמים לך 45 שקל לשעה? אולי הייטק. בעיניי משרתים הם אנשים שיש להם מעמד נמוך, ואולי אפשר לראות יחס כזה לעובדים זרים שעובדים עבור סכום זעום ומקבלים יחס מחפיר, אבל לכל השאר אין בוסים על הראש, אז מה רע להם?".
לדעתי הבעייתיות מתחילה כשמישהו עושה בשבילך משהו שאתה מסוגל לעשות בעצמך, כדי שאתה תוכל לפנות לך זמן להתעסק במשהו אחר.
"לא חשבתי על זה ככה אף פעם. המנקה מרוויחה די הרבה כסף ולא נדרשת להשקיע כל כך הרבה בתמורה. באופן אישי החלטתי להעסיק מנקה כי הבנתי שלוח הזמנים שלי מאוד צפוף, והייתי מעט מאוד בבית שחלקתי עם שותפות. הייתה לי התחייבות לנקות איתן במשמרות את הבית, והייתי מאוד לחוץ בזמן. אז הזמנתי מנקה. גם אחרי שעברתי לגור לבד המשכתי להזמין אותה פעם בשבועיים, כי אני אוהב שהבית נקי, אבל אני לא אוהב לנקות אותו, וכאמור, בגלל שאני עובד ולומד - אין לי זמן".
בקיצור , אתה מפונק.
"אני מודע שיש לזה אלמנט של פינוק, ואני גם לא עשיר גדול. אבל יש לי סדר עדיפויות ובמקום לעשן או לקנות אוטו ולתחזק אותו, אני מעדיף לא לגעת בסיגריות וללכת ברגל או לנסוע בתחבורה ציבורית. אני כן מכבס בעצמי ומשתדל לבשל אבל, בסך הכול, כשאני חושב על שלוש השעות שאני אמור להשקיע בניקיון אני מוותר. אני מעדיף להשקיע בדברים אחרים, מפני שאני לא אקבל אותן בחזרה אף פעם. אני לא מתייחס אל המנקה שלי כמשרתת, אלא כמישהי שנותנת לי שירות וזה הכול".
האימהות הישראליות מתעקשות: לא מדובר בפינוק, ולא במשרתות. "הייתה לי עד לא מזמן עובדת זרה שתמיד הייתה מגיעה בזמן ועושה הכול בלי בעיות", אומרת גילי, אמא לשניים מתל אביב. "זה נשמע כאילו אני נוגשת עבדים, אבל היא הייתה זמינה לי כמעט כל הזמן מבלי שהייתי צריכה לבקש. היא עבדה אצלי שש פעמים בשבוע, חמש שעות בכל פעם. היה לי חשוב שהיא תהיה מאושרת, אבל האופי שלה לא אפשר לנו להיות חברות. אחרי שהיא גורשה ניסיתי למצוא מישהי שתחליף אותה בשמירה על הילדים, בניקיון הבית וקצת בבישולים, אבל זה קשה. מצאתי מישהי שהבריזה לי כבר כמה פעמים ומאוד קשה לי לסמוך עליה".
את לא יכולה לעשות את זה בעצמך?
"מאוד קשה לתחזק בית, לטפל בשני ילדים ולנסות להחזיק קריירה. החוק מגן על ההתנהגות הישראלית שכוללת ביטולים, איחורים ולמעשה נותן לאנשים לעשות מה שהם רוצים. את הרי לא יכולה לבוא למישהי שאת רוצה שתעבוד אצלך לאורך זמן בטענות, כי את לא רוצה אותה כועסת בבית שלך, מטפלת בילדים שלך. נוצר מצב שאת לא באמת יכולה לקבל את מה שאת צריכה באופן חוקי, ואת לא יכולה לעשות גם וגם וגם בעצמך.“
"התצפית הסוציולוגית על שינויים בשוק העבודה במאה האחרונה מציינת מעבר מכלכלה מבוססת תעשייה לכלכלה המבוססת שירותים,“ מסבירה פרופ‘ עמליה אוליבר, חוקרת מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. "השינוי הזה הוביל גם לגישות תיאורטיות חדשות, שמתמקדות בעבודת שירותים, שחושבות על ’עבודת רגש,‘ במקצועות שירות שמהותם טיפול באחרים.
"ארני קאלברג, סוציולוג אמריקאי שעוסק בנושאי עבודה וארגונים, טוען שעולם התעסוקה משנה את פניו מאז שנות ה.70- העבודות הופכות לבלתי יציבות וחוסר הוודאות הופך לחלק מרכזי בשוק העבודה. שינוי זה נובע מסיבות חברתיות, כלכליות ופוליטיות. לטענתו, מאז גוברת בארצות הברית ובעולם המגמה הניאו-ליברלית שמעצימה את התחרות בין חברות, ומספקת יותר אפשרויות למיקור חוץ למדינות בהן השכר נמוך, או מאפשרת להעסיק מהגרים שמוכנים לעבוד בשכר נמוך.
"במקביל חלים שינויים במוסדות מדינתיים שמתווכים את הקשר שבין גלובליזציה לטכנולוגיה והשפעתו על עבודה ויחסי תעסוקה, ובנוסף, כוחם של האיגודים המקצועיים כמנגנונים המגנים על עובדים נחלש באופן משמעותי. השינויים האלו, ברמת המאקרו, מביאים לכך שמעסיקים מחפשים אפשרויות לגמישות בהעסקת עובדים.
"אחד השינויים המרכזיים שמאפיינים את התקופה הזו קשור לגידול של סקטור השירותים. הדבר מביא לשינוי בהרכב של מקצועות, כולל ירידה במקצועות צווארון כחול ועלייה במקצועות צווארון לבן, בין אם בשכר גבוה או נמוך. קאלברג טוען ששוק העבודה האמריקאי מתאפיין היום במספר גורמים שכולם פועלים לרעתם של העובדים, כמו ירידה במשך ההתקשרות בין עובד למעסיק, עלייה באבטלה ארוכת טווח ועלייה במספר הסדרי העבודה הלא סטנדרטיים, שמסייעים למעסיקים להגמיש את המחויבות שלהם כלפי העובד.
"במצב שנוצר, עובדים רבים צריכים לפנות לתעסוקות חלופיות של עבודות שירות שמתקיימות במסגרת עצמאית. העבודות האלו יכולות להיות מתגמלות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך, העובדים בהן יינזקו. אין יציבות, התחרותיות רבה, ואין הגנה על העובדים. כלומר, גם אנחנו לא מדברים על מהגרים שמועסקים במשקי בית, אפשר לראות דפוס של עובדים שפונים מרצונם לתפקידי שירות בשוק החופשי, תפקידים שנראים מתגמלים בטווח הקצר, אך בטווח הארוך עלולים לפגוע בעובדים בצורה ממשית.“
דנה אלמוזנה, ,33 מרמת השרון, עובדת כמבשלת יותר משנה. מתשובה לשאלה האם יצרנו משרתים חדשים עם התקדמות המודרניזציה היא מסתייגת. "אני לא חושבת על זה. את משרתת מישהו מעצם המילה. אני אוהבת את מה שאני עושה ואני לא מרגישה שלוחצים עליי במקומות שאני מגיעה אליהם.“
מי הקהל שפונה אלייך?
"אנשי קריירה שפשוט אין להם זמן להכין אוכל ולטפל בילדים שלהם, ואנשים שלא רוצים לדעת לבשל ושהמטבח שלהם משמש עבורם רק כקישוט. אני יכולה להכין ללקוחות שלי אוכל הכי פשוט, כמו שניצלים, וגם דברים הרבה יותר מסובכים. אני עושה להם את הקניות, עומדת בתור בסופר ומסדרת את הדברים במקרר, אבל אני לא אקנה להם דברים שלא קשורים לבישול שלי. יש לקוחות שמעדיפים שאני אבשל בבית שלי ופשוט אביא להם מוכן. אז יש לי בבית מדף לכל לקוח ועליו מצויים החומרים שלו.“
ואיך מתייחסים אלייך? כמו למשרתת?
"אני לא מרגישה שהם הבוסים שלי. זה לא יחס רגיל של בוס. מבחינתי הם לקוחות, והכי חשוב לי שהם יהיו מרוצים. יש כאן אלמנט אימהי וטיפולי, אבל לרובם באמת יש צורך בשירות הזה, כי אם יש אמא שצריכה להשקיע בקריירה שלה וגם לטפל בבית, מתי בדיוק יהיה לה זמן להכין אורז? אם הם עובדים, הם רוצים להשקיע את הזמן בילדים. לאנשים נמאס מהאוכל שיש במסעדה".
והלקוח יכול לקבל מה שהוא רוצה לא רק בתחום המזון. איריס למדן, 61 מרמת גן, היא סבתא להשכרה. היא מגיעה לבתים של יולדות לתינוקות עד גיל שנה ועושה מה שמבקשים ממנה. "אני מגיעה בסביבות שש בערב לעזור ליולדת. אם נניח יש לה עוד ילדים אז אני עוזרת עם המקלחות, ההשכבות או לרדת איתם לגינה אם זה מה שהיא רוצה,“ היא אומרת. "אם היא רוצה שאשאר עם התינוק והיא תבלה זמן איכות עם הילדים האחרים אז אין בעיה.
"אני מגיעה למינימום של ארבע שעות, שבמהלכן הלקוחה יכולה לבקש ממני לקפל לה בגדים, להכין לה ארוחות ולסדר את ארונות הבגדים. "אני עושה מה שסבתא עושה. מגיעה בשעה שהאימהות מטפסות על הקירות וצריכות עזרה. הלקוחות שלי לא עשירים. אני גובה מאה שקל לשעה לא כולל נסיעות. ומעשר בלילה, אם רוצים בייביסיטר זה 70 שקל לשעה.“
את נותנת שירות או שאת סוג של משרתת?
"אני לא משרתת. אני נותנת איכות חיים. משרתת לא נותנת איכות חיים אלא פשוט עובדת. אני עושה הרבה יותר מזה, אני מפנקת את היולדת. היא יכולה לשבת רגל על רגל ואני אגיש לה כוס תה ועוגיות כך שהיא תוכל להתרווח לכמה שעות.“
למדן היא לא היחידה שמציעה שירות לא שגרתי עד הבית. בין אינספור השירותים שתוכלו לקבל אפשר למצוא גם את חברת "ראש נקי“ המציעה טיפול בהוצאת הכינים אצלכם בבית. "הבניין שלנו ממוקם בירושלים,“ מספרת הלן שי מיחסי הציבור של החברה, "אבל מכיוון שיש כאלה שסובלים מהבעיה בכל הארץ יש לנו צוות של מטפלות מקצועיות שמגיעות לכל הארץ. הטיפול עולה כמאתיים שקל למינימום זמן העבודה, כלומר שעתיים. השירות הזה מיועד ממש לכולם. אין חתך מוגדר של אנשים שפונים אלינו כי השירות לא יקר.“
ככל שהשירות מתרחב יותר, הוא מתייקר והופך אישי יותר. "תוכלי לקבל אדם אישי שיעשה בשבילך הכול,“ אומר בר לב, "הוא ילווה אותך לפגישות, ילך איתך בערבים.“ מבין כל נותני השירות למיניהם, concierge tlv הכי קרובה להציע לכם משרת שיעשה בשבילכם הכול - בלי להתלונן. אחרי הכול, אתם משלמים המון כסף. בר לב מספר שהחברה בבעלותו מציעה שירותים רק לעשירון העליון. "אנשים שלא מרוויחים המון הם אנשים שלא מבינים ויודעים מה זו תרבות בכלל,“ הוא אומר. "ככל שאדם גדל יותר בדרגה שלו ככה הוא נהיה יותר נהנתן. הוא רוצה לחיות ולהכיר מותגים איכותיים. הוא רוצה להגיע למקומות בחו“ל שאחרים לא הגיעו אליהם, לישון בצימר שאנשים לא מכירים וכן הלאה והלאה.“
מה החתך של הנהנתנים האלה?
"הם מחתך סוציו-אקונומי בינוני ומעלה. עורכי דין בכירים, רואי חשבון בכירים, אנשי עסקים, אנשים שעשו אקזיטים, מנכ“לים, נשות קריירה שאין להן הרבה זמן ומרוויחות הרבה כסף, רופאים.“
ומי העובדים?
"רובם הומואים, שלרוב הם מאוד שירותיים וגם מבינים ומרגישים את הלקוחות. יש להם אינטליגנציה רגשית גבוהה. יש המון כבוד בין הלקוח לעובד ואין שם שום מתח. הם אפילו מקבלים מכתבי תודה בחגים".
"אתה שומע,“ שאלתי את חבר שלי כשהתעורר מהנמנמת. "בדקתי את העניין, אפשר לשכור משרתת בלי בעיה. זה רק יעלה לנו קצת כסף, אז אולי הגיע הזמן שתיקח משרה שנייה בלילה, אבל אחרי שאני כבר הולכת לישון.“
"על מה את מדברת,“? הוא שאל בפליאה אמיתית, כאילו ניהלתי את השיחות האחרונות עם עצמי ולא איתו.
"תקשיב לי טוב, גוש שומן, אני רוצה משרתת ואם אתה אומר לי לא, אני פשוט מתקשרת לחברת דאמפ פור יו נקודה קום שתזרוק אותך בשבילי, ואחר כך לחברת דייט פור יו נקודה קום שתמצא לי מישהו אחר, קאפיש נקודה קום? עכשיו לך תכין לי כוס תה, היה לי יום קשה בעבודה.“
כשהוא הזדרז לקום ולהרתיח מים חשבתי לעצמי שאולי לא כדי לי למהר ולשכור משרתת, שאותה אצטרך לאלף ולהדריך. אחרי הכול, בשביל מה יש לי חבר?
דוגמניות: סשה ליולי; אולגה ל-MC2, איפור: שירן פרינלנד; שיער: פדור וישניאקוב במוצרי "שמן מרוקאי"; פאות: רבקה זהבי, הרא"ה 79, רמת גן. למצולמות בהפקת האופנה אין קשר לכתבה ולמרואיינים.
רוצים לראות איך עשו את זה בשבוע האופנה? לחצו כאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם