כנרת אחרת: חנוכה מסביב לאגם המתייבש
דצמבר בכנרת מציע חוויה פחות שגרתית, נטולת מנגלים וצפיפות. אם החלטתם לחגוג בצפון עם המישפוחה, הנה כמה אתרים שלא כדאי לכם לפספס וכמה אירועים מיוחדים לחג
במהלך החנוכה יתקיים סביב האגם "פסטיבל טעם כנרת",שמציע ארוחות בהשראת חומרי הגלם שגדלים באזור, אבל גם טיולים מודרכים וסדנאות. לכבוד הפסטיבל ליקטנו עבורכם המלצות לבילוי באזור, כשכל אחד יכול להרכיב לעצמו את המסלול המועדף.
למה קוראים ליער שוויץ בשמו? הרי פסגות מושלגות אין בו, וגם לא שעונים מדויקים או עצי שוקולד. הסיבה הרבה יותר בנאלית: ידידי קק"ל בשוויץ הם שתרמו את הכסף לנטיעתו ופיתוחו.
הדרך אל היער היא אפריטיף ליער עצמו – זו דרך שמתפתלת במעלה ההר ומספקת הצצות אל הנוף שנותר
פינוק על הדרך: אפשר לעקוב אחר המסלול המוצע על השלט שבכניסה ליער, ואפשר ללכת בכוונה לאיבוד ולגלות פינות קסומות. תלוי לאיזו אסכולת מטיילים אתם משתייכים.
מהיער, שאליו מגיע כביש ישירות מטבריה, יורדים לגדות האגם, אל כביש מספר 90. מכאן מדרימים לכיוון כנרת. המושבה.
ההתיישבות לחופי הכנרת מעוררת בדרך כלל אסוציאציה של קיבוצים ומושבים ציוניים, אבל מסתבר שכבר בתקופות פרה-היסטוריות בחרו בני האדם לגור כאן - בזכות הדגה, הצמחייה והמים.
הכביש יוביל אתכם אל המושבה כנרת, שם תוכלו ללמוד על קורותיה בחצר ובמוזיאון המושבה: שילוב בין אווירה נוסטלגית לשיעור מורשת. כאן, במושבה שהיתה בעצם מעבדה חברתית חדשנית, נולדו בתחילת המאה שעברה כמה מהרעיונות והמוסדות החשובים ביותר של ישראל המתחדשת: מושב העובדים הראשון (נהלל), הקיבוץ הראשון (עין חרוד) וארגונים כגון ה"הגנה", קופת חולים, המשביר המרכזי, ועוד.
פינוק על הדרך: "עוגתה" בקיבוץ כנרת היא מסעדה חלבית קטנה, נעימה ואינטימית 04-6759687). נסו גם את "תמר בכפר" בכנרת המושבה - מרכז מבקרים וחנות למוצרי התמר (04-6709954).
נתחיל מהסוף, תרתי משמע: בית הקברות של כנרת, המצוי מעט ליד האגם. לא כדי לחשוב על יום מותכם, אלא ליהנות מהחיות האדירה שמציע המרחב השקט והמטופח הזה, אולי בזכות העובדה שלכאן נאספו חולמים רבים: ברל כצנלסון, משה הס, דב בורוכוב, נחמן סירקין, וכמובן, רחל המשוררת. גם נעמי שמר קבורה כאן, במקום שכל-כולו טובל בעצים עתיקים, נוף יפה לאגם, ופינות חבויות.
עברו לגדתו המערבית של כביש 90 והמשיכו דרומה. מטעי תמרים יהוו תפאורה מצוינת לדרך שתוביל אתכם לבריכות דגים. בהמשך הדרך - גל אבנים מוזר למראה שניצב בדרככם הוא לא אחר מאשר מיתוס מקומי בשם "קבר בובה": אנדרטה לכבודה של הפרדה "בובה", שבשנות העשרים והשלושים קמה בכל בוקר לעבודתה הקשה, והיתה לחביבת החלוצים. זה המקום למנוחה נכונה או אפילו לפיקניק מושקע ושלו בין העצים ובריכות המים הגדולות.
כך או אחרת, תוכלו לקנח ב"ירדנית" - אתר טבילה שהוקם עבור צליינים נוצרים. אפשר לחזור באותה הדרך ולגלות נופים שפספסתם, או לשוב עם שביל המסומן בכחול (במקרה זה, הצטיידו במפה הרלוונטית).
מי שרוצה לא רק לראות אלא גם להבין לעומק מוזמן להיעזר בשירותיו הטובים של עמירם אידלמן. מורה הדרך הצבעוני והמקסים הזה ייקח אתכם למסע דילוגים בין עבר להווה, מסע שבו תיחשפו מקרוב לסיפורים רומנטיים על ניצני אהבה ראשונים ועל בעלי החזון שהפכו את העמק לפורח (050-7279312, 050-7279234).
פינוק על הדרך: מתחם "רוב רוי" מספק, גם בחורף, חווית שיט רגועה על הירדן הדרומי באמצעות קאנו אינדיאני. השיט מתאים גם לפעוטות (www.robroy.co.il).
פינוק נוסף מגיע בדמות "תמרים פלוס" - חנות התמרים הראשונה בישראל לגידול ומכירת תמרים. יש פה גם מבחר רטבים וממרחים המבוססים על התמר וכן מוצרים מתנובת האזור: שמני זית, חליטות בריאות ויינות ארץ-ישראליים (04-6759678).
חוזרים לרכב ומדרימים עוד טיפה, אל דגניה. הכל החל כקומונה שנוסדה על ידי ד"ר ארתור רופין. חיי שיתוף ועבודה קשה היו המוטו של עשרת הגברים ושתי הנשים שעלו מרוסיה.
השנה היתה 1910, ולאחר כשנה כבר נוצרו במקום חצר חקלאית מאובזרת, מבנה מגורים של קבע וחדר אוכל. חלוצים רבים, בעיקר בני העליות השנייה והשלישית, ראו בדגניה אבן שואבת לרעיונות כמו חינוך משותף, מעמד האישה בקבוצה, עקרון שוויון ההזדמנויות ושאר מחשבות מתקדמות.
השיטוט בדגניה א' מחזיר לחיים את העבר, המבנים הצנועים מייצגים בגאווה את רוח התקופה ההיא. דמיינו את החלוצות והחלוצים, עובדים ביום, נחים לצד קומזיץ חרישי וכותבים שירה לאור עששיות. זאת לא קלישאה: כך חיו פה.
ואם על הדרך תיתקלו בברוש קשיש ומרשים – מעין חרוט ירוק המתנשא אל-על – דעו שזהו לא אחר מאשר "עץ המדינה", שניטע בשנת 1948 לכבוד המדינה שבדרך.
פינוק על הדרך: "חצר ראשונים" בדגניה א' היא מקום מצוין לזכות בנוסטלגיה מזוקקת, מאחר שהוא משלב סיור מודרך (בתיאום) לצד תחושה שהנה, הגעתם בדיוק מאה שנים לאחור. אפילו בית הקפה הצמוד, "קפה ראשונים", גדוש באווירה חלוצית, עם כל האקססוריז הנכונים (052-3749170). בדגניה ב', ממתינה לכם בבית אבן עתיק "גליתא" – חוות שוקולד שעושה כבוד גדול למתוק-מתוק הזה, וגם מציעה סדנאות לכל המשפחה (04-6755608).
מבט אחרון אל הכנרת, וממשיכים דרומה על כביש 90. בקיבוץ אשדות יעקב איחוד אתם מוזמנים לעצור לסעודה במסעדת "צל תמר" - מתחם קולינרי נעים שמאכלס גן טרופי ונחל קטן (04-6756688).
היעד הבא שלכם: גשר הישנה. אל תתנו למילה "ישנה" להטעות, כי כאן פועל אחד ממיצגי המולטימדיה השווים באזור כולו: "חווית נהריים". צלילים, אורות, צבעים, זרימת מים וסכרים – כל אלו פועלים על כל החושים כדי לספר את סיפור המקום.
הכל התחיל בראשו של אחד – פנחס רוטנברג. כמו רבים מהחלוצים שהגיעו לאזור, לרוטנברג היה חלום, והוא גם מימש אותו – ובגדול. חלומו היה להאיר את עמק הירדן בחשמל, בעזרת כוח המים הזורמים בירמוך ובירדן הסמוכים. בשנת 1927 החלו העבודות בשטח, ובשנת 1932 הופק בפעם הראשונה חשמל מכוח המים בקנה מידה מסחרי. סלבס היסטוריים חשובים למדי הוזמנו והשתתפו בחנוכת המפעל: הנציב העליון סר ארתור ווקופ, המלך עבדאללה ונציב בריטניה בעבר הירדן, הקולונל קוקס.
כיום, "חווית נהריים" היא בעצם דגם של מפעל החשמל ההוא, עם המון אפקטים שילדים – וגם מבוגרים – יאהבו (www.naharayim.co.il).
מחוץ לחלל זה, ישנה תצפית פנורמית מרחיבת אופקים לעבר ירדן (המדינה) ונהריים עצמה. גם רמזים עבים לרכבת העמק המיתולוגית תמצאו במתחם, שכל כולו מורשת רבת-רבדים, שמספרת סיפור היסטורי על נאמנות, ואחוות לוחמים, על עבודה קשה וחזונות שמתגשמים.
פינוק על הדרך: במתחם פועלת מזה חמש שנים מסעדת "רוטנברג" (04-6752237).
באתר גשר הישנה תיערך בימי פסטיבל "טעם כנרת", שיתקיים בחנוכה, "אגדת לחם" – פעילות שמסגרתה תוכלו ללמוד כיצד להכין לחם שושנים במילוי מתקתק של ממרח תמרים מעמק הירדן, בסדנה המשלבת ביקור באתר ההיסטורי. ניתן גם להצטרף לסדנאות אפייה לכל המשפחה (04-6752685, 04-6753336).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם