מעורב אשדודי: ביקור קולינרי באשדוד
אשדוד התברכה במיזוג של עשרות עדות מרחבי העולם. הדבר בא לידי ביטוי גם בתרבות הקולינרית המגוונת שהתפתחה בעיר - ממסעדות דגים מרוקאיות ועד למאפיות מהקווקז

שעתיים וחצי קודם לכן יצאנו מביתנו בתל אביב, וכעבור 40 דקות נחתנו אצל ז'נו מהדגים, ברחוב הראשי של אשדוד, צמוד למסעדת הדגים הידועה של אידי, שעד היום היא הדגל הקולינרי של עיר החוף הזו, המונה כבר היום 220 אלף תושבים, מספר זמני בהחלט. ז'ילבר, האיש מאחורי ז'נו, גם הוא אשדודי כבר עשרות שנים, קורא לעסק שלו בית מסחר לדגים. בברנז'ה המצומצמת של סוחרי הדגים הוא נחשב לאחד הגדולים, אם לא הגדול שבהם. עשרות טונות של דגים מגיעים אל המקום הזה מדי יום, חלקם מגיעים מהים של אשדוד, חלקם מחו"ל. כך דגי הסלמון הטריים הזוהרים בצבעם הכתום, דגי הטונה הענקיים שבשרם האדמדם מעורר תשוקה אמיתית אצל כל חובב דגים.
העסק מתנהל בסדר מופתי, מקררי ענק מאחסנים את הדגים שתכף ייצאו להזמנות של מסעדות ואולמות, או יגיעו אל המקרר הגדול שבכניסה לחנות וייקנו על ידי קונים פרטיים. ליד המקרר עומד שולחן גדול ועליו כמה רטבים וקערה ענקית, שתכף תקלוט אל תוכה את הדגים שייצאו מהשמן הרותח. ז'ילבר לוקח חופן גדול של דגי ברבוניה טריים ובשרניים ושולח אותם אל הטבח שליד סיר השמן. זה זורק אותם לשמן, כשהם יוצאים מוסיף קצת מלח, ומניח בקערה. אנחנו מתנפלים על המעדן הלוהט והטרי הזה, טובלים אותם ברוטב הצרמלה המיוחד של המקום. אין אוהב דגים שיכול לעמוד בפני התענוג הצרוף הזה. באותה צורה הוא מכין גם חתיכות של נסיכת הנילוס, ואנחנו מתמוגגים.
ז'ילבר דוחק בנו לראות הכל. את מכונת הקרח המיוחדת שלו, את דגי הטונה ששוקלים עשרות קילוגרמים, את נתחי הסלמון המפולטים. אף שרק בעוד כמה שעות נחזור הביתה, אני לא עומדת בפיתוי ורוכשת כמה נתחים יפהפיים של נסיכת הנילוס במחיר אטרקטיבי של 70 שקל לקילו וחצי. שתי ספינות דיג יש לז'ילבר, והן יוצאות מדי יום אל הים וחוזרות עם שלל גדול. זה כמובן מוזיל מאוד את המחירים. בקופסת קלקר גדולה מניח ז'ילבר את הנסיכה שלי, עוטף אותה מכל צדדיה בקרח כתוש, מדביק את הכל היטב עם נייר דבק עבה, אין ריח ואין סכנה לאיבוד הטריות. ככה מתייחסים אל סחורה שאוהבים אותה. והדייג הזה אוהב דגים. מאוד אוהב.

לאשדוד הגענו בעקבות פסטיבל אוכל שיתקיים בה בעוד כשבועיים (ראו בהמשך). עיר מרתקת, צומחת, מתוכננת היטב, מחולקת לרבעים, כאשר כל רובע הוא עיר קטנה בפני עצמו, מספק את מרבית השירותים החיוניים של תושביו. עשרות עדות שונות חיות בכפיפה אחת בעיר הזו, ולכן היא מיקרוקוסמוס של תרבות האוכל הישראלית.
המדריך שלנו דוחק בנו לעזוב כבר את הדגים ולדהור לעבר הלחם הקווקזי המחכה לנו במאפיית אלונושקה, מרחק נסיעה של חמש דקות מז'נו. את פנינו מקבל אולג, הבן של אנטולי, שהגיע לאשדוד לפני כ-20 שנה, התחיל לאפות לחם קווקזי במקום קטן. הגיעו הרבה לקוחות שהלחם הזה הזכיר להם את המולדת הקודמת, הגיעו גם כאלה שסתם אהבו את הלחם. אנטולי החליט ללכת על מאפייה גדולה יותר, מודרנית, עם יכולת ייצור גבוהה. אבל שיטות העבודה נותרו כשהיו. נשים גאורגיות וקווקזיות עומדות ליד ערמות של בצק, שייחודו בכך שאין בו טיפת שמן, רק קמח, מים ושמרים, מגלגלות, מתפיחות, נותנות את הצורה השטוחה המיוחדת. מהן עובר הלחם לטבילה במים, ומשם מיד לתנורים מיוחדים. יוצא לחם זהוב, עם ציפוי פריך, נימוח בפה. הריח העולה מהתנורים משגע אותנו. כך גם הטעם. המאפייה מייצרת רק לחם קווקזי ולחמניות רוסיות מיוחדות, מתוקות, תאווה לחך.

לפי התוכנית יש לנו עוד שני מקומות לבקר בהם, והשמחה גדולה. לפני ארוחת הערב במסעדת בלזק בעיר, אנחנו אמורים לעצור עוד אצל מוריס, שהוא ואשתו מכינים את הסנדוויץ' הטוניסאי והקוסקוס הכי טעימים שאכלנו. על שני המקומות הללו נרחיב בשבוע הבא, כי יש מה להרחיב. אבל בין הלחם הקווקזי לסנדוויץ' הטוניסאי אנחנו מבקשים לערוך סיור קצר בעיר. נוסעים ולא מאמינים. כמו מרבית המקומות בארץ, מעלים אותם למהדורות החדשות ולעמודים הראשונים רק כאשר מתחולל אירוע פלילי. אלה הם כללי המשחק, והמפסידים העיקריים הם אנחנו, שמחמיצים את מה שיש באמת לארץ הזו להציע.
כך גם פני הדברים באשדוד. אנחנו נוסעים בין רבעי העיר, בתוך רחובות רחבים, יפים ונקיים,
האחים ז'נו דגים, רחוב הבושם 5. טלפון: 08-8521215.
מאפית אלנושוקה, רחוב העבודה 56. טלפון: 08-8566350.
במהלך חג החנוכה, בין התאריכים 2 עד 9 בדצמבר, יתקיים באשדוד פסטיבל אוכל שיכלול סיורים קולינריים, ערבי מוזיקה, ארוחות דגים על סיפון יאכטות, ועוד. במסגרת שבעת הימים הללו יציעו מרבית המסעדות בעיר ארוחות מיוחדות ב-79 שקל, הכוללות מנה ראשונה, עיקרית וקינוח. מי שירצה יוכל להיעזר במדריך שילווה אותו (עם קבוצה) לכמה אתרי אוכל, ובכל אחד מהם יינתנו טעימות - כל זה תמורת 50 שקל לאדם. כמי שעשתה חלק מהמסלול הזה והשתבחה בטעימות, אני ממליצה על כך בחום.