גלאפאגוס של פרו: פינגווינים במרחק נגיעה
במרחק הפלגה קצרה מחופי פרו תוכלו לפגוש בבעלי חיים מקסימים. המלצה מתוך ספר חדש שמוקדש להורים שנוסעים בעקבות ילדיהם לדרום אמריקה
עשרות סירות מחכות לתיירים ברציף של פאראקאס. ההפלגות יוצאות רק בבוקר, בשעה שמונה, ולכל סירה מתלווה מדריך שמתאים את שפת ההדרכה ליושבים בסירה. מחיר הסיור הוא כארבעים סולאס לאדם, וניתן לרכוש את הכרטיסים במלון שבו התאכסנתם. חשוב לדעת שמדובר בהפלגה בים הפתוח, וישנם בקרים, גם בעיצומו של הקיץ, שהמפרץ שקט ורגוע אך הים מסביב סוער ואז מתבטלות ההפלגות, למגינת ליבם של מאות התיירים הממתינים לשווא.

אלה שהתמזל מזלם והים לא מנע את הסיור, יוכלו לצפות בזן נדיר של פינגווינים שנקראים פינגוויני הומבלודט, על שמו של זרם המים הקרים שמגיע מאנטארטיקה, במינים שונים של ציפורים, ביניהן גם אלפי שקנאים, קורמרנים ופלמינגו, באריות ים ואף בדולפינים שילוו את הסירות. אין אפשרות לעלות על האיים עצמם, והסירות מקיפות את שני האיים. תתכוננו להירטב קצת במהלך השיט: חלק מהחוויה.
בדרך לאיים ובחזרה, תוכלו לצפות בעוד אטרקציה מעניינת שנקראת CANDELABRA – הפמוט של האנדים. ציור

חוזרים לחוף וממשיכים דרומה. היעד הבא שלנו הוא העיר ICA, או יותר נכון אתר גלישת החולות המפורסם שנמצא סמוך לעיר. הנסיעה באוטובוס מפאראקאס לאיקה אורכת כשעה וחצי, ומהתחנה המרכזית בעיר לוקחים מונית לנסיעה קצרה, כחמישה קילומטר, לנווה מדבר שנראה כלקוח מסיפורי אלף לילה ולילה. המקום, HUCACHINA, שימש בעבר כמקום נופש ובילוי לעשירי פרו, שהגיעו לכאן מלימה הבירה. סביב הלגונה הקטנה נבנו בתי נופש, והמקום כולו מוקף בעצי דקל. דיונות החול הגבוהות שסביבו משלימות את התמונה הפסטורלית.
עשירי פרו כבר לא מגיעים לכאן. גם האגם הטבעי כבר לא כל כך צלול ונקי כפי שהיה בימי עבר, אבל האטרקציה הגדולה הן הדיונות שסביב. זהו אחד מאתרי גלישת החולות המפורסמים שישנם ולכאן באים גולשים מכל רחבי העולם. באזור, אגב, בין איקה לנאסקה, נמצאת דיונת החול הגדולה בעולם, דונה גרנדה, שגובהה 2000 מטרים!

אפשר לשכור כאן סנדבורד, לטפס על אחת הדיונות ופשוט להתחיל לגלוש. אפשר גם להצטרף לסיור גלישה בין הדיונות המרוחקות יותר, אליהן מגיעים עם ג'יפים מיוחדים או טרקטורונים שנעים במהירות בין הדיונות הגבוהות, יעלו אתכם לראש אחת הדיונות ויחכו לכם למטה לאחר הגלישה. מומלץ לזכור שגם כאן חייבים לשמור על כללי הבטיחות. למרות שזה רק חול, הגבהים כאן הם בלתי נתפסים והגלישה צוברת מהירות.

היינו ממליצים על שינה באחד ההוסטלים סביב האגם, אך בשנים האחרונות הפך המקום היפה הזה ליעד מבוקש על ידי תרמילאים מכל העולם שבאים לכאן לרבוץ, לגלוש ולהתמסטל, ומה שמתאים לצעירים בני עשרים לא תמיד יענה על דרישות של מבוגרים. ולכן מומלץ לחזור עם מונית לאיקה ולהתארגן שם ללינת לילה. בתי המלון וההוסטלים נמצאים סביב פלאסה דה ארמאס, הכיכר המרכזית בעיר. אגב, בשם הזה, פלאסה דה ארמאס, כיכר המצעדים, כבר נתקלתם פעם אחת, בלימה הבירה, ותיתקלו בו כמעט בכל עיר בפרו. זו לא טעות. הכיכר המרכזית בפרו תמיד תישא את השם הזה.
מעל פסגת הר החול
גם אם אתם לא מתכוונים לגלוש, כדאי לעשות מאמץ ולטפס לפסגת הר החול שמתנשא ממש מעל לאגם. כשתהיו למעלה תחשבו שהגעתם לעולם אחר. דיונות חול מכל עבר ומתחת – נקודה כחולה מוקפת דקלים. הטיפוס למעלה אורך כחצי שעה ויש שביל שמוביל לפסגה. בתחילה קצת קשה לנשום, אבל המאמץ שווה בהחלט.
ג'ימי יסדר הכל
בכיכר המרכזית של פיסקו, כן, שוב פלאסה דה ארמאס, תשאלו על ג'ימי, מדריך תיירים צעיר מקומי, שמעבר לשליטה לא רעה באנגלית, הצליח ללמוד גם כמה משפטי מפתח בעברית: שלום אחי... גולני שולט... ג'ימי יסדר הכל... חבל על הזמן... ועוד ועוד ועוד. מתברר שג'ימי באמת מסדר הכל – מפיסקו ועד נאסקה: הוסטלים, מוניות, הפלגה לאיים ומקומות שמורים במטוס שייקח אתכם מעל קווי נאסקה.
הטיול מתוך הספר "דרום אמריקה: נוסעים בעקבות הילדים", הוצאת מעריב, 89 שקלים.







נא להמתין לטעינת התגובות



