אופנה זה לא מותרות: ראיון עם סוזי מנקס
סוזי מנקס, אחת מכתבות האופנה הוותיקות והחשובות בעולם, חוגגת עשור לוועידת המותרות שייסדה. בראיון מיוחד היא מדברת על הסגידה לעורכות אופנה, על שושלות אופנתיות וכמובן - על הקולקציה של אלבר אלבז ל-H&M. שיעור מולדת
אנחנו נפגשים במלון אינטרקונטיננטל פארק ליין בלונדון, שם מתקיים כנס האופנה שמארגנת מנקס זו השנה העשירית, החגיגי ביותר עד כה. היא מגיעה בשמלה שחורה קצרת שרוולים, מעל חולצת גולף בצבע טורקיז, ובידה השמאלית מכשיר אייפון בצבע פוקסיה. פניה מאופרות בקלות ושיערה מסודר בקפידה, כולל הגל המפורסם שעולה מעלה ומעניק לה גובה ונוכחות. היא נראית נינוחה וקלילה. "כעיתונאית אני צריכה להתרוצץ כל היום", אמרה בעבר בראיון. "ואני לא מדמיינת את עצמי עושה זאת על עקבים גבוהים".
הכנס השנה מוקדש למורשת, שושלת, ירושה: Heritage. בעידן שבו מותגי אופנה רבים מציינים את שנת היווסדם על גבי הלוגו, חוגגים ימי הולדת של מאות שנים ("פרינגל אוף סקוטלנד" חוגג השנה 195) ושלושה דורות של בנות משפחת מיסוני האיטלקית מצטלמות לקטלוג החברה לנוכח הפלאש החודרני של יורגן טלר - הריטאג' הוא תחום שמעסיק מאוד את עולם האופנה בשנה האחרונה.
רשימת המוזמנים המכובדת כוללת את ויקטוריה בקהאם, קרל לגרפלד, כריסטופר ביילי, אלבר אלבז ואחרים. בעשור שחלף נד הכנס בין פריז, מוסקבה, דובאי, ניו דלהי, הונג קונג, ברלין ועוד, תוך שהוא יוצר תמונת מצב רחבה של השוק הגלובלי המתעורר של אופנה ומותרות. בשנה הבאה יתקיים הכנס בסאו פאולו, ברזיל, שוק שקם לחיים מבחינה כלכלית. "הרעיון לכנס נולד לפני יותר מעשור, כשתחום המותרות בעולם היה במגמת צמיחה, אך ללא יד מכוונת", מסבירה מנקס בשיחה עם "סגנון". "ברור שהוא היה תחום קיים ובולט, אבל הוא לא היה מנווט נכון. הזמן שבו התחלנו היה מעונן מאוד, על רקע המשבר הכלכלי לאחר אסון התאומים".
השתנו מאז דברים רבים.
"טום פורד, שהיה אחד הדוברים המרכזיים בכנס הראשון שנערך בפריז, היה אז בשיאו ב'גוצ'י' וכיום יוצר סרטים עלילתיים; איב סאן לורן היה אז המלך הבלתי מעורער של התפירה העילית בפריז ומאז הלך לעולמו. אלכסנדר מקווין רק התחיל את דרכו ב'ג'יבנשי', וכריסטופר ביילי היה צעיר בריטי שטרם הצטרף ל'ברברי'. תעשיית המותרות משתנה בקצב מסחרר. הכנסים האלה מאפשרים מבט רחב וכולל על תעשיית האופנה".
כיצד נבחרים הנושאים לכנסים?
"הריטאג' למשל הוא נושא חם מאוד. אני לא יודעת מה איתך, אבל אני מוזמנת להמון ימי הולדת של מותגי אופנה: ארמנגילדו זניה חגג מאה, טומי הילפיגר חוגג 25. רוברטו קוואלי וקנזו מציינים 40 שנה. מצד שני, מותגים רבים לא שומרים על המורשת המשפחתית. זה מעניין מאוד שרבים מהמותגים האלה הפכו לחלק מתאגידי ענק. אבל המעניין במורשת הוא מה באמת משאירים אחריהם מעצבי האופנה. מה אנחנו באמת יודעים על כריסטיאן דיור האדם? כולם יודעים מי זה ג'ון גליאנו שמעצב לבית 'דיור', אבל מי היה כריסטיאן? אלו שאלות שמאוד מעניינות אותי כיום".
למעט "הרמס", "שאנל" או "מיסוני", ששומרים על צביון משפחתי.
"אני באמת מאמינה שזה הזמן של מותגים משפחתיים. דיוויד לורן, בנו של ראלף לורן, מדבר בכנס על המבנה של העסק המשפחתי ואיך שומרים בו על חדשנות וקידמה".
מצד שני, חלק גדול מהמעצבים הם הומואים ללא ילדים. האם המורשת היא דבר שעובר רק בקשר דם?
"אני חושבת שמורשת עוברת מדור לדור. כשז'אן פול גוטייה התחיל לעצב הוא הלך והיה אסיסטנט של פייר קרדן במשך שנים ארוכות. היום מעצבים צעירים מגיעים ל'גוצ'י' לשתי עונות וחצי והולכים לפתוח בית אופנה משלהם. זה לא מספיק זמן. מצד שני, אתה רואה את עמנואל אונגרו,
המנהלת הקריאטיבית של המותג שלך. אני מאמינה שתפקידו של הכנס הוא לא רק להתעסק במורשת הקודמת של האופנה, אלא לבנות מורשת לדור הצעיר, לדור העתיד".
מספר שעות אחרי פגישתנו הרגועה, מנקס מגיעה למסיבת הקוקטייל שנערכה לקראת הפתיחה, ונראית כמרחפת בשמלת ערב שחורה של איסי מיאקי בין מאות המוזמנים. היא מגלה מיומנויות של פוליטיקאית בכירה בשיטוט בין האורחים. כאן היא מגניבה נשיקה ללחי של אלבר אלבז, או חיבוק לאנג'לה מיסוני.
אבל למרות פעילותה רבת השנים, מנקס מקפידה לשמור מרחק מאור הזרקורים. בניגוד לעורכות האופנה האחרות, היא לא סלבריטי, ולא רוצה להיות. "קארין רויטפלד או אנה ווינטור הן עורכות מגזינים. אני כתבת ועורכת בעיתון יומי", היא מסבירה. "התופעה הזאת, שהמדיה מהללת את עורכות האופנה, היא חלק מהשינויים שעוברת התקשורת. אנשים בכל העולם מתעניינים לדעת מה הן לובשות".
נראה שהן מאוד נהנות מזה. אנה דלו-רוסו מהמהדורה היפנית של "ווג" חוגגת את הנראות שלה בכל בלוג.
"זאת תופעה חדשה. הרי קודם לכן, כשהיא שימשה עורכת אופנה ב'ווג' האיטלקי, מי הכיר אותה למעט אנשים מתעשיית האופנה?".
אולי כי היא עמדה בצל של אנה פיאג'י.
"יכול להיות. אבל מה שחשוב זה שהיום היא מפורסמת בכל העולם".
ב-2006 ביקרה מנקס בישראל וקיבלה תואר עמית כבוד מ"שנקר". היא זוכרת את הסטודנטים שהדהימו אותה בעיצוביהם, ואמרה אז, כמו גם היום, שהעיצוב הישראלי טמון במקוריות ובהון האנושי שלו. "אני מאמינה שהעלייה מברית המועצות לשעבר תורמת לאופנה הישראלית", היא אומרת. "השילובים בין מסורות עבודות היד שהביאו איתם העולים לבין השיק המזרח תיכוני יש בהם כדי ליצור סגנון ישראלי מקורי".
זה מעניין בהקשר של הכנס. הרי ישראל היא מדינה צעירה עם מורשת בהתהוות.
"מצד שני יש לכם מסורת יהודית ארוכת שנים, גם באופנה, שבאה לידי ביטוי בתלבושות של הפזורה היהודית. למשל, אני יכולה להבחין בעיצובים של אלבר אלבז מ'לנווין', בהשפעות מילדותו במזרח התיכון והמעבר לאירופה. זה מעניין לבחון איזה מורשת הוא הביא איתו".
בשבוע הבא תיכנס לחנויות הקולקציה בעיצובו ל-H&M. מה דעתך עליה?
"אני חושבת שהוא עשה עבודה מצוינת. היו לנו שיחות רבות והוא תמיד אמר לי שחשוב לו שלמרות המחירים הזולים, הקולקציה תהיה מחומרים איכותיים כמו משי. זאת לא עבודה קלה, אבל התוצאה מרשימה מאוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם