עושה חשק למניקור: מסעדה לבעלי נימוסים של חנה בבלי
לשבת במסעדה חלבית של בנות ולהתמקד בשיחות כדורגל. יובל הימן בחוויה טרנס מגדרית ב"רשלה" בירושלים
אתם ודאי מכירים את הז'אנר: פסטות, ניוקי, רטבים רבים, רביולי, סלטים גדולים וקטנים ואיזה דג או שניים. בקיצור, זה היה יכול להיות מאוד לא לעניין אם במקום לקרוא למקום "רשלה" (כנראה על שם בעלת המסעדה) היו קוראים לו בשם שמעון או עמוס. כשאתה אוכל אצל שמעון או עמוס אתה מצפה לחלקי פנים על האש, דברים חריפים ברוטב, איזו כוסית קטנה בצד, ולא לימונדה או תפוזים כחלק מעסקית הצהריים. כמו מה שהיית מצפה לקבל באיזו
הרושם הוא שהמסעדה מכוונת לנשים עם זמן חופשי על הידיים, בעיקר בשעות הצהריים. תסלחו לי על הגישה הכאילו סקסיסטית, אבל זה מה שמצטייר. עודנו יושבים שם, יצא שעבר חבר טוב אחר, נכנס ושאל אם הקטע החדש שלי הוא להגיע למקומות דיסקרטיים עם המאהבת, שבמקרה הזה הייתה צלם שעיר עם כרס תופחת העונה לשם ליאור.
ישבנו שם ודיברנו על כדורגל. תוך כדי הוויכוח על עקרונות הבונקר בעשרה שחקנים (לגיטימי או לא) הגיעו כמה פרוסות דחוסות של לחם מקמח מלא וצלוחיות של ממרח עגבניות מיובשות נחמד וסלט אבוקדו. כדי ללמוד על ההבדל בין לחם מקמח מלא ובין זיופו, כמו שמוכרים בהרבה בתי קפה וסופרמרקטים, רצוי להגיע ל"רשלה", שם הקמח מלא ויש אמת בפרסום.
כשעברנו לדיון על אימפוטנציה של קבוצה עם יתרון מספרי הגיעו המנות הראשונות: סלט עגבניות עם בצל סגול ואנשובי וחציל קלוי עם טחינה. החציל הגיע מעוטר בטחינה חמימה וטובה, הוא היה קלוי כראוי, רך וטעים וקוביות עגבניה טרייה שנזרקו מלמעלה הוסיפו את מידת החמיצות הנדרשת כדי שהמנה לא תהיה רכה ונימוחה עד זרא.
הסלט הורכב מטריו עגבניות – פרוסות של עגבנייה גדולה, חצאי שרי ופרוסות דקות של עגבניה מיובשת, שלטעמי היו מיותרות. הסלט לא מקיים בפועל את מה שמובטח על הדף. חשבתי שבגלל הבצל והאנשובי הוא יהיה אגרסיבי ומרענן יותר, אך הוא היה, ברוח המקום, מעודן ומנומס.
בדיל הצהריים ב"רשלה" מקבלים ראשונה, עיקרית ושתייה קלה או חמה במחיר המנה העיקרית. הארוחה עלתה 96 שקל. ניוקי ברוטב עגבניות עשיר (כך מופיעה המנה בתפריט) היה טוב ולא טוב באותה מידה. אם מתייחסים רק לניוקי, המנה הייתה רעה. הניוקי בושלו הרבה יותר מדיי, ואם היו נשכחים עוד חצי דקה במי השליקה, הם היו הופכים לפירה מימי. בניגוד גמור לבסיס הרעוע במנה, הרוטב היה מצוין. היה בו שילוב טוב מאוד של שום ובזיליקום, ואם הניוקי היו מגיעים לרמה שלו, זאת הייתה מנה מושלמת. אולי משום שהרוטב לא התיישר עם הגינונים החנה בבליים של שאר המנות, זאת הייתה המנה המוצלחת ביותר.
העיקרית השנייה הייתה רביולי במילוי ריקוטה ותרד ברוטב שמנת ושום. מנה נחמדה ועדינה מלאה בטעמים מעודנים ורכים. טעימה ממנה החזירה אותי, אחרי מנת הגבריות מרוטב העגבניות, לאווירת הצהריים הנקבית ש"רשלה" משרה על הסועד. ואולי, מי יודע, נחזור לשם לאחר צהריים נשי אחרי פדיקור, מניקור, שחי, גבות ושפם, לשוחח על כדורגל.
רשלה, החבצלת 5 ירושלים. 6245613 -02
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם