הסנדוויץ' מהבית: טיסת הלואו קוסט הציונית הראשונה
הצטרפנו לטיסת הלואו קוסט הראשונה בישראל וצפינו בישראלים מקטרים על הצפיפות ונלחמים על המקומות הטובים. בין לבין נתקלנו בנוסעים ששילמו מחיר מלא על הטיסה. למרות הכל, נאלצנו להודות כמו שאר הנוסעים: מדובר בעסק משתלם למדי
חוץ ממספר אירועים חריגים וקצת רטינות של הנוסעים, בסך הכל עברה טיסת הלואו קוסט הציונית הראשונה של חברת ארקיע לפריז - אותה הוזמנו לסקר - בשלום וללא תקלות.
בשל הכללים הנוקשים של טיסות אלה - שכוללים תוספת מחיר על כמעט כל פינוק שהישראלים רגילים לקבל במהלך הטיסה - היה אמנם פונטציאל לפיצוץ - אבל כנראה שמעבר לקצת תלונות על השירות, הנוסעים היו מרוצים. אחרי הכל, רבים מביניהם שילמו רק 100 דולר לכרטיס לכל כיוון - והישראלים, כידוע, אוהבים לשלם בזול.
כבר בתור בדלפקים, גילו הנוסעים שנוהגים לבקש מקום ישיבה ספציפי במטוס, שאין בטיסות כאלו מקומות קבועים מראש - וכל הקודם זוכה. זאת, למעט הנוסעים שהיו מוכנים לשלם 15 דולר מראש או 30 דולר בדלפק על הזכות להיכנס ראשונים למטוס ולהספיק לתפוס מקום טוב.
בטיסה עצמה מצאנו את משפחת לוי מירושלים ואת האב פנחס שהיה מרוצה מהמקום שהשיג, למרות שלא שילם תוספת על הזכות להיכנס ראשון למטוס. לוי ישב בשורת יציאת החירום יחד עם בנו, עם המון מקום לרגליים. "זה עניין של מזל", הוא אומר בשביעות רצון. "שילמנו 159 דולר לכל כיוון, והזמנו לפני 3 שבועות. לא היה דוחק ולא היו דחיפות, וקיבלנו אחלה מקום. כמו כן לא הזמנו אוכל כי גם ככה אני אוכל רק את האוכל שאשתי מכינה. גם בטיסות אחרות אני לא אוכל - אני תמיד מביא מהבית".
לא רחוק מהם מצאנו את בני הזוג יעל וגילי מרמת השרון, שלעסו בכיף ארוחת מקדונלד'ס שקנו
גילי חושב שמה שקרה בדלפק היה "שוק" ויעל חושבת ש"אם אתה יודע למה לצפות זה לא נורא. פריז זו עיר מהממת ושווה לעבור את זה - חמש שעות ואתה שם".
הזוג שלידם הנהן בהסכמה. "זה דיל ממש טוב. כבר כמה חודשים אנחנו מחפשים הזדמנות לנסוע לפריז וראינו טיסה ב-200 דולר אז מאוד התלהבנו. האוכל וכל השירותים מסביב לא ממש משנים לנו. לקחנו תיק קטן למטוס אז גם לא היינו צריכים לשלם על מזוודה. זה כמו אוטובוס".
אך למרות האווירה המפרגנת בקרב הנוסעים, היו גם כאלה שכלל לא ידעו שאם לא שילמו מראש 15 דולר על מזוודה בתוספת לכרטיס הטיסה עצמו - ייאלצו לשלם מחיר כפול בדלפקים בשדה התעופה.
"לא ידענו שזו טיסת לואו קוסט", התלוננה אמה, יהודייה תושבת צרפת, שמיהרה להידחק ליד שער היציאה כדי להגיע למטוס ולתפוס מקום ישיבה נוח. "הכל כתוב בכרטיס", אמר לה אחד הנוסעים, אך היא ענתה ש: "לא יודעת מה קרה. הזמנתי כרטיס בטלפון ואמרו לי שהוא יחכה לי בשדה התעופה. לא היתה לי הזדמנות לקרוא את התנאים בכרטיס ואני לא קוראת עברית".
אמה לא היתה היחידה שלא ידעה על כללי טיסת הלואו קוסט. רבים מהנוסעים הצרפתים בטיסה רכשו את הכרטיס מסוכני נסיעות צרפתים שכנראה לא טרחו להודיע על הפרטים הקטנים כמו חיוב על עודף משקל או תפיסת מקומות ישיבה באופן חופשי. מאוחר יותר פגשנו את אמה במטוס: "אני שילמתי מחיר מלא עבור הכרטיסים ורק שעליתי למטוס התברר לי שזו טיסה לואו-קוסט. ילד אחד שלי יושב מאחורה והשני מקדימה. זה לא בסדר". נוסע אחר העיר: "גם ב-100 דולר בן אדם הוא בן אדם".
משפחת ביתן מצרפת שילמה 430 דולר לכרטיס הלוך ושוב. בארקיע מסבירים שמי שמזמין מחו"ל משלם מחיר שונה ממי שמזמין מישראל. חלק מהנוסעים אף הזמינו צד אחד טיסה רגילה וצד שני במחירי לואו קוסט כי זה התאים להם מבחינת המועדים וזמני הטיסה. על המטוס גילינו שחלק מהנוסעים ששילמו בין 500-400 דולר לכרטיס הלוך ושוב, לא ידעו שצד אחד הוא לואו קוסט. בארקיע מציינים שדווקא טיסות הלואו קוסט מאפשרות יותר גמישות עבור הנוסע מבחינת מחירי הטיסה ומועדיה.
דודו מחלב, סמנכ"ל השיווק של ארקיע שהיה על הטיסה כדי ללמוד אותה, היה הכותל של כל המתלוננים למיניהם. הוא עמד במעבר ושמע את חיים מהתעשייה הצבאית ששילם 500 דולר על הטיסה הלוך ושוב מבלי לדעת שלמעשה שילם עבור טיסת לואו קוסט. "הסוכן מכר לי טיסה במחיר מלא. אמנם הוא רכש עבורי את כל התוספות: ארוחה, מזוודה וכולי, אבל לא נעים לי לקבל מגש עם שניצל מהביל ושתייה כאשר השכן שיושב לידי לא מקבל כלום ותוקע לי מבטים במגש. הרגשתי ממש סלקציה. מבחינתי שילמתי מחיר מלא ולכן סברתי שגם שאר הנוסעים עשו זאת, כך שלא תהיה אפליה בשירות. זה גורם להרגשה לא נוחה. בסוף הוא הוציא בגט יבש. התביישתי ונתתי לו שתייה. נתקע לי בגרון".
נוסעים שעמדו מסביבו טענו ששכנו של חיים למושב יכל היה להתכבד ולהוציא 2 דולר ולקנות שתייה לעצמו.
הקונספט החדש של הטיסה - בהיעדר סרט על המסכים וכשכל שירות כלשהו כרוך בתשלום - היה נושא השיחה המרכזי של הנוסעים במטוס.
מחלב לא מתרגש מהטענות ומבהיר כי ההצלחה של הלואו קוסט מורגשת כבר כעת. לדבריו, מאז ההכרזה על פתיחת התוכנית, נמכרו כ-25 אלף כרטיסים, ומדי יום נמכרים 600-800 כרטיסים . "המחיר עושה את שלו", אומר מחלב. "ייקח עוד זמן עד שהישראלים יפנימו ויבינו שלא כדאי ולא משתלם לסחוב אוכל מהבית אלא לקנות על המטוס או להזמין מראש. גם אנחנו כל הזמן לומדים. בעקבות הטיסה הזו נשפר דברים לטיסות הבאות: נרענן את הנהלים בקרב סוכני הנסיעות ונבהיר להם שעליהם לעדכן את הנוסעים שהם רוכשים כרטיסים לטיסת לואו קוסט, גם אם הם רכשו עבורם את השירות המלא".
לגבי תוכניות לעתיד, אומר מחלב כי בשלב זה נבחרו 2 יעדים - פריז ואמסטרדם-והכוונה היא תוך שנתיים לפתח את "ארקיע אקספרס" כמותג מקביל לארקיע, כאשר הטיסות עצמן יתבצעו בנפרד מהטיסות הרגילות ובמטוסים נפרדים. "ב-2011 נכניס יעדים נוספים. העובדה שהציבור רוכש כרטיסים 3 חודשים מראש נותנת יציבות שהיא חשובה לכל עסק".
ואיך אפשר בלי שאלת השאלות: מה עם פריז? ובכן, עיר האורות, מקסימה כהרגלה. מזג אוויר חייכני ואפילו חמים משהו קיבל אותנו, נכנסנו לקומה העליונה של מרכז פומפידו לתערוכת אמנים, סיבוב קטן ברובע המארה על החנויות הקטנות החמודות והיקרות, קצת קניות במרכז האופנה הצעירה דה האל, אספרסו על שולחנון קטנטן על המדרכה בסן ז'רמן - ודיינו. תמורת פחות מ-1,000 שקל מקבלים את החיים כקלישאה של קפיצה קטנה לחו"ל. לדעתנו שווה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם