"הצלחנו יותר מדי": התיירים באים, אך בתי המלון מלאים
ישראל אמנם הצליחה למשוך יותר תיירים בשנים האחרונות, אבל עכשיו מתברר שאין להם איפה לישון, ובניית חדרי המלון מתקדמת בעצלתיים. לאן הם ילכו? לטורקיה ומצרים, שם בונים במרץ
המקרים הללו משקפים מחסור בחדרי מלון בארץ שניכר במהלך אוקטובר, כאשר התפוסות עומדות על 100% ברבים מבתי המלון בירושלים, אילת ותל-אביב. מי שניסה לפני שבוע להשיג חדר בירושלים, למשל, לא הצליח לקבל מקום פנוי.
המשמעות של מחסור זה היא שלא יהיה ניתן להלין תיירים רבים שיגיעו לישראל בשנים הקרובות, דבר שעלול להוביל לפגיעה בצמיחה ובתעסוקה בענף התיירות. הסיבה העיקרית למחסור בחדרים היא שיזמים אינם משקיעים בבנייה במלונאות בשל המצב הגיאופוליטי המשתנה של ישראל, ומעדיפים השקעות נדל"ניות אחרות.
החשש בענף התיירות הוא שהתיירים שלא ימצאו מקומות לינה בארץ יעדיפו יעדים אחרים באיזור, למשל במצרים וטורקיה שם ניכרת בנייה מוגברת של חדרי מלון בשנים האחרונות. בכירים בענף אומרים שיש לבנות עוד כ-20 אלף חדרים בישראל כדי לעמוד ביעדי התיירות לשנים הקרובות, ומזהירים כי ללא תמריצים ועידוד מצד הממשלה, אין להניח שפיתוח כזה יקרה מעצמו.
כמה מלונאים בירושלים אמרו השבוע לעסקים כי כבר תקופה ארוכה לא זכורה להם תפוסה כה גבוהה. הנתון של התפוסה בחודש אוקטובר הוא מפתיע, מאחר שהתיירות בימים אלה לארץ היא צליינות שמנצלת את התקופה שבין החגים היהודיים לנוצריים, והיא נחשבת לחלשה ולכן גם המחירים בה זולים יותר.
בלשכת תיירות נכנסת לישראל מזהירים כי המלונות בארץ נמצאים בתפוסה מלאה כבר במשך 4 חודשים, וכי התשתית התיירותית הקיימת בישראל מסוגלת לקלוט תוספת של רק כ-200 אלף תיירים מעבר לכמות שנקלטת כיום במשך שנה.
על-פי תוצאות עבודת
עמי אתגר, מנכ"ל הלשכה, אמר כי מדינת ישראל מחמיצה את הצמיחה והתעסוקה מהמשאב הלאומי של תיירות נכנסת בגלל המחסור בחדרי מלון. אתגר ממחיש את המצב העגום בישראל באמצעות השוואה בין התפתחות התיירות בישראל, לבין זו של טורקיה ומצרים בשנים 2009-1971. מהנתונים עולה כי בשנת 1971 היו בישראל 17 אלף חדרי מלון, וב-2009 היו 48 אלף חדרי מלון, גידול פי 2.8.
לעומת זאת, בטורקיה היו ב-1971 12 אלף חדרי מלון, וכיום יש בה 500 אלף חדרים - כלומר גידול פי 40 בערך. גם מצרים התפתחה מבחינת חדרי מלון באופן מדהים: מ-10,000 חדרים בשנת 1971 גדל המספר ל-200 אלף בשנת 2009, גידול פי 20.
לצד הגידול במספר חדרי המלון ניכר גם גידול במספר התיירים במדינות אלה. בשנת 1971 הגיעו לישראל 615 אלף תיירים ובשנת 2009 הגיעו 2.3 מיליון . לטורקיה הגיעו ב-1971 495 אלף תיירים, ובשנת 2009 הגיעו אליה 27 מיליון. בשנת 1971 הגיעו למצרים 415 אלף תיירים, ובשנת 2009 כבר ביקרו בה 12 מיליון.
אתגר אמר למעריב, כי "בזמן שאנחנו לא בונים, הירדנים בונים, ולכן זה מגדיל את הביקוש לתיירות יום בישראל, שהיא פחות טובה לכלכלה הישראלית ומשרתת את המשק של המדינות השכנות". ענף המלונאות סובל מרמת רווחיות נמוכה יחסית לאורך השנים, וכן מושפע רבות מתנודות במצב הגיאופוליטי של ישראל. לפיכך, יזמים רבים נמנעים מהשקעה במלונאות, ומעדיפים השקעות נדל"ניות אחרות שמניבות תשואות בטוחות יותר.
סיבה נוספת למצב העגום היא שהתהליך הבירוקרטי לקבלת אישורים לבניית מלון ארוך ומסורבל מדי וכן שקרקעות עם תב"ע תיירותי הוסבו לשימושים אלטרנטיביים.
אתמול התקיים בדיון מיוחד בוועדת הכלכלה של הכנסת, שעסק במחסור בחדרי מלון בארץ. בדיון אמר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל, כי בזכות המגמה החיובית בתיירות נדרשת למדינה תוספת של 20 אלף חדרים מדן ועד אילת. לדבריו, הנושא מחייב טיפול ממשלתי כולל ואין להניח שפיתוח מואץ שכזה יקרה מעצמו, ללא הכוונה וללא טיפול ממשלתי כולל.
לדעת גונן, הדרך למשוך יזמים היא הגדלת המענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון עד לגובה של 30% ובמקרים מיוחדים עד לגובה של 36% ואף 38%. גונן טוען גם שיש להציע ליזמים רשת ביטחון שתגן עליהם במקרים של תנודתיות ברווחיות או משבר ביטחוני שיפגע בתיירות. רשת כזו תבטיח להם סיוע מתקציב המדינה במקרים חריגים.
כלי שלישי לתמרץ יזמים המהססים כיום להשקיע במלונאות ואינם מתרשמים משנה אחת או שתיים של פריחה בתיירות, הוא מתן אפשרות בחוק לשימושים משולבים: בניית מלון לאירוח בשילוב נדל?ן למגורים, בניית מלון בשילוב שטח מסחרי או שימושים מיוחדים אחרים. בלשכה מציעים לממשלה להכין סל הטבות ליזמים שיביא לכדאיות בניית בתי מלון חדשים ואף לקנוס בעלי בתי מלון סגורים ובעלי מגרשים שלא מממשים תוכניות בנייה.
הצפי בישראל לשנת 2010 הוא כניסה של 3.3 מיליון מבקרים, מתוכם 600 אלף מבקרים ליום אחד. בלשכת התיירות הנכנסת מזכירים את הוועדה הציבורית שמינתה הממשלה בראשות המלונאי מיקי פדרמן, אשר הגישה את מסקנותיה ב-2005, ודיברה על יעד של 5 מיליון תיירים נכנסים לישראל בשנת 2010 או 2011 ושיש לבנות עבורם חדרי מלון.
עם זאת, לפי אתגר, "בינתיים לא הגיעו 5 מיליון תיירים ולא בנו חדרי מלון. כיום מדברים על 5 מיליון תיירים כיעד ריאלי ל-2015. אתגר מוסיף: "ניתן להשיג יעד זה בגלל הביקושים לישראל בעקבות ביטול הוויזות ממדינות מזרח אירופה, וכן בעקבות העובדה שיותר ויותר חברות תעופה טסות לישראל", הוא אומר, אך מדגיש "התוכנית תהפוך לתיאורטית בלבד אם לא יוסר החסם של הגדלת מספר חדרי המלון".
פגיעה בתיירות משמעותה פגיעה במשק כולו. במשרד התיירות מוסרים שכל 100 אלף תיירים יוצרים 4,000 מקומות עבודה. כיום מועסקים בענף התיירות 90 אלף עובדים, מהם 30 אלף מועסקים במלונאות. 160 אלף עובדים נוספים מועסקים באופן עקיף (למשל אטרקציות שמתפרנסות מתיירים). התיירות מכניסה למשק המדינה כ-20 מיליארד שקל בשנה, מתוכם מחצית מתיירות פנים ומחצית מתיירות נכנסת. על כל שקל שמשקיעה המדינה בתיירות היא מקבלת אותו בחזרה עם תוספת של 80%.
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב אמר למעריב כי "יש לנקוט באופן מיידי במכלול פעולות, כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בתיירות הנכנסת, בראשן העברת הסמכות לשיווק קרקעות לתיירות למשרד התיירות, דיפרנציאציה במענקים ליזמים, חידוש מסלול האטרקציות ועדכון מפת אזורי העדיפות הלאומית בתיירות".
מיסז'ניקוב הוסיף כי הכל תלוי בשאלה האם הממשלה תסיר את החסמים הבירוקרטיים. "לבנות מלון לוקח 9 שנים והיזמים לא ששים לבוא להשקיע פה במלונות בגלל משך הזמן הארוך מאוד. מינהל מקרקעי ישראל לא משחרר מכרזים לבניית בתי מלון. המינהל מעדיף מכרזים לבנייה למגורים".
מיסז'ניקוב אמר עוד כי "הבעיה היא שהאוצר חושב שהוא רגולטור בכל תחומי החיים ולמעשה 'תוקע' אותנו. כל המענקים שאנחנו רוצים לתת כדי לעודד יזמים בתיירות נכללים בתקציב שלנו אבל האוצר חושב שהוא יכול להכתיב לנו מה לעשות עם התקציב שלנו". "זה אבסורד", אומר שר התיירות ומודה: "בכלל נראה לי שכנראה הצלחנו יותר מדי בנושא שיווק התיירות לישראל".
במשרד התיירות אומרים כי כמענה למחסור יצר מינהל ההשקעות במשרד מספר מסלולי סיוע, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, המאפשרים מתן מענקים וסיוע ליזמים לבניית מלונות בכל הארץ. מסלולים אלו מאפשרים קבלת סיוע להקמת בתי מלון חדשים, הרחבת בתי מלון קיימים, הסבה של מבנים שונים לפעילות מלונאית וכן השבת בתי מלון שהסבו ייעודם בשנים האחרונות, לייעודם המקורי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם