תחנה מרכזית לוצרן: אגמים ופסגות בלבה של שווייץ
בלוצרן, עיר קטנה ונעימה הממוקמת בדיוק במרכזה של שווייץ, תוכלו לסייר בין שכיות החמדה שברחובות או לצאת אל אגמים ופסגות. ולגבי וילהלם טל, הוא עשה יותר מלירות חץ בתפוח
לוצרן, ששנת היווסדה הרשמית היא 1178, הייתה בין מקימות הקונפדרציה השוויצרית. בזכות איחוד הכוחות בין קנטונים שונים בראשית המאה ה-14 השתחררה שווייץ מן הדומיננטיות האוסטרית. באותה תקופה נולדה אגדת וילהלם טל, שהיא יותר מסיפור על תפוח, חץ וראשו של ילד. תחילת האגדה במהלך של המושל האוסטרי, הרמן גסלר, שתלה את מגבעתו על עמוד בכיכר הכפר אלטדורף שמדרום לאגם לוצרן, ודרש מן התושבים להשתחוות בפני הכובע. טל, תושב הכפר הסמוך בורגלן, שעבר בכיכר ולא השתחווה, נעצר. כיוון שנודע כקשת מומחה בקליעה למטרה, נצטווה לצלוף בתפוח שהונח על ראש בנו וולטר, אחרת יוצאו שניהם להורג.
טל התייצב למשימה כשבאמתחתו שני חצים. הוא התיז את התפוח מראש בנו, וכששאל המושל, מדוע החזיק ברשותו שני חצים, ענה לשליט כי אילו החטיא בקליעה הראשונה, היה יורה את החץ הנוסף לעברו. המושל לא אהב את התשובה. טל נעצר שוב והועלה על ספינה כדי להביאו למבצר בקסנאכט על גדתו הצפונית של האגם. סערה פרצה, טל נמלט משביו והצליח להרוג את המושל. מעשהו הצית את נס המרד שהוביל לניצחון על האוסטרים.
סמליה התיירותיים של לוצרן הם מגדל המים וגשר הקאפלה, גשר העץ המקורה על הנהר ראוס, שנבנה בתחילת המאה ה-14. על הקורות המחזיקות את תקרת הגשר האלכסוני, בקרבת תחנת הרכבת (עובדה המאפשרת לנצל פרק זמן קצרצר של 15 דקות פנויות לגיחת צילום), הוצגה בעבר סדרה של ציורים מן המאה ה-17. שריפה שהתרחשה ב-1993 כמעט כילתה את כולם. הגשר שוקם והעתקי הציורים הוצבו בו.
העיר העתיקה של לוצרן נוחה לטיול ברגל, שאינו דורש זמן רב. מן הגשר שבשפך הנהר לאגם אפשר לראות קטעי נוף נהדרים של רבות משכיות החמדה של העיר. בקרבת גשר הקאפלה, מצפון לנהר, מצויות הסמטאות והכיכרות של העיר העתיקה עם בתיה המצוירים. הליכה של דקות תביא אתכם לכיכר לואנפלאץ ולסמל נוסף של העיר, האריה של לוצרן. הפסל הוצב לזכר חיילי המשמר השוויצרי שנטבחו בגני טילרי בפריז בידי המהפכנים הצרפתים ב-1792. הפסל צמוד ל"גן הקרחונים" (Gletschergarten), עדות לכך שהאזור היה מכוסה בקרח. עוד בקרבת מקום: ברחוב לואנפלאץ 11 ממוקמת "פנורמת בורבקי", ציור ענקי המתאר את כניעתו של גיס צרפתי בראשות גנרל ושמו בורבקי בפני הצבא הפרוסי במלחמת 1871. מן העבר האחר של הנהר, ליד תחנת הרכבת, נבנה מרכז התרבות של העיר, המכיל אולמות אחדים ואת מוזיאון האמנות. זהו מופת לבנייה מודרנית המתחשבת בסביבה. המבנה הוא פרי יצירתו של הארכיטקט ז'אן נובל. נושק לו מזח הספינות, המפליגות לנקודות שונות לאורך שפת האגם.
הר פילטוס, המתנשא לגובה של 2,132 מטר, אינו ההר הגבוה ביותר בקרבת לוצרן, אך הוא הנגיש מכולם. עד שנות השבעים של המאה הקודמת נהגו תושבי העיר חובבי הסקי לגלוש מן ההר היישר לבתיהם, אלא שהתחממות כדור הארץ גזלה מהם את התענוג. הפסגה והמורדות משמשים עתה לפעילויות חוץ מגוונות הכוללת מגלשות "טובוגן" (Toboggan) - מגלשות עם הגה או ג'ויסטיק לניווט על גבי מסלול גלישה מפלסטיק, במסלול הארוך ביותר בשווייץ (1,350 מטר). על הפסגה אפשר לבלות באחד משני בתי המלון ובמסעדות השונות. כאשר מתמזל המזל והיום בהיר, נפרשת לנגד עיניכם תמונת נוף מרהיבה.
מקור שמו של ההר הוא באגדה שלפיה מונחת עליו גופתו של המושל הרומי פונטיוס פילטוס. כן, זה אותו פילטוס שהיה נציב פרובינציית יהודה בשנותיה הראשונות של הקיסרות הרומית, ודן את ישו "מלך היהודים" לצליבה. האגדה מספרת שלאחר מותו נזרקה גופתו לנהר הטיבר אך בשל הרוח הסוערת שעלתה מן הנהר היא נדדה ממקום למקום ברחבי אירופה. הסערות שעוררה שככו רק על ההר שמעל לאגם לוצרן. במקביל לאגדה זאת התהלכו באזור סיפורים על דרקונים יורקי אש החולפים בטיסה מעל להר וייתכן שבעטיין של האגדות אסרו שליטי העיר לוצרן את הטיפוס על ההר. רק במאה ה-16 הוסר האיסור ומשלחת בראשות כומר העיר העפילה לפסגתו.
יש שלוש דרכים לטפס אל הפסגה. האחת היא ברגל (ויש כאלה שעושים את כל הדרך בריצה, ב-3.5 שעות). האחרת היא ברכבת,
על ההר עצמו נסללו נתיבי הליכה, שחלקם הם מנהרות קצרות, המאפשרים להגיע לנקודות תצפית שונות, "שמהן רואים 73 פסגות אלפיניות ושפע של אגמים". על המשטח במרכזו נעשות בימים אלה עבודות תשתית, שנועדו להרחיב את מתחם המסעדות. את שיפוצו של בית המלון "פילטוס קולם", שפתח לראשונה את דלתותיו ב-1890, סיימו זה עתה, והוא עושה רושם נעים. חדר האוכל שלו מרשים, כאילו מוקם במלון חמישה כוכבים במרכז ז'נבה. החדרים נוחים ורגועים והרומנטיקה והשקט מובטחים, כי הרכבת האחרונה עוזבת את ההר בחמש אחר הצהריים. הירידה מן ההר במסלול הזהוב היא באמצעות רכבל עם שתי תחנות ביניים. לצד כל תחנה יש אטרקציות ומתקני ספורט ושעשועים. מפאתי לוצרן שבים באוטובוס עד למרכז העיר. כמובן שאפשר לעשות חלק מן הדרך ברגל, תלוי בזמן שעומד לרשותכם. אנחנו מיהרנו להרים נוספים.
תושבי לוצרן המבקשים לגלוש בעונת הסקי יכולים לעלות בתחנת הרכבת של העיר על קרונותיה של הרכבת שיעדה הוא אנגלברג, בגובה 1,050 מטר. הדרך נמשכת כשעה. אנגלברג נטועה בעמק המוקף משלושה עברים בהרים נישאים ובהם טיטליס, עם קרחון-עד ופסגה בגובה 3,238 מטר.
העיירה, הטיטליס והר ברוני השכן, מוגדרים כאתר נופש לכל השנה. העיירה אנגלברג היא אתר נופש בעל ותק ומסילת הברזל המוליכה אליה (בחלקה הוא "קוגוויל") נחנכה ב-1898. תחילת הפעילות הייתה במסלולי טיול והליכה ואחר כך החלו לבוא הגולשים. כאשר מדובר בטיטליס, מסלולי הסקי שלו מתאימים בעיקר למתקדמים, והעונה שם מתחילה באוקטובר ונמשכת עד מאי. ההר השכן, ברוני, נוח יותר לגולשים מתחילים. חלק ממערכת הרכבלים ממשיך לפעול גם בקיץ לנוחיותם של ההולכים, המטיילים ורוכבי האופניים המנצלים את שפע שבילי ההליכה והרכיבה באזור. המגיעים לפסגת הטיטליס בחודשי הקיץ יכולים לבלות ולהשתעשע בפארק פעילות שהוקם על הקרחון. התנאי לכך הוא שמזג האוויר - גם בקיץ - יאפשר זאת.
מתברר שהשוויצרים מתמחים בבניית גני שעשועים על פסגות ההרים. עולים לטיטליס באמצעות מערכות רכבל עם תחנות ביניים. אחת מן התחנות קבועה לצד אגם טרובזה, שהוא בסיס לפעילות ולטיולים. השלב האחרון במערכת מעניק הזדמנות לנסוע בקרון הסובב על צירו. על הפסגה עצמה הוקם מבנה עצום שעיקרו חנויות ומסעדות. יש גם מנהרת שלג, שהלהיבה את התיירים הרבים שהגיעו לאתר מהודו. כנראה שראשי התיירות באנגלברג רקמו קשרים עם סוכני נסיעות בהודו והעיירה מארחת בעונת הקיץ קבוצות רבות מתת היבשת. במלון "טראס" שבו התארחנו ובפסגת טיטליס הוקדשו להם חדרי אוכל נפרדים.
אנגלברג עצמה היא עיירת נופש טיפוסית עם היצע של מקומות לינה מסוגים שונים, חנויות, מסעדות ובארים. ייחודה המסוים נעוץ במנזר הבנדיקטי רב הממדים והמרשים שבמרכזה. המבנים שלו שופצו ונצבעו בשנים האחרונות, ולפי הסברי הכומר שאירח אותנו, אין למנזר, שהוקם ב-1120, מחסור בתקציבים. כיום חיים במבנה העצום 28 כמרים. הכנסייה שבמקום גדולה ומוארת היטב, והיא אחת מן היפות שראינו. במנזר עצמו אפשר לבקר במסגרת סיור מודרך, ומומלץ לא לוותר עליו. יזם פרטי הקים מחלבה לייצור גבינות במתחם המנזר, ומבקרי החנות והמסעדה שלצדה יכולים לחזות בהליך הייצור. המנזר מציע גם חדרי אירוח, ובני כל הדתות יתקבלו בסבר פנים יפות.
אי אפשר לסיים סקירה זאת בלי להזכיר את "מלך הרי שווייץ", אף שאינו הנישא מכולם. הר ריגי מתנשא לגובה 1,800 מטר בלבד. ייחודו בכך שהוא מוקף בשלושה אגמים. כדי להגיע לפסגתו שטים מלוצרן לתחנת ויטזנאו (Vitznau), על הגדה הצפונית של אגם לוצרן, ומשם ברכבל לפסגה.
אפשרות נוספת היא לשוט לווגיס (Weggis), ומשם ברכבל לריגי קאלטבד (Rigi Kaltbad). משם עולים ברכבת ה"קוגוויל" הראשונה שהוקמה בשווייץ, ב-1871. ההר עצמו מציע מסלולי הליכה עם שפע נקודות תצפית. חובבי הרומנטיקה יוכלו ליהנות מסעודת ליל קיץ בקרון רכבל פנורמי, תוך צפייה באורות הנשקפים באגם ובעיר לוצרן הלילית. מנת הפתיחה תוגש בהעפלה מווגיס לריגי קאלטבד, והמנה העיקרית תאכל בירידה. המראות שיפתחו את הלב יהוו את המנה האחרונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם