קרם (עבודה ב)עיניים: פארמית בנסיון גמילה
אני השפתיים והיא התוחם. אני העפעף והיא הצללית. אני איפור, והיא המגבון. מצליחה לנקות במקצועיות כל שקל שנשאר לי בארנק. אבישג חייק מנסה להילחם בדיילת היופי בפארם
בסוף, בלילה אחד, נכנעתי. ידעתי שזה עומד להיות קרב קשה ולא התכוונתי לצאת אליו לא מוכנה. עמדתי מול הראי, מרוכזת ורגועה, הבטתי לעצמי ישר בעיניים ושיננתי מנטרה: 'את צלולה וחזקה. הן לא יכניעו אותך הפעם. את קובעת לעצמך תקציב ועומדת בו". קרצתי למראה ויצאתי מאוששת אל הסופר פארם המקומי.
"לבית מרקחת"? שואל אותי איש חביב בכניסה, "לא!" אני מסבירה בקול רם כדי ששנינו נשמע, "אני רק רוצה לקנות מגבונים להסרת איפור באריזה חסכונית של 3 במבצע ואז אני רצה לקופה במהירות של 150 קמ"ש, משלמת ואתם לא רואים אותי יותר עד החודש הבא".
השומר נבהל, ואני מתעשתת ולוקחת נשימה ארוכה. הו, איזו טעות. הינה זה מגיע. הנשימה הארוכה הזו תעלה לי לפחות 400 שקלים. איזה ריח...בשמים...מה, זה חדש? "עץ ירוק" של אסתי לאודר? וואו..אני מתחילה להסתחרר אט. בקבוקונים בצבעים זוהרים חגים סביבי ..והם יפים..כל כך יפים... הריח עוטף את כולי ואני מתמכרת לארומה המשכרת..."קני אותי..את רוצה אותי נכון"? לוחש לי בחושניות החדש של ג'יבנשי ואז הודף אותו הבקבוקון של "אמור אמור" בעוד מושיט לי את ידו בתאווה.. "לא..היא רוצה אותי..היא
"שלום, מחפשת משהו? אפשר לעזור?", שואלת אותי בקול סמכותי אך חינני אישה מטופחת ומלאת ביטחון, שלא חסכה בלמרוח על עצמה את כל האיפור שיש על המדפים. כנראה הן מקבלות חתיכת הנחה פה. מיצמוץ ואני מבחינה בו לוכד אותי כמו מעגל אימים - התוחם. אותו תוחם אדמדם שתוחם את שפתיה של אשת המכירות. לא ראיתי אף אישה מעולם עם תוחם שפתיים חוץ מאשר אצל דיילות היופי ועכשיו אני מבינה את מטרתו. לתפוס אותך וללכוד אותך במתחם שלהן. אני מפנה מבט וממשיכה ללכת. מדמיינת את עצמי כאשת לוט שאסור לה להביט לאחור אחרת היא תהפוך לנציב אובר-דרפט. "סליחה? כנראה לא שמעת אותי", הדיילת ממשיכה בנחת, "ראית את המבצע של קרליין 1+1+1 = 2.4?"
מה? 2.4? איך? חישבתי בדמיוני. אבל המשכתי הלאה. והנה היא שוב, בוהה בי. מחכה לתשובה. מנומסת. ואני, שחונכתי תמיד לענות, ממלמלת: "לא, רק באתי לקנות מגבונים..אני לא צריכה כלום..אני לא צריכה..אני...רגע, מה זה..מסקרה חדשה ? " עיניי נחות לפתע על המוצר השחור, המעוצב והיוקרתי. "כן, מעולה, היא פשוט נחטפת, היא המוצר הכי שווה שיש לנו פה. והיא גם עכשיו במבצע היכרות -129.99 שקלים בלבד! את חייבת לנסות! זה מאוד יתאים לך! זה ידגיש לך את העיניים ואת תמיסי לבבות ". וואו..אני רוצה להמיס לבבות. "טוב, אני אנסה. אבל רק אנסה". גברת תוחם מלקקת שפתיה בתאווה מולי, הקורבן תמים בעוד היא מושחת את החומר הדביק על ריסיי. וואו..אני באמת ממיסה..כמו כוכבת קולנוע".
"טוב. אבל תקשיבי", אני מנסה לצאת מהרולטה בזמן, "אני אקח את המסקרה, אבל אני מתחננת, אני פארמית בגמילה. את חייבת לעזור לי..אני...אני..רגע, קיבלתם צלליות חדשות? בצבע זהב ? (פתאום דמיינתי את עצמי כמלכת מצרים, משוחה בניצוצות מוזהבים כשאת גופי עוטף פרעה המסוקס) ..אפשר רק לנסות..? קצת ..? שימי לי על היד...טוב קצת על הלחי...טוב, אפשר גם בעיניים? הנה אני נופלת סופית. גברת תוחם שבתה אותי. אני בידיה.
אני השפתיים והיא התוחם. אני העפעף והיא הצללית. אני איפור, והיא המגבון. מצליחה לנקות במקצועיות כל שקל שנשאר לי בארנק. ואז זה מגיע. כמו גל אימתני בסופת הוריקן: 'ועל הקרם לילה שמעת? ועל הקרם בין ערביים? ועל המייק-אפ למזג אוויר ערפילי ? וניסית כבר את מי הפנים על בסיס מי אפרסק? ואת מסיכת הבוץ מהג'ונגלים של פרו? ואת מסיכת האצות מביצת החולה? ואת קרם הגרגירים על בסיס עמבה הישר מגדות הפרת והחידקל? ואת הקרם גוף בניחוח של עוף שישב חודשיים במקררים של "טיב טעם"? ואת הקרם גוף בניחוח של גבעות מוריקות בעזה? והכל במבצע! 1999.99 שקלים ושימי לב: כצ'ופר על זה שאת לקוחה כזאת נהדרת, אני אצ'פר אותך בדוגמית של קרם (עבודה ב)עיניים" ב-19.99 שקלים בלבד!".
הסלסלה עמוסה מכל טוב, ואני, במראה של פנינה רוזנבלום מקריית אונו, שולפת מבין ציפורניה בצמא את הדוגמית. אוח, דוגמית שלי אהובה ויקרה. אני כל כך אוהבת דוגמיות.
בבית, אחרי שסידרתי יפה, יפה את כל המוצרים על המדף, לצד חבריהם מהקנייה של לפני כחודש, אני מבינה שכדי להסיר מהפנים את כל האיפור שקניתי, אצטרך לחזור באופן מביש לנייר טואלט לח. הם החביאו אותם ממש טוב. שכחתי לקנות את המגבונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם