פרויקט הבבושקות: אמהות מתנדבות תומכות באמהות צעירות
הימים בהם השבט תמך באם הטרייה חלפו מזמן, ואמהות צעירות רבות מוצאות עצמן נטולות תמיכה והדרכה. מיזם "אם לאם" נועד למלא את החלל הזה ושולח לאם הטרייה מתנדבות-תומכות
סיפורה של ליבי מייצג את הקושי באמהות המודרנית: אמהות רבות מוצאות את עצמן לבד, ללא מעגל תמיכה משפחתי, ללא תמיכה של "השבט המורחב," כפי שהיה בעבר, כשמשפחות רב דוריות התגוררו יחדיו. תחושת הבדידות אצל אמהות עלולה להוליד קשיים פסיכולוגיים (עד דיכאון חמור,( קושי לטפל היטב בתינוק והעמקת הנתק מהסביבה. "דרוש כפר שלם על מנת לגדל ילד," ציטטה הילרי קלינטון אמרה ידועה - ולא במקרה. גם הפסיכולוג דניאל שטרן, בספרו "הולדתה של אם," מדבר על חשיבותו של תהליך חניכת האם הטרייה עם "אשת מלאכה מומחית" שכבר הייתה שם. לדבריו, תפקיד המדריכה אינו מתמצה רק במתן עצה ומידע, אלא היא אמורה גם ליצור סביבה תומכת, שבה היא תרגיש בטוחה ומחוזקת.
אבל מה עושים כאשר אין בסביבה הקרובה "שבט" או דמות שתיתן את התמיכה הרגשית כמו גם את העצות הפרקטיות לטיפול ברך הנולד? אחד הפרויקטים הייחודיים, שנועד למלא את הוואקום הזה, הוא תוכנית "אם לאם בקהילה." מדובר בתוכנית קהילתית, שבמסגרתה אמהות מתנדבות תומכות באמהות לאחר לידה, במהלך השנה הראשונה לחיי התינוק. את התוכנית יזמה דפנה נוימן, מנחת קבוצות ומדריכת הכנה ללידה, לפני למעלה משבע שנים. חזונה היה להפר את קשר השתיקה ולומר בקול שהתקופה שלאחר הלידה היא קשה, וכי צריך לתמוך באמהות בשלב הזה של חייהן ו"לאפשר להן לצמוח ולגדול מתוך חוויית האמהות השלמה שלהן."
המיזם יצא לפועל בזכות שיתוף פעולה עם המועצה המקומית משגב ועם "שדמות," האגף לקהילה במכללת אורנים, והתרחב לשאר הארץ. הרעיון הבסיסי היה לשנות את הדפוס הלא פשוט של יציאת אם טרייה עם תינוקה אל הקהילה, ולגרום לקהילה להגיע אל האם הביתה. אין הכוונה לשלוח מישהי רק "ללמד"
על פי נוימן, "אם לאם" מבוסס על עקרון בובות ה"בבושקה" - אותן בובות רוסיות המוכרות לכולם - "כפי שתפקיד האם הטרייה הינו להכיל את תינוקה, כך תפקיד האם המלווה להכיל את האם הטרייה." המתנדבת מגיעה לבית היולדת פעם בשבוע, למשך שעתיים. משך הליווי הוא בין שלושה חודשים לשנה, לפי צורכי האם. התמיכה הינה ללא תשלום. האמהות המתנדבות עוברות ראיון אישי, ולאחריו קורס הכשרה בן כתשעה מפגשים המועבר על ידי מנחות מקצועיות. הן מקבלות ליווי והדרכה לאורך כל תקופת התנדבותן. לצד הכשרת המתנדבות תרים גם אחרי אמהות המעוניינות בעזרה. כשאם טרייה מוכנה לקבל סיוע ותמיכה, הדבר מצביע על כך שהיא מבינה שקבלת עזרה מאמהות מנוסות אינה מעידה על חולשה, אלא היא תהליך טבעי שנעלם, לצערנו, בחברה המודרנית.
כיוון שהתוכנית מושתתת על פעולתן של מתנדבות בתוך הקהילה, יצאתי לפגוש את רכזות "אם לאם בקהילה" בעמק חפר, אזור מגורי. קבוצת המתנדבות הראשונה של "אם לאם" בעמק חפר החלה לפעול בשנת ,2008 ולפני שנה נפתחה הקבוצה השנייה. רכזות הקבוצה הן מירל’ה זיו, מטפלת ותיקה בתינוקות ומלווה אמהות לאחר לידה, מייסדת "פינה חמה" לאמהות ותינוקות בקיבוץ גבעת חיים איחוד, ומיקי טאובנפלד, עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות נשים ונערות.
"פרופיל האמהות שבאות להתנדב הוא מגוון," מתארת מיקי טאובנפלד. "כולן, כמובן, אמהות ותיקות, ולכולן משותפת האמירה ’חיפשתי מקום שאני יכולה לתת בו מעצמי.’ לחלקן ילדים גדולים שבגרו, והן מהוות מעין דמות אם לאם שזה עתה ילדה, לחלקן ילדים קטנים, והן משמשות על תקן חברה טובה או אחות. כשאנו מראיינות את הפונות להתנדב אנחנו בודקות למי מהן יש יכולת ליצור קשר, לדובב, להקשיב, למי יש יכולת הכלה ונתינה, כמו גם יכולת התמדה."
גם הפרופיל של האמהות הטריות מגוון, מספרת טאובנפלד, והן באות מכל רובדי האוכלוסייה, ללא הבדלי מעמד חברתי או עדות - חילוניות, דתיות, חלקן בעלות קריירה, אחרות עקרות בית. לחלקן זהו ילד ראשון, אבל יש גם אמהות שזה ילדן החמישי, והן מצרות על כך שלא היה להן ליווי לפני כן. עוד מציינת טאובנפלד, שיש לא מעט אמהות במשפחות חד הוריות ואמהות לתאומים. "התנאי היחיד שיש לנו לגבי האמהות הוא שהן רוצות את הליווי. לא נכריח אף אמא לקבל ליווי אם היא לא מעוניינת בו."
- איך מאתרים את האמהות שצריכות עזרה?
"זה לא פשוט. לרובנו יש קושי לבקש עזרה, ויש מחסום בהכנסת מישהי זרה הביתה, לתוך האינטימיות עם התינוק ועם בן הזוג. יש משהו מאוד חשוף בנשים לאחר לידה - הרגשות מציפים ומבלבלים, הגוף עבר טלטלה רצינית, וכדי לומר ’או.קיי, אני מזמינה אלי מישהי’ צריך המון אומץ ומודעות. לעתים גם אין חשק לארח מישהי זרה. אנחנו מגיעים אל אותן נשים גם דרך תחנות ’טיפת חלב,’ שם מחלקים את העלונים שלנו. במידה שאחות ’טיפת חלב,’ רופאה או עובדת סוציאלית מזהות קושי כלשהו, הן ממליצות לאותן נשים לפנות אלינו. רוב הנשים, אגב, מגיעות בשיטה של ’חברה מביאה חברה’ - אם טרייה שילדה והייתה מרוצה מהליווי ממליצה לחברותיה, והמתנדבות עצמן מפיצות את השמועה ביישובים שלהן."
- האם אתן מגיעות גם לנשים שאובחנו כסובלות מדיכאון לאחר לידה?
"ודאי. אומנם אנחנו לא הגוף המטפל באם, אבל אנחנו נותנות את התמיכה הנוספת לה היא זקוקה. נעודד אותה לקבל טיפול ולא נצא מהתמונה גם לאחר שהטיפול התרופתי הסתיים. אחד הדברים המרכזיים שנותנים עליו את הדעת בהכשרה הוא הנושא של דיכאון לאחר לידה על כל גווניו, כדי שהאמהות המתנדבות יוכלו לסייע."
"חצי שנה אחרי שבני הבכור נולד," מספרת טליה, פסיכולוגית מתל-אביב, "הדבר שהכי כמהתי לו היה אמבטיה טובה וארוכה, כי במשך אותם חודשים נאלצתי להסתפק במקלחת זריזה בת דקה, לפני שהוא יתעורר ויתבע את ליטרת החלב שלו."
"המטרה הראשונה של האמהות המלוות היא לסייע בכל מה שקשור לתינוק," מפרטת מיקי טאובנפלד את שגרת פעילותה של האם המתנדבת, "בהרבה מקרים המתנדבת מגיעה ומיד האמא מוסרת לה את התינוק ונכנסת להתקלח, שותה כוס קפה וכדומה. לאחר מכן הן מתפנות לטפל בתינוק יחד. חשוב לציין כי הקו המנחה את האמהות המתנדבות הינו לעודד את העצמאות של האם הטרייה, ולפיכך המתנדבת לא מזיזה את האם הצדה ומטפלת במקומה בתינוק, אלא הן עושות זאת במשותף." אמהות רבות, מזכירה טאובנפלד, זקוקות להדרכה מעשית ראשונית: "אחת האשליות הגדולות היא ’ייוולד לי תינוק ומיד אדע מה לעשות,’ וזה כמובן לא כך במציאות, זה מגיע לפרטים הקטנים ביותר, כמו איך אדע אם הוא עשה גרעפס או מתי להחליף חיתול. חלקן חוששות לאחוז את התינוק או לקלח אותו, ומאוד מרגיע אותן לדעת שמגיעה אם מנוסה בעלת ביטחון באחיזה.
"המטרה שלנו היא להפוך את החששות שיש לאמהות הטריות ללגיטימיים, ולתת להן את התחושה שחששות אלו הם נחלת כולנו."
מטרה נוספת של הפרויקט היא לתת מרחב ביטוי לאם היולדת, זו שבבת אחת הפכה מיצור עם זהות ואישיות ל"אמא" שכל עולמה נסוב סביב התינוק. המתנדבת מתמקדת באם, היא משוחחת איתה, שומעת על השינוי שעבר עליה, על החלומות שלה, מה היא מתכננת לעשות בהמשך ומשדרת לה שהיא כאן עבורה.
ליאת, ארט דיירקטורית, ואם לנעמה, בת שנתיים, מכירה את התחושה הקשה של אובדן הזהות האישית: "לפני שילדתי עבדתי במשרד פרסום מהבוקר ועד הערב, מוקפת בחברים לעבודה ובחברות שאפתניות. קצת לפני הלידה עברנו לגור במושב, רחוק מחברותי וממשפחתי, שבוע לאחר הלידה חזר בעלי למשרתו התובענית, ואני מצאתי את עצמי ימים על גבי ימים לבד עם התינוק בטרנינג מוכתם, בין ארבעת הקירות, מביטה ברחובות הריקים של המושב ולא רואה נפש חיה. הייתי מוצפת בהורמונים, מתגעגעת לחיי הקודמים, ללא אוזן קשבת לחלוק עמה את תחושותי."
"הרבה אמהות מבטאות קושי לקבל את חלוקת התפקידים בבית, שהשתנתה באחת," מאשרת טאובנפלד, "המעבר לחלוקת תפקידים מסורתית, שבה האב משמר את החלק ה’לא הורי’ שלו, ואילו האם טובעת כולה באמהות, איננו פשוט לאמהות של היום, שצריכות להתמודד בד בבד גם עם סטנדרט ’האם המושלמת’ והלחץ החברתי סביב ההנקה. השינוי שעובר על האם, הרצון להתמסר לילד לצד הצורך הפנימי להגשים את עצמה - כל אלה ועוד הם נושאים שעולים בשיחות של האמהות עם המתנדבות. בנוסף, אחד הדברים שאנחנו עוסקים בהם בהכשרה הוא נושא המגדר והתפקיד של האב בכל הסיפור, על מנת להבין גם את הלחץ שעובר על האב הטרי, שמצד אחד יש דרישה שיהיה נוכח בחיי הילד, ומצד שני מוטל עליו נטל הפרנסה."
מיזם "אם לאם" פועל כיום בקהילות הבאות: משגב, עמק הירדן, עמק יזרעאל, נצרת עילית, מגדל העמק, עמק המעיינות, כרמיאל, מועצה אזורית מנשה, עמק חפר, ראשון לציון, מועצה אזורית מטה אשר, רעננה, קדומים ונתניה. לפרטים ולקבלת מספרי הטלפון של הרכזות השונות ניתן לפנות לשדמות, מרכז למנהיגות בקהילה: .04-9838886/7
במקביל פועלת בירושלים ובבארשבע תוכנית דומה, בשם הזהה "אם לאם," שיובאה מארצות-הברית על ידי הפסיכולוגית ד"ר מרשה קייטס, ומנוהלת ע"י האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון. גם מיזם זה מעניק תמיכה ללא תשלום לאמהות אחרי לידה, במסגרת של ביקור בית שבועי על ידי מתנדבת המוכשרת לכך.
לפרטים: ירושלים: ,02-5881107 באר-שבע: .08-6477562/3
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם