פראייר מי שנוקם, הבטחה של אודטה
למה הנקמה היא דבר מיותר ואיך משחררים אותה לדרכה לנצח נצחים. וגם: איך להרגיש שמפניה במוח באמצעות קפיצות ואיפה קונים פרלינים עבודת יד ללא סוכר. הטיפים של אודטה
אז לחברתי הזו ולכל הנשים והגברים שמפנטזים על יום נקם ושילם, בואו ותשמעו משהו על נקמה: בזמנו, לפני אלף שנים, כשקלטתי באיזו שיטתיות זדונית נקלה אחד שהיה נשוי לי ניסה לרוצץ את נשמתי בעודו מתחפש ל"אוהב" - רק רציתי שהוא ימות בעינויים. לא הסתפקתי בתקוות ובאיחולים ובדמיוני ממש הרגתי אותו, בסצנה מפורטת להחליא. ואת יודעת מה היה הדבר הנורא מכל שחוויתי כשראיתי אותו מת? לא, לא אשמות. לא היו לי אפילו טיפה מאלה. מבחינתי הוא רק קיבל את המגיע לו. הנורא מכל היה שאפילו זה לא הפחית לי פירור אחד קטן מהכאב, ולא ידעתי לאן להוליך אותו.
וכך התחוור לי הפגם הגדול והכל כך בלתי צפוי שבנקמה: הפטנט לא פועל - הוא פשוט לא עושה את העבודה. ומכיוון שהכאב שלי נותר בדיוק כפי שהיה, הבנתי עד הסוף את חוסר התוחלת שבה. ואם כך, הייתי חייבת לקבל עלי את הדין שלעולם לא יהיה פה שום צדק, או קסם שמוחק רטרואקטיבית את העוולה. הדבר היחיד שיכולתי לעשות הוא להותיר מאחורי את כל החבילה - ככה, כמו שהיא: ארוזה ופקוקה. ואידיוטי ככל שזה נשמע - אבל גם לקבל את זה שמה שהיה, זה בדיוק מה שהיה.
אפילו סלחתי לו כדי לשחרר את עצמי, אבל הסליחה שלי הייתה מחזיקה מים רק עד שנחשול חדש של זעם היה מציף לי את העיניים בדם. אני זוכרת שדי ביאס אותי הרעיון שאצטרך עכשיו לתחזק את הסליחה הזו כל החיים, כדי לקבל קצת שקט. היה חסר לי שם חוט ולא ידעתי לקרוא לו בשם. אבל יום אחד - השבח לבורא - מצאתי אותו. השקט האמיתי הגיע - הפתעה הפתעה - רק כשהפניתי את הסליחה הגדולה הזו שלי אל עצמי. לא אליו. וזה היה בינגו. לא קל היה לעלות על הרעיון הזה, כי סולחים רק לעבריינים - והרי הוא היה הפושע, לא אני. אבל רק כשסלחתי לעצמי על כך שבתמימות אלוהית, כמו סומא בארובה, שמתי את עצמי ליד האיש הרע הזה, רק אז יכולתי באמת למחוק אותו מתוך חיי. ואז גם הגיעה לי סוף סוף האדישות הברוכה. אדישות, לא הדחקה.
כן, אני זוכרת הכל - אבל כבר בלי אמוציות. לא נקמות, לא כעסים, לא מחשבות, לא איחולים. כלום. גורנישט. נאדה. הוא נמחק אצלי מארץ החיים. אז אל תעבדי, אחותי כלה, "על להפסיק לקלל ולחדול לאחל רע." תסלחי לעצמך. ממעמקי הנשמה וההתכוונות תסלחי לעצמך על שהיית שם פעם - כי רק זה ייתן לך את השקט שבו את חפצה. תנסי. זה עובד.
כל חבריי יודעים שהאושר הכי עז ומזוקק שלי זה לקפוץ על טרמפולינה, כי מקבלים מזה סוג של היי, ריחוף, ותחושת שמפניה במוח. אז מי שיש לו פיסת אדמה פנויה או גג בית ו-2,500 שקל, יכול ללכת על התחליף הבריאותי לשעות המחשב המרובות של הילדים. וזה עוד לפני שדיברנו על האטרקציה החברתית.
"איסמור ג'אמפ," קוראים לפלא הזה (היבואן: www.ismor.co.il) היא בעלת קוטר של 3.6 מטרים, ובנויה בהתאם לתקני הבטיחות האירופיים המחמירים. היא מגיעה עם רשת הגנה פנימית בגובה ארבעה מטרים, היוצרת גם מרחב בטיחותי וגם מרחק ביטחון בין הקופץ לעמודי התמיכה. אגב ביטחון: כשמדובר בילדים קטנטנים, מבוגר יכול לקפצץ שם עם שניים, בעיקר כדי לשמור שלא יתנגשו, אבל גדולים יותר - מותר רק לאחד לקפוץ שם בכל פעם. כן, קנו טיימר מטבח מצלצל, לסידור התורים. לגבי פתח הכניסה לטרמפולינה - בסוף הרוכסן ישנו קליפס התפוס בקפיץ. כאשר משחררים אותו, פתח הכניסה מתארך, ומתאים גם למבוגרים.
היה פעם ספר מופלא בשם "להרגיש טוב" של יוסף ארגמן, ובו מפורטת שיטת פרופסור מיקולין לבריאות ולאריכות ימים. כל המחלות, הוא טען, הן בגלל מחזור דם לקוי, שלא מאפשר לתאים הזנה ופינוי פסולת, וכך אנשים מתים מרעב מתוך השפע, כי התאים שלהם מתים. הוא ממליץ על קפיצות קצובות כל יום, כדי לשפר את מחזור הדם
שימוש יומי במכשיר גורם לשיפור בתפקוד המנטלי וביכולת הלימוד (כן!). הקפיצות האלה משפרות את הקואורדינציה, מחזקות את מערכת החיסון, מפחיתות את מספר ההצטננויות, את תופעות האלרגיה ואת הפרעות העיכול (כן!). הן מגבירות את עמידות הגוף ואת יכולותיו לאגור אנרגיה. עוד? הן מאפשרות להירגע בקלות ולישון טוב יותר, וכפועל יוצא - מפחיתות רמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים. הן מגבירות את הפעילות התפקודית של מח העצם האדום ביצירת תאי דם אדומים, שומרות על הכושר הגופני, משפרות את שרירי הבטן, ולכן גם את היציבה. ואיך לא? הן מסייעות, כמובן, להיפטר, בצורה נעימה לאללה, ממשקל עודף. תיהנו עד השמים, איי רסט מיי קייס.
טעים למשעי
במרכז זייד שבקריית טבעון חי, יוצר ומנגן עלי שוקולד מישי בלוג, מבכירי הקונדיטורים והשוקולטיירים בישראל. בבוטיק השוקולד שלו ניתן להשיג שוקולד גורמה בעבודת יד, פרלינים מדהימים (גם ללא סוכר) להירשם לסדנאות שוקולד ולקנות חומרי גלם להכנה ביתית. תגגלו "מישי בוטיק שוקולד," ותגיעו לעליסה בארץ הפלאות.
הצעות, רעיונות, בקשות, פטנטים, טיפים? שלחו מייל לאודטה: odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם