הזקן והדג: איפה אוכלים דגים טובים במחיר הוגן ביפו?
23 צלוחיות סלטים מכל סוג שתחלמו, לימונדה ביתית, פיתות מהטאבון, דגים נפלאים והים הכחול של יפו. "הזקן הים", אחת הוותיקות והגדולות ביפו, עוברת בקלות את מבחן המחיר תמורת ההנאה
מאזור מזוהם, שבתיו הרוסים או סתם מוזנחים, הפכה יפו לפנינה ארכיטקטונית. רחובותיה מבהיקים בניקיונם והיא כולה חגיגה גדולה לאוהביה הרבים. לא שלא ידענו על תנופת הבנייה והפיתוח, אבל רק בביקור האחרון, בדרכנו אל מסעדת "הזקן והים" שברחוב קדם, התחברו הדברים לכלל תמונה גדולה ומרהיבה. ובימים טרופים אלה, כשמוצאים סיבות טובות להתרחבות הלב, זה הרבה מאוד.

אז לפני שנעבור לאוכל, המלצה חמה גם למי שאינו רעב: תגיעו לעיר, קחו שעה-שעתיים ותסתובבו ברחובות שליד הים. תעברו ליד הטיילת החדשה שמחברת את יפו עם בת ים, שכבר נכתב עליה שיר הלל במדור זה. סעו לאט ברחוב קדם וברחובות הסמוכים אליו, הציצו בבתים היפהפיים שנבנו שם לאחרונה, ותחלמו, כמוני, שיום אחד גם אתם תזכו בהגרלה ותוכלו לרכוש לעצמכם שם בית.
אני, שמעולם יצאה נפשי אל יפו, לא האמנתי שהשינוי יכול להגיע. בתקופות אחרות, כשעוד אפשר היה להגיע לבית ביפו, היה בן הזוג לוקח אותי למקום הזה פעם בחודש לפחות, מצייר תמונה של אפשרויות פיתוח ומנסה לשכנע אותי לעבור לשם. ואני, בורגנית שכמוני, התחלחלתי. איך אפשר לגור כאן, בתוך הטינופת הזו וגיבוב הבתים המטים ליפול מסביב. שוב הוא צדק, ואני טעיתי.
אחרי ימים רבים של הכנת ארוחות למשפחה ולחברים ביקשתי חופש. אבל גם בחופש צריך לאכול, ולכן התחלנו לטלפן למסעדות ידועות בתל אביב, בתקווה
כך הגענו אל "הזקן והים." מסעדה ענקית, אחת הוותיקות ביפו, שעשרות אנשים עולים כל הזמן במדרגות העץ שלה ועדיין אפשר היה להשיג שולחן, ואפילו בשורה הראשונה, שממנה רואים את הים. כעבור שעה וחצי, כשקמנו שבעים ומאושרים לחזור לצפון תל אביב, הבטחנו לחזור שוב ושוב, בכל פעם שלא יבוא לי לפתוח שולחן של שבת או חג.
כאן המקום לחזור ולהסביר שהמדור הזה אינו רואה את ייעודו בביקורת מסעדות במובן הקלאסי. עבורי חשובה החוויה בכללותה, לאו דווקא ניתוח בפינצטה של כל ביס, ודאי שלא במקומות כמו "הזקן והים." כבר אכלתי דגים טעימים וסלטים משובחים ממה שקיבלתי שם, ובכל זאת הכיף היה גדול, האוכל טעים למדי והמחיר הגיוני. כדי לגלות חוויה גדולה יותר מסך מרכיבי הארוחה צריך לבוא בשביל ליהנות, כי אם מחפשים מה לבקר תמיד מוצאים.
שלוש דקות אחרי שהתיישבנו, הגיע אל שולחננו קנקן גדול של לימונדה שהוכנה מלימונים טריים ויחד איתה 23 צלוחיות של סלטים מכל סוג שתחלמו. צלחת חומוס משובחת הגיעה, וגם סלט ירקות גדול וטרי, וצלחת גדושה כדורי פלאפל לוהטים, וכמובן פיתות חמות שזה עתה יצאו מהטאבון. בכל פעם שהתרוקנה אחת הצלחות, מלצר קשוב לקח אותה והביא חדשה במקומה. כל מה שהונח על השולחן - בחינם, אם מזמינים מנה עיקרית. אחת מאיתנו הודיעה שאינה מסוגלת לקחת מנה עיקרית והחיוב עבורה על הכל, כולל קנקן הלימונדה שהתמלא בכל פעם מחדש, היה 40 שקל.
למנה עיקרית הזמנו שני דגי דניס על גחלים, עוד מנה של דג לברק על גחלים ומנה של צלעות כבש. מחיר כל דג 74 שקל והצלעות 80 שקל. אלו מנות גדולות, טעימות, שנאכלו בהנאה ותוך צקצוקים לא קטנים. הצלחות התרוקנו, השולחן נוקה ולקינוח הונחו עליו מעין סופגניות מטוגנות קטנות, טבולות ברוטב דבש, וכמובן קפה ותה. גם זה כלול במחיר המנות העיקריות.
החשבון הגיע ואיתו השמחה: כל מה שתואר לעיל עלה 360 שקל לחמישה אנשים. מבחן המחיר תמורת ההנאה הוא שהביא אותנו להחלטה לחזור למסעדה. בכל המקומות שאכלנו דגים טובים יותר וסלטים משובחים יותר, החשבון לחמישה היה בסביבות אלף שקל. זה כל ההבדל, והוא חשוב.
"הזקן והים," רחוב קדם 83 יפו, טלפון: 03-6818699