הלאה הפרעושים! כשהכלב והחתול פגשו את ביירון קייטי
הכלב והחתול מקבלים מהאדם אהבה, מזון והגנה. הכלב מסתכל על האדם וחושב: כנראה זה אלוהים! החתול חושב: כנראה אני אלוהים! מאשה שריד מסתכלת על ביירון קייטי וניסים אמון ושואלת: האומנם?
אי-שם בארצות הברית חיה לה, סגורה ומסוגרת, אישה בדיכאון עמוק מאוד. יום אחד עלה על רגלה תיקן והיא זכתה להארה, יצאה מעליית הגג, פיתחה את "ארבע השאלות", ונודעה מאז בעולם כולו. זו היתה ביירון קייטי. מה הקשר בין ביירון קייטי לבין הכלב והחתול?
ובכן, השאלות של קייטי נועדו לאפשר לנו להטיל ספק במחשבות שלנו. אפשר לתמצת אותן למילת שאלה אחת: "האומנם?". אם ננסה להחיל את שיטתה של קייטי על הכלב והחתול, נקבל משהו כזה:
הכלב חושב שיחסו של האדם המטפל בו מעיד על כך שהאדם הזה הוא אלוהים. האומנם?
החתול חושב שיחסו של האדם המטפל בו מעיד על כך שהחתול הוא אלוהים. האומנם?
אך מדוע יש להטיל ספק במחשבות שלנו? זה משום שרבות מהן גורמות לנו סבל עצום. זהו בדיוק אותו סוג של סבל שפילח את נשמתה של קייטי, וגרם לה להסתגר משך שנים ארוכות ומיוסרות. ולמעשה, סדר העניינים הוא כזה:
1. מצב נתון. למשל: אנחנו עושים קניות בסופרמרקט, אנחנו הולכים ברחוב, אנחנו מנהלים ויכוח עם השכן.
2. פרשנות על המצב. הפרשנות נגזרת מתוך המטענים שאנו סוחבים.
3. הפרשנות שלנו באה לידי ביטוי במחשבות שבראש שלנו. יש מחשבות תומכות. דוגמא למחשבה תומכת: "איזה כיף שיש לי אפשרות לערוך את הקניות האלה. וגם אוטו שמחכה לי בחניון." אבל יש גם מחשבות מחבלות. דוגמא למחשבה מחבלת: "איזה בזבזנית אני. ואיזה פראיירית. שוב אני נסחבת לבד, טמבלית שכמוני."
4. המחשבות מעוררות את הרגש. מחשבה תומכת מעוררת בנו רגש נעים ומזין לגבי עצמנו, כמו שביעות רצון, גאווה והערכה
5. הרגשות מניעים אותנו לפעולה. רגש בטוח בעצמו מעלה חיוך, יוצר סבלנות כלפי הזולת ומביא אותנו הביתה בשמחה. רגש כזה גם יודע, כשצריך, להעמיד אחרים על מקומם, כי מתוך הערכה עצמית אני יודעת שמגיע לי שיתייחסו אלי כראוי. מנגד, רגש מושפל מרעיל. הוא מחמיץ את השמחה והופך אותנו נוחים לרגוז ולריב עם אנשים אחרים, למשל כאלה שעומדים בתור לקופה מלפנינו, מאחורינו ומצדדינו. ואחר כך, בכביש, בדרך הביתה, איזה זעם! איזה קוצר רוח! שלא לדבר על מה שמחכה לנו בבית. רגש כזה עלול לכרסם באנרגיות העומדות לרשותנו, לפגוע בהערכה העצמית שלנו ולמנוע מאיתנו לעמוד על שלנו, בסגנון: "אני כל כך עלובה, מגיע לי שיתייחסו אלי כמו אל סמרטוט."
הסבל הפנימי נוצר כתוצאה מאותן מחשבות קשות שיש לנו על עצמנו, והוא מהווה את חלק הארי מהסבל היומיומי שאנחנו חשים. ניסים אמון מכנה אותו "פרעושים". בנוסף, יש סבל שמקורו חיצוני. מלחמות, למשל. נגד זה אין לנו ביטוח. ועדיין, כאשר רמת הסבל הפנימי יורדת, יש לנו הרבה יותר כוחות להתמודד בהצלחה גם עם הסבל שבא מבחוץ. כל כלב יודע שמתקפת פרעושים מחלישה את כוחותיו, ואז יש לו פחות כוח לעמוד מול רעב, צמא, חום וקור.
אפשר להניע תהליך חיובי, שיהפוך אותנו לחברים הכי טובים של עצמנו. לשם כך צריך להקשיב למחשבות שלנו. כשהן לובשות צורה של פרעושים מגרדים ומוצצי אנרגיה, צריך לשאול: "האומנם?". כאשר מצרפים לכך את שיטת הטרילותרפיה שפיתח ניסים אמון, צריך גם להקשיב לרגש שלנו. ממש להיכנס למרתפי הלב ולא לפחד ממה שנגלה שם. בנוסף, צריך להעיר את זה ששואל "האומנם" וללמד אותו לא רק לשאול, אלא גם לגלות מנהיגות ולהוביל את החיים קדימה.
מאשה שריד מטפלת בשיטת הטרילותרפיה.לאתר הבית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם