ראשי » סגנון » בית » משפחה וזוגיות

שלוש אחיות: הסיפור המרגש של האחיות וייסגלס

זה הסיפור הלא ייאמן על שלוש האחיות לבית וייסגלס שהתקשו להרות, עברו טיפולים, הפלות ותלאות אחרות, ובסופו של דבר הצליחו ללדת כמעט ביחד

לכאורה זה היה אמור להיות הראיון הכי פשוט לתיאום. לא בכל יום מזדמן לי כעיתונאית לראיין שתי אמהות מדהימות, מיוחדות, שהן, לא במקרה - אחיותי. "נראה לי שיהיה הכי יעיל להיפגש אצלי,“ הצעתי. "בבית קפה פחות נוח להיניק וממילא אנחנו סיימנו עם חגיגת הקפה ומאפה, לא.“? "מחר אי אפשר, כי יש ברית,“ ענתה לי קרן, אחותי האמצעית. "ומחרתיים גם לא, כי אני הולכת לטיפת חלב,“ הוסיפה דפנה, אחותי הקטנה. "אני לא יכולה אחרי מחרתיים,“ תרמתי לאתגר הלוגיסטי, "יש לי ביקורת רופא נשים.“ היה לנו ברור שנמצא מועד שמתאים לשלושתנו, אם כי גם אז עמד בפנינו האתגר של ניהול שיחה רציפה כאשר כל אחת מאיתנו מחוברת לתינוק. "אם הצלחנו להיכנס להריון בהפרשים של שבועיים זו מזו, אנחנו בטח יכולות גם להצליח להיפגש לראיון,“ פסקה דפנה אחותי. האמת? צודקת. זה באמת סימן שהכל אפשרי.

ללא ספק, מאי 2010 ייזכר כאחד החודשים המשמעותיים במשפחתנו. בפעם הראשונה נולדו שלושה בני דודים בהפרש של כמה ימים זה מזה. בסוף אפריל דפנה ילדה את בתה הבכורה נעמה, כעבור חמישה ימים נולדה בתי הקטנה רוני, אחות לאדם בן השבע ואלה בת הארבע, ובסוף מאי הצטרף עמית, בנה של קרן, אח לעומר בן השבע ויואב בן הארבע. "כולם ריחמו על אמא,“ צוחקת דפנה. "שלושה נכדים בבת אחת זה לא פשוט... לפחות חזרנו שלושתנו לגור לידה ברמת-השרון, די מתחשב מצדנו, לא.“? "נראה לי שהיא הקפיאה את המינוי בסטודיו סי בערך לפני חצי שנה, מרוב לחץ,“ מוסיפה קרן. "היא חשבה שזה שאת ואני היינו בהריון יחד עם יואב ואלה שנולדו בהפרש של ארבעה ימים זה השיא, עכשיו היא קיבלה שלישייה.“ אם היו אומרים לכן ששלושתנו יחד נהיה בהריון בו זמנית, הייתן מאמינות?

דפנה: "את וקרן כבר הייתן פעמיים יחד בהריון וזה נראה כזה כיף, גם לכן וגם לילדים.

תמיד קיוויתי שלפחות אחת מכן תחכה לי עם הילד השלישי שלה. אבל זה שהצלחנו שלושתנו, זה אפילו מעבר לציפיות שלי.“ קרן: "רינה, אני מזכירה לך שאת תמיד הצהרת שאת רוצה רק שני ילדים, טענת שבגלל שיש לך בן ובת אז את מסודרת... כולך דיבורים.“ אכן היו דיבורים, והם החלו בערך לפני שנתיים. לקרן (35) יש שני בנים, והיא תמיד ידעה שהיא רוצה ילד שלישי, בתקווה שזו תהיה ילדה. דפנה (31) סיימה את הדוקטורט שלה, כך שנגמרו לה התירוצים, ואני, שכבר נשקתי לגיל 36, התחלתי לפחד, מה אם אני לא אלד עוד ילד ואז אתחרט? וככה, איפשהו בשנת 2008 יצאנו לדרך. שלושתנו יחד, ובעיקר כל אחת לחוד. "אם היינו מקבלות שקל על כל אחד שראה אותנו מסתובבות יחד עם בטן הריונית ואמר ’וואו, זה מדהים‘ - היינו מיליונריות,“ אומרת דפנה. "מילא זה,“ מציינת קרן. "אם הם היו יודעים מה עברנו, אז זה בכלל מטורף שנכנסנו להריון במקביל, סוג של נס".

אז מה עבר עלינו? לא מעט. אולי זה הגיל, אולי זה מה שאנחנו אוכלות, ואולי לא לכל דבר יש הסברים, אבל אנחנו לא היינו מאותן בנות מזל ששוכחות לקחת יום אחד גלולה והופ, מקבלות בשורה. לקרן הייתה צניחה הורמונלית. היא הייתה בצומת דרכים בחייה, בנתה לראשונה את בית חלומותיה וכתוצאה מכך נאלצה יחד עם בעלה ובניה לעבור לגור אצל ההורים. תוסיפו לזה עבודה תובענית במשרד פרסום גדול והנה מתכון לסיר לחץ, לא בדיוק מצב נפשי אידיאלי להריון. היא הייתה חייבת להוריד הילוך ולגלות איפוק, סבלנות ואמונה עד שתממש את מה שהיא ממש רוצה.

אצל דפנה התגלתה בעיה בקרישת דם. לאחר שתי הפלות מצערות, היה ברור שבלי זריקות לאורך כל ההריון יהיה לה קשה לשמור על העובר. בזמן שמסביבי ניסו להרות, אני נכנסתי להריון בקלות ובאופן טבעי. הוא גם הסתיים בקלות ובאופן טבעי בשבוע העשירי. ההפלה הראשונה בחיי. הרוחניקים למיניהם אמרו לי שמאוד הגיוני שהגוף שלי לא הרגיש בנוח להיות בהריון כאשר אחיותי אינן מצליחות. הרופא, לעומת זאת, פשוט אמר שאחת משלוש נשים עוברת הפלה. הייתי צריכה לחכות כמה חודשים לפני שאמשיך לנסות. במשך שנה, שאותה אנו מכנות "שנת הניסיונות“ שלנו, ירינו לכל הכיוונים. לצד הביקורים הקבועים אצל רופא הנשים, אני הלכתי לטיפול שבועי אצל רפלקסולוגית, קרן הגיעה בקביעות למדקרת מקצועית, ושלושתנו הלכנו יחדיו לטיפול המכונה "איזון אנרגטי,“ דרך הוליסטית להרגיע את הגוף. ככל שגברו הניסיונות הבנו שהפעם אנחנו בסרט אחר ואיחלנו זו לזו הצלחה, העיקר שכל אחת תיכנס להריון. לא העלינו על דעתנו שהפעם ההצלחה תהיה משולשת.

מכל הדברים שניסינו, מה עבד לדעתכן? בזכות איזה טיפול הצלחנו להיכנס להריון?

דפנה: "אני סבורה שזה שילוב, כי לצד הטיפולים האלטרנטיביים אני גם קיבלתי זריקות נגד קרישת הדם, אז קשה לדעת למי מגיע הקרדיט".

דפנה, כשנכנסת להריון בפעם השלישית הייתה לך תחושה שהפעם זה יצליח?

"האמת היא שמאוד פחדתי. פחדתי שאם זה ייפול שוב, אני פשוט אתייאש, זו לא הייתה שמחה נטו. אבל באמת אחרי שבועיים, כשאת גילית פתאום שאת בהריון, זה גרם לי לחשוב שזה חייב להחזיק, כי לא יכול להיות שאנחנו בהריון יחד במקרה. ואז גם קרן.“...

קרן: "אני נורא נלחצתי כששתיכן כבר הייתן בהריון. כל כך רציתי גם, וידעתי שככל שאני רוצה יותר ומלחיצה את עצמי יותר, זה רק יהיה יותר בעייתי. אבל מצד שני, גם הייתה לי מין תחושה של ’זהו, כולן כבר בהריון, עכשיו תורי, אחרונה חביבה.‘ אין ספק שאם הייתי מקבלת מחזור באותו חודש זה היה ממש שובר אותי".

אנחנו יושבות עכשיו יחד ומשחזרות תקופה שהסתיימה רק לא מזמן אבל נדמה ששייכת לגלגול אחר. תוך כדי שיחה כל אחת מעניקה הרבה תשומת לב לתינוק שלה, מרגיעה, מחתלת, מיניקה ומעניקה גם יחס לאחיינים. אומנם הסתובבנו גאות כמו טווסות, אבל יש גם חסרונות להריון משולש שכזה. למעשה, עד שאחרונת האחיות לא ילדה, לא באמת חשנו שמגיע לנו "מזל טוב.“

זוכרות איזה לחץ היה כשאצל התינוקת של דפנה התעורר חשש למים בריאה ואפילו דיברו על הפלה?

דפנה: "די, אל תזכירי לי את זה, אני עד עכשיו לא מעכלת, כמה בכיתי, ואיזה מזל שזה נגמר בלא כלום.“ קרן: "לא רק את בכית, גם אנחנו מאוד דאגנו. היינו כמו משולש, שאחת הצלעות שלו עמדה להישבר.“ דפנה: "וכשרינה החליקה על רצפה ואושפזה? או כשאת חטפת וירוס בטן והתייבשת? לא רק שיש את הלחץ של ההריון שלך... זה פי שלושה חרדות.“

טוב, די, אנחנו אחרי, סך הכל זה כיף ענק. מה הזיכרון הכי מהנה שלכן מהמסע המשותף שלנו?

דפנה: "אני הכי נהניתי להצטלם יחד לאלבום משותף, שהוא באמת חד פעמי. הצילומים עצמם היו מאוד מצחיקים לדעתי, וזו באמת מזכרת לכל החיים. וגם זה שקרן היא כזו בלבוסטע והיו לה את כל רשימות הלידה וכל מה שצריך לארגן היה מעולה.“ קרן: "בעיקר זה מאוד נוח שתמיד למישהי יש כדורים נגד צרבת.“...

והנה עוד יתרון. כשאת עסוקה בהריונות של אחיותייך ולא רק בזה שלך, הזמן טס. ביום חמישי, 29.4.2010 , ירדו לדפנה המים. קרן ואני היינו איתה בחדר הלידה, נושמות ונושפות עם הבטן הגדולה שלנו, לוחצות, מזדהות ובוכות כאשר נעמה הקטנה נולדה. ב-5.5.10 אני נכנסתי לניתוח קיסרי וילדתי את רוני. ובסוף אותו חודש, ב-29.5.10, החליק החוצה עמית, אפילו בלי לאפשר לקרן לקבל אפידורל. ללא ספק, ההריון המשותף שלנו היה חוויה חד פעמית, לפעמים מלחיצה אבל בעיקר מרגשת ויפה. הענקנו מתנה מדהימה לבני הדודים שעומדים לגדול כמו אחים, ושדרגנו בבת אחת את מעמדם של הורינו, שכעת הם סבים לשבעה נכדים. ועכשיו, לאחר שההריון הסתיים וגם הראיון, תסלחו לנו - יש לנו חופשת לידה מדהימה להתחיל... 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...