עידן הקונספירציות: המציאות האלטרנטיבית שהולידה קריסת התאומים
אחת התופעות הבולטות של העשור האחרון היא גל תיאוריות הקשר, הממשיך להתפשט בעולם במעגלים מתרחבים והולכים. האם מדובר בטרנד, ואם כן - מדוע הוא מסרב לגווע?
במרחק של כמעט עשור מאותו אירוע מכונן, נדמה שאי אפשר שלא להבחין כי אחת ההשלכות המרכזיות שלו היא פריחת תיאוריות הקונספירציה - או שמא רקימת היסטוריה אלטרנטיבית למאה ה-20, שהגיעה לשיאה על פי אותו הגיון בנפילת מגדלי התאומים עצמם. ובעוד תיאוריות הקשר סביב נסיבות 9/11 זוכות לעדנה מחודשת, מתקיים עתה דיון ביקורתי על עצם תופעת הקונספירציות והמקום הנרחב שהיא תופסת כיום בתרבות הגלובלית.
מאז ומתמיד היוו אירועים אלימים בלב הקונסנזוס קטליזטור משמעותי ליצירתן של אלטרנטיביות לגרסאות הרשמיות של האירוע. הן פרחו, למשל, גם סביב רצח קנדי או רצח רבין אצלנו - אולם במקרה של מגדלי התאומים הן המשיכו לצוץ ולזכות באוזן קשבת במהלך העשור כולו. כך, למשל, הוביל הפקפוק שהביעו רבים בנסיבות שהובילו להצלחתו של פיגוע הטרור הגדול בהיסטוריה, להולדת הטענה שאת הכהונה השנייה שלו "גנב" ג'ורג' בוש השני בעזרת קומבינות פתלתלות.
בהמשך אותה היסטוריה אלטרנטיבית הוצג בן לאדן כ"שחקן מתחזה לא ממש מוכשר", ואילו כעת, בעידן אובאמה, מגיעה הקונספירציה הפופולרית מהאגף הימני הקיצוני: היא גורסת שנשיא ארה"ב הוא בעצם מוסלמי מאמין, וסקרים מהזמן האחרון מראים שאחד מתוך חמישה אמריקנים מאמין בה.
אז מאיפה, בעצם, מגיעות הקונספירציות, ואת מי באמת הן משרתות?
אל הדיון סביב הקונספירציות נוספה בחודש שעבר חוברת ביקורתית בנושא, "כוחו של הלא-הגיוני", שכתבו ג'יימי בארלט וקארל מילר שיצאה בבריטניה. בחוברת, הניתנת להורדה בחינם ברשת, בדקו המחברים תיאוריות קונספירציות המופצות על ידי חמישים קבוצות מזרמים מגוונים: ימין ושמאל קיצוני, כתות, קבוצות אנרכיסטיות, אקולוגיות ודתיות. המחברים, שמתבוננים על התופעה מנקודת מבט ליברלית מיינסטרימית, תופסים את פריחת תיאוריות הקונספירציה כסימן מבשר רעות.
המסקנה הכללית
כזו היא, למשל, הדעה הרווחת בכל העולם לפיה מאחורי "המלחמה בטרור" של ארה"ב עומדת מלחמה אחרת, הרבה פחות אידיאליסטית: שליטה בשוק הנפט העולמי. דווקא על שום הזיקה הגדולה שיש לעמדה זו עם מניעיה הבלתי מוצהרים של המעצמה הגדולה במערב, היא מהווה קרקע פורייה לתיאוריות קונספירציה.
בשורה התחתונה ממליצים עורכי המחקר לממסד באשר הוא לשנות את דרכיו, ולנקוט בשקיפות גדולה יותר - כדי למתן את התפשטות הקונספירציות והאהדה שהן זוכות לה. המלצה אחרת של המחברים גובלת בעצמה בקונספירציה: הם קוראים לרשויות לעקוב אחרי פורומים בהם מתנהלים דיונים על קונספירציות, ולהתחזות למשתתפים תמימים בעודם מפריכים את אותם רעיונות בטרם יקבלו כנפיים ויזכו להכרה באמיתותם.
את פריחת הקונספירציות בעשור האחרון תדלק לא רק אירוע התאומים: אין שום ספק שהרשת משחקת כאן תפקיד מרכזי. כוחו של האינטרנט נובע בהקשר הזה מכך שהוא נותן הזדמנות שווה לכל המעוניין בכך להשמיע את קולו, באופן שקבוצות שוליים ובלוגרים פרטיים מקבלים בו השפעה גדולה יותר מממשלות וגופים בעלי השפעה של ממש במציאות.
כך מתקבלות זוויות הסתכלות מגוונות ביותר על מה ש"באמת" מתרחש בעולם. ודוקא מסיבה זו אפשר לראות את התפשטות ההסברים האלטרנטיביים על המציאות – דהיינו תיאוריות קונספירציה סהרוריות יותר או פחות - לא כגל זמני, אלא כמאפיין של תקופה חדשה שבה אין עוד אמת אחת, אלא קולות רבים שזוכים לביטוי. אחד מתוצרי הלוואי של מאפיין זה הוא ניכור הולך וגובר בין האוכלוסייה הכללית לבין גופי השלטון.
אלמנט נוסף המהווה טריגר לפריחתן של קונספירציות בשנות ה-2000 הוא מהפך שלטוני סמוי מהעין, שעיקרו מעבר משלטון של ממשלות הנבחרות באופן דמוקרטי לשלטון של תאגידים שאיש לא בחר, המקבלים את כוחם בעזרת ההפרטה הגוברת בכל התחומים של שירותים שבעבר היו שייכים לממשלה.
תחושת הבלבול הנובעת משינוי גלובלי זה, שאין לנו שליטה או הבנה לגביו, מולידה תיאוריות וספקולציות התרות אחר אויבים במקומות הלא נכונים, ומביאות לתוצאות מסוכנות. למעשה, לא מעט מבקרים מהשמאל באמריקה מסבירים בדיוק כך את הקונספירציות מאגף הימין הקיצוני שמקבלות בית חם במייינסטרים, למשל בערוץ פוקס ניוז. כך קורה שהימין הממוסד משתמש בתיאוריות שנולדו בשוליים הנוצריים האלימים, המקבלות אוזן קשבת אצל ציבור רחב שהאמון שלו בממסד כבר נכתש די צורכו כדי להאמין לכל דבר כמעט.
ואם היה נדמה שקונספירציות הן בעיקרן תופעה מערבית, אפשר היה לקרוא לאחרונה גם על המתרחש בתחום בפקיסטן, למשל. שם נדמה שתיאוריות קונספירציה על כל נושא שבעולם הפכו לאובססיה לאומית שמקבלת ביטוי גם בתחנות טלוויזיה פופולריות. אולי משום כך נראה שם רמז לתחילתו של היפווך תפקידים, כשהרשת משמשת הפעם להשמעתו של קול האיזון "השפוי": כך, כתב הבלוגר שואייב טאיימור טקסט ארוך שבו הוא מקונן על ההיגיון הבריא שהלך לאיבוד בפקיסטן, לטובת מבול של תיאוריות קונספירציה הנולדות ברשתות חברתיות ובבלוגים של אזרחי מדינתו ומשם מופצות לתקשורת הממוסדת.
הפקיסטנים מתעסקים בתיאוריות לגבי כל נושא כמעט. כשהיו במדינה שטפונות הזהירו הבלוגרים מפני עזרה של ארה"ב, שמאחוריה מתחבאות כוונות להשתלט על המדינה בזמן האסון - צורת פעולה שעליה כתבה נעמי קליין בספרה "דוקטורינת ההלם". הפקיסטנים גם עוסקים בהשמדתה העתידית של המדינה בשנת 2012 ובתככים שמאחורי הקלעים בין מדינתם לבין הודו. "בימינו, לכל אחד יש קונספירציה ואם אתה לא מאמין לה אתה חלק מהמזימה", מקונן הבלוגר על המצב במדינה.
הטוקבקים להם זכה הבלוגר מחזקים את טענותיו: הוא נתפש כחלק ממזימה כזו או אחרת שמטרתה להגן על קונספירציה כזאת או אחרת ולהשתיק את החשדות בעצם קיומה - בדומה לכל רשימה המבקרת את תופעת הקונספירציות ברשת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם