רצח כתחליף לגירושים
לפני כחודש רצח איתי בן דרור את שלושת ילדיו בעקבות סכסוך בנושא המשמורת עליהם. מה עובר בראש של גבר שעושה מעשה נורא כזה? ומדוע גברים מועדים יותר למעשים קיצוניים בעקבות גירושים מאשר נשים?
מחקר חדש גילה שגברים גרושים ופרודים נמצאים בסיכון גבוה פי שניים וחצי להתאבדות מאשר גברים נשואים. התאבדות היא לפעמים זעקה לעזרה, אבל יכולה להיות גם דרך לשדר כעס. מתחת לפני השטח התאבדויות הן רצח של מישהו אחר. הספרות בנושא טבעה את הביטוי "רצח כתחליף לגירושים“ לתיאור התופעה. כלומר, גברים שמתמודדים עם נשים הרוצות לעזוב אותם, ומעדיפים להרוג אותן ולא להתגרש מהן.
מה עובר בראש של גבר כזה? כנראה הדברים הבאים: "אשתי זורקת אותי מהבית. אצטרך להילחם כדי לראות את הילדים בסופי שבוע. היא תביא להם ’אבא‘ חדש, ובסוף אני אהיה זה שיצטרך לממן את הסידור הזה ולחיות בעוני בעצמי. אם היא פשוט תצא מהתמונה, הכל יהיה יותר טוב בשבילי.“
ישנם גברים שבוחרים במה שנראה להם כמו הדרך הקלה. לא זו בלבד ש“הבעיה“ (האשה) תצא מהתמונה, זה יפתור גם בעיות כלכליות רבות - הוא יקבל את כספי ביטוח החיים שלה וגם המשכנתה תשולם. בספרי האחרון, "הגירושין החדשים,“ הבאתי כדוגמה סיפור שהתרחש בחג המולד ,2008 בארצות-הברית: "ההרג החל כאשר ילדה בת שמונה שנכחה במסיבה, ענתה על דפיקה בדלת. גבר לבוש כסנטה קלאוס, שנשא מה שנראה כמו מתנה, שלף אקדח וירה בפניה. לאחר מכן החל לירות לכל עבר כשבאי המסיבה ניסו להימלט. כשהכל נגמר היו תשעה הרוגים והבית הוצת. היורה התאבד כמה שעות לאחר שהחליט לפגוע באשתו לשעבר בכך שערך טבח בביתם של חותניו, וגרושתו והוריה היו כנראה בין ההרוגים. לרוצח, בן ,45 לא היה רקע פלילי ולא היסטוריה של אלימות, אבל הוא כעס לאחר סיום משפט הגירושים שלו, שבוע לפני כן. מסמכי בית המשפט מראים שהסכם הגירושים הושלם, והיא קיבלה 10,000 דולר, את הכלב ואת טבעת הנישואים שלהם, והוא קיבל לעצמו את הבית. עורך דינו אמר שלקוחו עדיין ניסה לשלם את עשרת אלפי הדולרים ביום שלפני הרציחות. לקוחו גם נאלץ לאחר בתשלום המזונות לגרושתו לאחר שאיבד את משרתו ביולי.“
גברים שהם עצמם שבריריים רגשית, עלולים לאבד את הראש לאחר גירושים. אצל רובם המכריע של מבצעי הרצח קיימת היסטוריה קודמת של מחלת נפש, בדרך כלל דיכאון. הכעס והתסכול היו מופנים פנימה, שם שחקו את בריאותם הנפשית, ובסופו של דבר הם עושים פעולות שלעולם לא היו עושים אילו בריאותם הנפשית הייתה תקינה.
המקרה בכפר יונה היה רצח צפוי מראש. העוסקים בתחום הגירושים יכולים לזהות את הסימנים אצל גבר שיחצה את הגבולות לאחר גירושים. זהו מקרה טרגי, שבו אנשי המקצוע לא קראו את הכתובת על הקיר. הכחשת הסיכון מול משפחות שעברו גירושים קורית אולי מפני שרובנו איננו יכולים לתאר לעצמנו איך ייתכן שאדם הנוטה להתאבדות יעדיף לרצוח את בני משפחתו ולא להשאיר אותם לחיות בלעדיו. לרוע המזל, מערכת הרווחה שלנו חלשה מאוד באמצעים למניעה. מנהלות אותה בעיקר עובדות
במערכת רווחה שמתפקדת טוב יותר, בכל מקרה גירושים שבו קיימת היסטוריה של התעללות באשה, בעל שמתנגד לגירושים, בעל שאיבד את עבודתו - תציע המערכת סיוע לגבר, כדי למנוע את התוצאות הקשות של רצח האשה לאחר הגירושים. מתוך מיליוני מקרי גירושים, בשני שלישים עד שלושה רבעים יגישו את בקשת הגירושים נשים. גירושים מובילים גברים להתאבדות, ופעמים רבות לרצח, אבל לא נראה שהם מובילים נשים להתאבדות או לרצח. עוד סטטיסטיקה מעניינת: נשים מדווחות על סבל רב יותר בשלבים המוקדמים של הגירושים, בייחוד על דיכאון. אבל גברים סובלים יותר מנשים בטווח הארוך - והדבר בא לידי ביטוי בשימוש באלכוהול וסמים, התאבדויות, אשפוזים ואלימות.
אני טוענת שמעשי רצח או התאבדות של גברים הם צורה מעוותת של תקשורת שהשתבשה. גברים אינם יודעים לבטא את צורכיהם הרגשיים. הם "מאמנים“ את נשותיהם לפרש את רגשותיהם עבורם. כשגבר מאבד את אשתו, הוא מאבד את ה“דובר“ של צרכיו הפנימיים. אומנם הגבר הגרוש הטרי נמשך אולי לנשים צעירות ולסקס מהיר, אך חסר לו התרגום הרגשי שאשתו הייתה עושה עבורו. איש אינו יודע איך לפרש אותו לעולם, לאיש גם לא אכפת, ומצבו הרגשי הפנימי מפחיד אותו.
הנה כמה מהמסרים שגברים שולחים ומצפים מבנות זוגם לפרש ולהבין: .1 אני שברירי. ככל שגבר מתקרב לאשה ונכנס לקשר אינטימי איתה, הוא זקוק לחיזוקים רבים יותר. נשים מפספסות את הצורך הזה הרבה פעמים, כי גברים מטבעם מרגישים מחויבים להיראות חזקים, בייחוד בתקופה הרומנטית של הקשר. כיוון שנשים לא בוחרות בדרך כלל גברים חלשים (ואם הן כן בוחרות בהם, הן אינן נשארות עם גברים חלשים או בלתי מספקים לאורך זמן,( גברים יודעים היטב שיש סיכוי גבוה יותר שנשים יישארו נאמנות לגבר שמתפקד היטב, ויהיו נאמנות פחות לגבר שאינו מתפקד כל כך טוב.
.2 אני זקוק לכך שתזדקקי לי. זכרים בני המין האנושי, כמו זכרים בני כל מין כמעט, מתוכנתים כך שיבלטו בשטח בתקופת ההזדווגות. סבכיות שחורות כיפה מביטות ומקשיבות כאשר שחורי הכיפה הזכרים עורכים קרב קולי. שירתם מעניקה להם את ההזדמנות להזדווגות, שכן הנקבות בוחרות את שחור הכיפה שמנצח בתחרות השירים. זכרים בני אנוש גם הם ציפורי שיר, ונקבות בנות אנוש מצותתות ללא הרף לשירם של הזכרים, ומבררות עד כמה חזק הוא שירו של הזכר שהן נוטות לבחור בו. זכרים אנושיים שרים עד שייבחרו, ואז ממשיכים לשיר כל חייהם, מתוך תקווה לשלוח איתותים של ערך עצמי וחשיבות.
.3 אני צריך שתתני אמון במעשי. אחד הדברים המבלבלים ביותר עבור נשים הוא הצורך המושרש והעמוק של גברים בכך שיינתן אמון בכל מה שהם עושים ואומרים. בתקופת החיזור נשים רוצות שגברים יגידו דברים מסוימים, כמו "אני אוהב אותך“ בדיוק ברגעים הנכונים, בצירוף האובייקטים הנכונים - פרחים, כרטיסי ברכה, הפתעות וכולי. גברים פועלים למילוי הצורך הזה של הנשים. אבל אצל גברים, הבעת האהבה הגדולה יותר באה בטווח הארוך, במעשים, בייחוד בשמירת הסטטוס שלהם ובביצועים טובים למען בנות זוגם ולמען משפחתם. הם מפרשים גירושים כדחייה של כל מה שעשו למענן.
ובכן, גברים מתוכנתים לחיזוק האגו והביטחון העצמי שלהם על ידי נשים, והם מאבדים את דרכי התקשורת החשובות האלה מעולמם הפנימי אל העולם החיצוני. נשים שמתגרשות התעייפו מלתקשר עבור בני זוגן, ורוצות עכשיו לתקשר את צורכיהן שלהן לעולם. רציחות והתאבדויות במשפחות שעברו גירושים הן צורת הביטוי הקיצונית של האלימות הפוטנציאלית הטבועה בגירושים עבור גברים, הנאלצים להתאמץ בעצמם בעולם שהפסיק מבחינתם להתאמץ בשבילם. כיוון שחסרים להם הכלים לתקשר לבדם, לא נותר להם אלא להתבשל בכעסם וברגשות הייאוש שלהם. ללא מפלט אלטרנטיבי, כמו חובת טיפול נפשי או קבוצות לגברים גרושים, נהיה עדים, לצערי, ליותר ויותר רציחות של נשים וילדים בעתיד.
תרגום: ורד איל-סלדינגר
פרופ' קלייר רבין היא מחברת הספרים "משחק הוגן," "טובים השניים" ו"הגירושין החדשים," מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, יועצת ומטפלת בנושא זוגיות ובעלת "מכון קלייר רבין" לטיפול זוגי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם