ביתית ברוטב: ירושלמית שמרגישה כמו בבית
החוכמה במסעדה ביתית קטנה היא להפוך סועד חדש לבן בית. במסעדה הירושלמית בעלת השם הקליל ה"סנדוויץ' של צ'וצ'י", מצליחים בזה משלב טעינת הסלטים ועד לעיקריות
אתה חש, בתור הבחור החדש בשכונה, אי נוחות מיידית בכניסה למקום שמתפקד כמו "צ'ירס", הבר שבו כולם מכירים את הניואנסים הכי קטנים של כולם. במקום כזה האנונימיות היא הבעיה הכי גדולה שלך, מכיוון שהיא גורמת לך להרגיש כאילו כל העיניים עליך.
אישית, אני לא מכיר מישהו שאוהב את ההרגשה הזאת אבל העולם מורכב מכל מיני סוגים של בני אדם. זה נחמד להיות המערבי הראשון בכפר סיני כקטע אנתרופולוגי אבל לא בטוח שזאת סיטואציה שתגרום לאוכל לרדת בצורה חלקה מאחורי הגרוגרת. עד כאן עניינים פרוידיאניים.
בכל מסעדה ביתית, בוודאי ובוודאי במסעדה ביתית~שכונתית כמו "הסנדוויץ' של צ'וצ'י", יש את בעל הבית שתפקידו לקבל את פניך, לשאול מה תרצה ולהשרות עליך אווירה טובה. בעל בית של מסעדה מסוג כזה לא יכול להיות קסנופוב, אחרת הוא ייכשל בתפקידו. במקום הזה של צ'וצ'י, שחולש על חלק נכבד מרחוב דהומיי בקריית מנחם בירושלים, עומד בעל הבית ומנהל בקול רם שמפיק פנינים פה ושם יופי של מסעדה ביתית. וזה לא רק האוכל שעושה טוב, גם האירוח מחמם את הלב והגינונים השונים באים במידה הנכונה.
אתה
ראשית, המלצה: לא להגיע בימי ראשון, אז מספר התבשילים מצומצם מאוד וכולל קציצות בשר או דג עם תוספות שונות. בפעם הראשונה אכלנו שם מהשתיים. קציצות הבשר היו טעימות מאוד, רכות, מתובלות בעדינות ושוחות בתוך מיץ קל. לידן קיבלנו אורז עם שעועית לבנה ברוטב עגבניות. עם מנת קציצות הדגים, שהייתה מתובלת יותר מדיי, הזמנו אורז ושעועית ירוקה. בשלב כלשהו אשתי, שאכלה קציצות בשר, הלוותה מהרוטב שהיה על האורז שלי והעבירה לשלה. תוך שנייה בעל הבית זיהה את העניין, יצא מהדלפק ושאל בהומור רב אם היא צריכה עוד רוטב. אני לא יכול לצטט, אבל הכול נעשה בחינניות רבה.
כדי לקבל מושג רחב יותר באשר למנות במקום, החלטתי ללכת שוב, הפעם ביום שלישי. לוח קטן בישר שיש סופריטו עוף ומדיאס עם מקרוני. ממלאים שם תפוחי אדמה וחצילים ברוטב עגבניות ואפשר לבחור לבבות ארטישוק ממולאים בשר ברוטב לימוני. החום הכבד פסק שצריך להתרענן עם משהו חמצמץ. לא יודע מה אתם חושבים, אבל לדעתי למקרוני ברוטב מבוסס רסק עגבניות עם בצל יש איזשהו קסם. נכון, זה לא גורמה, אפילו לא קרוב, ותמיד עדיף להכין רוטב כזה עם עגבניות טריות, אבל יש פעמים שזה משחק על חוש שאינו בהכרח חוש הטעם. והיה טעים. מנה כזאת משחקת משחק שובב עם הזיכרון, כי מי לא אכל בחייו מקרוני ברוטב עגבניות ויכול לקשר אותם עם חוויה טובה? אגב, המקרוני היו אל דנטה.
ליד המקרוני באו שתי תחתיות ארטישוק ממולאות בשר טחון שתובל בלי שיבטל את טעם הארטישוק. המנה בושלה ברוטב לימוני מעולה עם המון חתיכות קטנות של כרפס טרי, שום וקצת כורכום בשביל הצבע. כל מנה עיקרית כזאת עולה כ~40 שקל. האוכל ב"צ'וצ'י" הוא אוכל ביתי טוב מאוד שמוגש במסעדה ביתית~שכונתית שמנצח עליה בעל בית שיודע איך לתת לסועד חדש הרגשה שהוא בן המקום.
הסנדוויץ' של צ'וצ'י, דהומיי 14 ירושלים. טל': 6424444 - 02.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם