נבטים במקום רטלין: הטיפים של אודטה לריכוז
הילדים שלכם מתקשים להתרכז אפילו כשיש בטלוויזיה את התוכנית האהובה עליהם? השבוע אודטה ריכזה את כל הטיפים הנדרשים לגידול ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. גזרו ושמרו
הדבר הכי קשה
"הדבר הכי קשה להוריו של ילד עם הפרעת קשב“ אומרת טליה, "הוא לשחרר. מניסיוני - גם אם הילד מאובחן, נוטל תרופות (פרמקולוגיות או אלטרנטיביות) ומתפקד בסדר - לא קל להוריו לוותר על ללעוס את הסטייק במקומו. אבל כדאי ללמוד לסמוך על הילד, כדי שלא תיווצר לו זהות פנימית של זה שתמיד צריך להקל עליו. כי זו תווית שמייצרת ילד לא מתפקד, עם קושי להתמיד בדברים, או נטייה להאשים נסיבות במקום לקחת אחריות. כן, קשה לו, אבל אסור לרחם ולוותר לו על מה שעושים כולם. כי אם נעשה זאת, נלמד אותו לא לעורר בתוכו את הכלים האמיתיים לתפקוד.“
תנו להם הדגמות ויזואליות
רוב ילדי ה-ADHD זקוקים להדגמות של מה שמדברים, כי הערוץ החזותי הוא הערוץ שדרכו הם לומדים וקולטים הכי טוב. אז תנו להם כמה שיותר המחשות ויזואליות, ולא דיבורים אבסטרקטיים. הם הגיעו לעולם עם דרך אחרת ללמוד, ולא תמיד היא מתאימה לישיבה בכיתה עם 40 תלמידים ומורה נואשת שמרצה.
הבעיות הסמויות מהעין
לפעמים, למרות שהילד אובחן וכל האיתותים מראים פיצול קשב וקושי בריכוז ובהתארגנות, יש לו קשיים סמויים נוספים, שהם, בעצם, שורש בעיית הקשב שלו. זו יכולה להיות חרדה חברתית, רגישות יתר ולפעמים גם קושי בוויסות חושי ובסינון רעשים. לפעמים זו שינה לא סדירה בלילה, או קשר רגשי טעון עם אחד ההורים, או אפליה מול אחיו. ייתכן קושי מילדותם של ההורים, שמשפיע עד היום באופן לא מודע על הקשר עם ילדם המיוחד. וישנם גם עניינים פיזיים טהורים: בעיות ראייה ושמיעה שלא אובחנו, או חגורת מותניים חלשה (כן). נסו אתם לשבת על כיסא בית ספר כשהגב שלכם רק רוצה לשכב - אי אפשר להתרכז ככה.
ריטלין
בלי קשר לוויכוח הציבורי המר, אם נוטלים את התרופה הזו - צריך להתנהל איתה נכון. ואם נוטלים תרופה זו בלי לאכול סדיר כל כמה שעות (ובתרגום: לשמור על רמת סוכר קבועה בדם), רמת הריכוז תרד ביחס ישר לירידת רמת הסוכר בדם. למרות התרופה. וזו בעיה - כי ריטלין הוא סותם תיאבון מוחלט. מי שצורך אותו (או את נגזרותיו) לא מרגיש רעב (ולפעמים גם לא צמא) למשך שעות. ככה שאם לא אכלנו משהו מזין, אחרי פרק זמן קצר רמת הסוכר בגוף יורדת, העייפות עולה, היובש בפה גם הוא לא תורם לשמחה, והריכוז נעלם. וכשהילד חוזר הביתה רעב ומיובש, הדבר
אז הורים חייבים לדאוג שהילד שלהם ירפד את הבטן בבוקר במזון שיתפרק לאט במהלך היום, וישמור לו על רמת סוכר אחידה. לחם מלא, או דייסה מדגנים מלאים, ורצוי ארוחה של ממש: ביצה, פרוסה עם גבינה, ירקות חתוכים. ואפשר לשים את כל זה בתוך סנדוויץ.‘ זה נכון לגבי כל הילדים, אבל במיוחד לאלה שנוטלים סמי ריכוז.
מזונות שעוזרים לילדים להתרכז
כל מה שמעניק רמות אנרגיה גבוהות, בריאות, וזמינות ("אוכל שמח") קטניות מונבטות: לפחות פעמים בשבוע, כי הן מספקות רמה אנרגטית גבוהה לגוף, עוזרות לנקות את הכבד מרעלים ומאפשרות ריכוז לאורך זמן. אם הנבט הקטן הזה הצליח לבצבץ ממה שהיה פעם גרגיר קשה כמו אבן טמונה בו אנרגיה עצומה. ואת כל האנרגיה הזו שווה להכניס לגוף. בשר הודו: בדיוק מה שילדים עם הפרעות קשב וריכוז צריכים. מתאים לצריכה בכל גיל כי הוא קל לעיכול, מכיל המון ויטמין B12. כמות הברזל שבו גבוהה מבבשר בקר או עוף, ספיגת הברזל ממנו מגיעה ל-20 אחוז יותר מאשר מבשר הבקר, ויש בו אבץ חיוני.
ומה הכי לא?
צבעי מאכל וחומרים משמרים: כי הם משבשים את איזון הכימיקלים בגוף ובמוח ברמות רבות ורעות. וכדאי להיות גשש-בלש של תוויות, כי שמים לנו חומרים משמרים אפילו בגבינות לבנות מסוימות, ובטח בסלטים המוכנים ובמזונות מעובדים.
מזון מעובד: "אוכל תעשייתי מוכן שיכול להחזיק על המדף או במקפיא חודשים, לא צריך להיות אצל אף אחד מהילדים שלי בבטן,“ אומרת טליה. "וגם לא בבטן שלנו, בלי קשר ללקויות למידה.“
לא שום סוכר, קמח ואורז לבן. כי הם מחממים, צורכים מהגוף כמות אדירה של אנרגיה כדי להתפרק, והיא לא נותרת עבור הריכוז. כי הם מעבידים בפרך את הכבד. וכשהוא עובד קשה מדי, אנחנו לא ישנים טוב בלילה. וכשלא ישנים, לא מרוכזים. אלמנטרי.
מזונות מייצרי ליחה: לפי הרפואה הסינית, ליחה מונעת מהגוף לווסת את עצמו. היא מעלה את חומו, ומפריעה לילד לארגן את רגשותיו ופעולותיו. ויצרני הליחה הכבדים? מאכלים שמכילים תפוזים, חלב, בוטנים, מרגרינה, שומן חזיר, בקר או דקלים (שהוא שומן אחר משמן הקוקוס הטוב והמיטיב).
ממלאים מסננת בכוס קטניות (פולי אזוקי, שעועית מאש, שעועית רגילה קטנטנה בכל הצבעים, אפונה עגולה יבשה שלמה, עדשים בכל הצבעים, חומוס קטנצ'יק). שמים אותן מעל קערה, במים רבים, כמו שמשרים חומוס, לילה שלם. למחרת מרימים המסננת, שופכים את המים מהקערה, שוטפים מתחת לברז, ומשאירים את הקטניות במסננת מעל קערה, עם מכסה. בכל פעם שנמצאים במטבח מעבירים את המסננת מתחת למים. משקים את הקטניות ושוב מניחים את המסננת (עם מכסה) מעל הקערה. איך שרואים שהנצה שם "עין" ירוקה זעירה - זה מוכן. אחרי יומיים יש נבטים טעימים שאפשר להוסיף אותם לסנדביץ,' לשלוח בקופסה לבית ספר, או להוסיף 3 כפות מהם לסלט טרי. ורצוי לאכול את זה בלי בישול. אם מנביטים קטניות קטנטנות - לא יהיה לזה טעם עמילני.
הצעות, רעיונות, בקשות, פטנטים, טיפים? שלחו מייל לאודטה: odetta@maariv.co.il. אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם