ראשי » סגנון » ניו אייג' » מדיטציה ובודהיזם

האיש שחי 137 שנים: סיפורו של שיווה פורי באבא

בגיל 18 פנה להתבודדות שהסתיימה לאחר 25 שנים, כשאלוהים נתגלה אליו בהבזק אחד. אז יצא למסע רגלי חוצה יבשות שנמשך 70 שנה, ונחתם בידידות אמיצה עם נמרים פראיים. סיפורה האמיתי של אגדה

אמיר קלמן | 8/8/2010 8:00

"המטרה היחידה של החיים האנושיים האלו היא ידיעת אלוהים". [שיווה פורי באבא]

גובינדאננדה בהראטי, הנודע בכינוי שיווה פורי באבא (1826 – 1963), היה קדוש הודי שחי עד גיל 137, ונחשב לאחד המורים הרוחניים הראשונים שהגיעו מהודו למערב. עם לידתו, בקארלה שבדרום הודו, הכריז סבו - שהיה אסטרולוג מפורסם, כי נשמה גדולה הגיעה לעולם. הוא טען עוד כי השושלת המשפחתית תסתיים לאחר שהילוד הרך יסיים למלא את ייעודו בכדור הארץ. הסב אף שרטט עבורו כבר אז את מסלול חייו: הוא ביקש שיתרגל מדיטציה עד שישיג את ההבנה האלוהית, וכי לאחר מכן יצא למסע רגלי ברחבי הודו והעולם.

כשהיה בן 18, בשנת 1844, כבר שלט פורי באבא לחלוטין בכתבי הוודות והאופנישדות ויצא למסע חיפושים אחר האמת. לשם כך עזב את הציביליזציה וחי לבדו במשך 25 שנה ביער מרוחק, סמוך לנהר נארבדה שבדרום הודו. מטרתו הייתה להתאחד באופן שלם עם המוחלט. מכתביו המועטים עולה, כי במהלך אותן שנים הוא רוקן את תודעתו מכל תכניה, והצליח להגיע לשליטה מלאה בחושיו הרגילים, כמו גם בחושיו הסופר-פיזיים. הוא עשה זאת באמצעות תרגול מדיטציה, פרקטיקות יוגיות שונות וכניעה מוחלטת לאלוהים.

בתום 25 שנים של תרגול אינטנסיבי הגיעו החיזיון וההבנה האלוהית. "לא ניתן להסביר לעולם את אלוהים, רק לחוות אותו" אמר, והוסיף: "אלוהים התגלה בהבזק, כל הבעיות נפתרו במקום". לאחר מכן התייצב שיווה פורי באבא באחד מהשלבים הידועים הגבוהים ביותר ביוגה (Itambhara Prajna ), המאופיין בראיית אמת טהורה שבה נחווית האלוהות כמוחלט הנמצא מעבר לצורות ושמות.

פורי באבא. לא ניתן להסביר לעולם את אלוהים, רק לחוות אותו צילום היסטורי

זה שנכנע לאלוהים

עתה גמר בלבו אומר להקדיש את חייו לטובת התפתחותם הרוחנית של אחרים. לשם כך עזב היער בו חי ב-25 השנים האחרונים, והוא בן 43. כשפניו תוארו כקורנים אור רב עוצמה, הוא יצא למסע ברחבי הודו. בין היתר פגש בכלכתה את שרי ראמאקרישנה, וחנך אותו באופן מעשי. מאוחר יותר פגש את סוואמי ויוקאננדה ואת שרי אורובינדו, שהושפע ממנו עמוקות.

פורי באבא מעולם לא הכריז על עצמו כגורו, מכיוון שהוא ראה בכך משום היצמדות מיותרת. לאחר שהסתובב ברחבי הודו נענה לבקשת סבו, ויצא למסע חובק עולם במהלכו ביקר בכ-50 מדינות. הוא יצא את הודו דרך קאייבר שבפקיסטן, ומשם המשיך לאפגניסטן, לפרס ולמכה. באותן שנים היתה הכניסה למכה מותרת רק למוסלמים אדוקים, אך היא הותרה לו לאחר שטען כי "אלוהים זהה לכולם. מוחמד היה נביא של אלוהים, ולא אלוהים. מיהו מוסלמי טהור?", המשיך, והשיב: "זה שנכנע לאלוהים. אני נכנעתי לו לחלוטין".

הוא נשאר במכה חודשים אחדים, תוך שהוא מתרגל ברציפות מדיטציה ושרוי בסמדהי עמוק. ממכה המשיך ברגל לירושלים, וממנה לטורקיה וליוון. מסעו המשיך לעבר איטליה, תוך עצירה משמעותית בוותיקן

שמטרתה המוצהרת היתה לקבל הבנה מעמיקה יותר של הדת הנוצרית. בהמשך מסעו הגיע לגרמניה, שם נפגש עם אלברט אינשטיין.

לאחר שביקר במרבית מדינות אירופה ונפגש עם ראשי מדינות רבים, הוא הוזמן לאנגליה על ידי המלכה ויקטוריה. ההיסטוריה מלמדת כי הם נפגשו 18 פעמים, וכי פורי באבא היה לאחד מיועציה הקרובים של המלכה. היא כינתה אותו "אדם הנמצא מעבר למסך המוות". ב-1901, לאחר מות המלכה, עשה דרכו לקנדה ולארה"ב, שם נשאר שנתיים במהלכן נפגש עם הנשיא תיאודור רוזוולט. מארה"ב המשיך למכסיקו, שם פגש בנשיא מכסיקו דאז - פורפיריו דיאז, והמשיך דרך הרי האנדים לקולומביה ולפרו. לאחר שהות בדרום אמריקה פנה פורי באבא לאיים באוקיאנוס השקט, ומשם לניו זילנד, אוסטרליה, יפן, טיבט ונפאל.

כשהמיינד מתחתן עם התשוקה

העלייה הגדולה לרגל. בנט ובאבא צילום היסטורי

ב-1915 חזר להודו ולעיר הולדתו קארלה. המסע כולו נמשך 70 שנה, והשתרע על פני 40 אלף קילומטרים. 80% ממנו נערך בהליכה! לאחר שהות מתמשכת בעיר הולדתו, במהלכה סייע בהקמת אוניברסיטת באנראס, החליט פורי באבא, שהיה עתה כבן 90, לפרוש שוב להתבודדות. הוא בחר לעצמו בית עץ קטן ליד קטמנדו שבנפאל. מדובר היה בסביבה פראית, רוחשת נחשים ארסיים שלא פגעו בו וטייגרים, שהפכו לידידיו הטובים לאחר שהכיל אותם בקני סוכר. מכתבים שנשתמרו מהתקופה עולה כי מבקריו נתקפו בהלה גדולה משראו את הנמרים שהסתובבו ליד ביתו, אך פורי באבא אמר להם: "הם לא ייפגעו בכם כל עוד החברות בינינו נשמרת".

שמו של שיווה פורי באבא נודע בקרב מחפשים רוחניים רבים בני התקופה, שביקשו את הדרכתו הרוחנית, אך הוא היה ידוע בכך שנעתר רק לרציניים ביותר שביניהם. אחד מהם היה ג'ון בנט, תלמידו של גורדייף. בנט חיפש מאסטר חדש לאחר מותו של גורדייף ופגש את פורי באבא ב-1961, כשזה היה כבר בן 135. בספרו "העלייה הגדולה לרגל", בנט כותב שכשפגש את שיוופורי באבא הוא היה ערני מאוד, בעל זיכרון פנומנלי, תפיסה מהירה ונוכחות רוחנית רבת עוצמה ומלאת חסד.

באותו ספר מצטט בנט משל שהשמיע באוזניו פורי באבא, המדגים היטב מאיפה אנחנו באים ולאן אנחנו הולכים, אם נרצה בכך: "אלוהים נטע בך חוכמה. החוכמה היא החבר הטוב ביותר שלך. החוכמה משחקת עם התשוקה, ומתוך המגע הבלתי מוסרי ביניהן נולד המיינד. המיינד הזה מתחתן עם אישה ששמה 'חוסר מנוחה', וכך נולדים בו חמשת החושים. למיינד הזה יש אישה נוספת, ששמה תקווה. ממנה יש לו שני בנים: כעס ותאווה. כך מוקמת משפחה שבונה לעצמה בית בתוך הגוף הזה.

"המשחק הלא מוסרי בין החוכמה לתשוקה הוא הבורות עצמה", המשיך פורי בבא את משלו. "עם הזמן, כשהמיינד יחווה חרדות ופחדים באמצעות חמשת החושים, הוא יהפוך כאוטי ומבולבל. או אז הוא יחזור אל אם החוכמה ויתחנן לעזרה. אז תבוא החוכמה ותיוועץ בך, בנשמה. היא תאמר לה לוותר על המשפחה כולה ולהתייחד איתך. ההתייחדות הזו עם הנשמה היא מה שאנו קוראים לו 'הבנה' או 'ידיעה'".

אתה תראה את אלוהים וכל הבעיות שלך ייפתרו

ההתייחדות עם הנשמה היא מה שאנו קוראים 'הבנה' או 'ידיעה'. פורי באבא צילום היסטורי

הדרך שהציע פורי באבא להבנה ולידיעה אלוהית מתפרשת כניהול אורח חיים נכון (SWADHARMA). כדי לממשו שומה על האדם ליטול על עצמו שלוש חובות מרכזיות: חובה פיזית שביטויה שמירה על גוף בריא, מיינד חזק ואינטלקט חד, תוך ניהול אורח חיים נכון; חובה מוסרית המתמקדת בשמירת התודעה נקייה מתשוקות, שנאה והיצמדות - שיבטיחו רווחה נפשית ומנטאלית; חובה רוחנית שעניינה בחיפוש האמת והאלוהים ללא הרף, 24 שעות ביממה. פורי בבא מבטיח כי ככל שהחיפוש אחריהם יתבטא במלואו, כך יתפוגגו הפחדים, הכאבים והחרדות.

פורי באבא ראה חשיבות רבה במילוי המחויבויות האלו. המשמעת הפיזית, הוא מציין, תוביל לעונג ולהנאה; המשמעת המוסרית לשלווה; ואילו המשמעת הרוחנית תניב שלווה עמוקה ושמחה. אלו, תוך התבוננות מתמדת בכל המתרחש, יאפשרו שליטה בתנודות התודעה. "כשאתה ממלא את המוטל עליך ללא היצמדות, ללא כל סוג של גאווה, ללא עניין בפירות שהם תוצאות המעשים שלך ומבלי להיות מושפע מהצלחות או מכישלונות", כתב פורי בבא, "אז אתה חי חיים טהורים".

"לאדם כזה", הוא ממשיך, "יהיה כוח לפקד ולשלוט על המעשים שלו. אדם כזה יוכל לראות את החיים, את האמת או את אלוהים פנים מול פנים". ובמקום אחר הוסיף פורי באבא: "דבר אינו ידוע עד שאנו יודעים את אלוהים. הכול הולך נגדנו עד שאנו יודעים את אלוהים. אם אלוהים נודע ונראה אין עוד צרות ופחדים, ואילו הכאבים והספקות נעלמים לתמיד. תעצים את הכמיהה לאלוהים. תן למחשבה על אודותיו לבדה למלא את התודעה שלך, והרוס את כל שאר המחשבות; אתה תראה את אלוהים וכל הבעיות שלך ייפתרו".

לקראת סוף חייו אמר: "כל היוגה, במובן מסוים, היא הכנה לשעה האחרונה שלנו על פני כדור הארץ. מה שחשוב הוא איך אנו יוצאים מהחיים האלו, משום שהמוות הוא רק פתח למצב אחר של קיום". ב-28.1.1963, בשעה 06:15, הוא הודיע לתלמידיו ששעת מותו קרבה. מילותיו האחרונות היו: "תחיו חיים נכונים, תעריצו את אלוהים. זה הכול, זה מספיק". בשעה 06:30 עזב את גופו במודע, אל עבר המהאסמדהי.