פשעים קלים בהודו: כך שיחדתי שוטר לראשונה
אני רוכב לי לתומי בהודו על הקטנוע השכור, ללא קסדה, ללא ביטוח וללא רשיונות, ואז מסמן לי השוטר לעצור. אור ארצי שיחד שוטר לראשונה, וזה עלה לו רק תשעה שקלים
בקיצור, אני נוסע לכיוון הדיינר ההודי, שליידו יש גם מקדונלד'ס שלא מגיש כמובן בקר (זה קדוש) שמעליו יש קולנוע שבו אולי אראה את הסרט "אווטאר" שוב, לא לפני שאחטא את משקפי התלת מימד מפני בקטריות של עיניים, כפי שהמליץ לי ידיד ישראלי שפגשתי בדרך.
אני נוהג, לתומי כבר אמרתי? ללא קסדה, ללא ביטוח, וככל הידוע לי גם ללא רשיונות, וחוצה את הגשר על הנהר שמשום מה יש לו ריח של ביוב טהור. לא מטוהר. טהור. רשיון נהיגה בינלאומי כמובן לא הוצאתי. והדרכון מופקד אצל בעלת הגסט האוס לפי דרישתה. פתאום, מחסום משטרתי של כמה מגיבורי החיל של משטרת הודו עוצר אותי. רשיונות בבקשה.
בביטחון עצמי השמור רק למערבי בהודו שלפתי את הרשיון הישראלי שלי בגאון, והגשתי לשוטר. מצויין. הוא התרשם מאד. בהודו אין רשיונות כאלה, והאסתטיקה של משרד הרישוי הישראלי עושה את שלה.
רישיון הנהיגה בסדר גמור, הוא מצהיר, אבל איפה רשיון הרכב? יש לי תשובה מוכנה, וגם מסמך. זה רכב שכור, ואני תייר, אני מסביר ושולף את כרטיס הביקור של השוחט מהמדרכה. לשוטר, מתברר, אפילו אם
לא נורא, הוא אומר ומנענע את ראשו מצד לצד בתנועה הכן-לא ההודית החיננית והמפורסמת. תצטרך לשלם רק קנס קטן. לפי המבט אני מבין שאם לא אנקוב בסכום במהרה, הוא ינקוב ראשון, והסכום שלו עלול לנקוב את ארנקי.
"מאה רופי", אני פולט. תשעה שקלים בשבילכם. וכבר פותח את הארנק.
"don't put out the money now" ("אל תוציא את הכסף עכשיו") הוא אומר בטון נחרץ, ומביט ימינה ושמאלה. הוא קורא לשוטר אחר, שמן ממנו, וכנראה זוטר ממנו, שאולי מדבר פחות אנגלית ושגם ההבדל בין קנס לשוחד מעט יותר מטושטש, כנראה, בעולמו המנטלי.
"here, pay him" ("הנה, תשלם לו"), הוא מאציל את סמכויותיו אל השמנמן.
אני מוציא את השטר הבלוי ושם אותו בידו של השוטר. הוא מנענע קצת את ראשו באותה מחווה, ומסמן לי להמשיך בדרכי. אני נותן גז ושועט משם במהירות של קטנוע הודי. כלומר, לאט. זהו, אני חושב שזה היה יכול להיות סופו המשעשע של הסיפור, אלמלא האפילוג.
באפילוג, אני פותח את תא המטען של הקטנוע שעתיים אחר כך כדי לשים בו בקבוק מים, ומגלה שם את רישיון הרכב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם