סידן זה כאן: אודטה מחזקת לכם את העצמות

איך נפטרים ממסטיק שנדבק לשיער, איך מבריקים את תחתית התנור, איך מאווררים נעליים ואיך צורכים מספיק סידן כדי לשמור על עצמות ושיניים חזקות. הטיפים של אודטה

אודטה | 17/7/2010 8:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אהלן חברים, אנשים רבים מודאגים מכך שהם לא צורכים די סידן (קלציום) כדי לשמור על עצמות ושיניים חזקות, ולכן הם נוטלים תוספים שלו בכמוסות. אבל ישנן ראיות רפואיות לכך שאנשים הצורכים יותר מדי סידן לתקופה ממושכת וללא פיקוח רפואי מגיעים לרמות סידן גבוהות מדי באיבריהם ובכלי הדם שלהם. ואין צורך להסביר עד כמה זהו קטע רע. אז במקום כמוסות, למה לא לקחת את תוספות הסידן של הטבע? הוא הרי מצוי בשקדים, בגרגירי שומשום, בטחינה ובירקות בעלי עלים ירוקים כהים. וחוץ מכל אלה, הנה דרך מצוינת ובריאה לקבל לגוף המון סידן וביעילות שיא:
חליטת סרפד לסידן.

מכניסים 30 גרם עלי סרפד מיובשים לתוך צנצנת גדולה שבתוכה כף מתכת נגד פיצוץ הזכוכית. שופכים עליהם ליטר מים רותחים, ומערבבים לשנייה, עם כף בישול ארוכה. מכסים את הצנצנת עם צלחת קטנה או מכסה תואם, ונותנים לזה לנוח על השיש לפחות ארבע שעות. בתום ההמתנה מסננים עלים (או לא) ושותים. ניתן לשמור במקרר את התה הזה, ולשתות אותו קר. לא מבשלים את העלים האלה בשום שלב, רק חולטים אותם. ומכיוון שה"חולטים" הזה הוא עניין מבלבל, הנה ההסבר המדויק שלו: הכוונה היא לכסות איזה דבר במים רותחים בלי לבשל את זה, ולהניח את זה בצד לאיקס זמן, שהמים החמים יפיקו מזה את כל מה שצריך.

 ואם נחזור לענייננו, החליטה הארוכה הזו מפיקה את כל המינרלים מהצמח. והנה ההשוואה: תה סרפד רגיל, שמכיל כפית אחת עלי סרפד מיובשים, שהושרו במשך ארבע־חמש דקות בכוס מים רותחים, מכיל 5 מ"ג סידן. לעומתו, החליטה הזו, שמכילה 30 גרם עלי סרפד מיובשים שהושרו במשך ארבע שעות בליטר מים רותחים, נותנת לנו 250 מ"ג סידן לכוס אחת. מספר מרשים בהחלט, אם נזכור שצורת הסידן הזו נספגת במהירות ובקלות שיא, וניתן כמובן, לשתות עד ארבע־ חמש כוסות כאלה ליום.

ולא, אין להמתיק את החליטה הזו עם כלום. כי סוכר, גם סוכר חום, צורך סידן בתהליך עיכולו - אז מה הועילו חכמים? וממתיק מלאכותי, לעניין הבריאות ולמי שאינו סוכרתי, טוב נו, כבר יותר טוב סוכר. מי שמסוגל לשאת את טעם הסטיוויה, הממתיק הטבעי המריר המגעיל ונטול הקלוריות הזה - הרוויח.

תודה על המידע לד"ר ישראל יפה הירושלמי, המטפל בהורמונים זהים ביולוגית  (שסוזן סומרס הלוהטת מפרסמת אותם בים, ביבשה ובאוויר).  
מסטיק בשיער

אורי סבר הוא בלש פרטי רב תושייה, שביומיום שלו מנהל משרד חקירות משגשג. כשאשתו נחמה נסעה לחו"ל והשאירה אותו עם הטף, הוא מצא עצמו בבעיה: שיער המשי של ילדתם הקטנה התמלא במסטיק. גוש גדול ומגעיל הסתבך שם, ומה עושים ואיך לא גוזרים? "הייתה לי בבית צנצנת של חמאת בוטנים‭,"‬ סיפר לי

מאוחר יותר, "אז לקחתי בוכטה חמאת בוטנים, והתחלתי לשפשף איתה את המסטיק. תשמעי, זה עבד כמו פלא. המסטיק פשוט נמס מהשיער‭."‬ אז הנה, לטובת כל דביבוני המסטיק, שמסטיקים נדבקים להם על הבגדים ועל השיער: לא צריך לגזור. חמאת בוטנים מורידה מסטיק, וגם שמן תינוקות, ובעיקר בנזין.

תחתית תנור נקייה

כל השנה זה ככה, אבל בקיץ זו מצווה כפולה לשמור על האנרגיות ולא לקרצף תנורים. אז הנה פטנט נהדר למניעת קרצופי תחתית התנור: פורשים בתחתית התנור יריעה גדולה ושטוחה של סיליקון, המיועדת לאפיית עוגיות (להשיג בחנויות המתמחות באביזרי אפייה ובישול בכל מיני גדלים‭.(‬ בתום צליית הבשר, נניח, עם כל נזילות הרוטב שלו לתחתית התנור, מוציאים, רוחצים אותה בקלות מתחת לברז, והיא כמו חדשה. מייבשים ופורשים מחדש. היריעה הזו היא רב שימושית, כי כשבאמת צריך אותה לעוגיות, מרפדים איתה את מגש העוגיות. והרי אף פעם לא צולים בשר ואופים עוגיות ביחד. אחלה פתרון, אלא שעלותו הראשונית יקרה.

הנה אותו רעיון, רק זול יותר: מרפדים את תחתית התנור בכל פעם מחדש, בשתי יריעות - האחת על השנייה - נייר אלומיניום, כי אלומיניום די נקרע בחום. ומסדרים להן גם שוליים מוגבהות של שני סנטימטר, ליתר ביטחון. ואם בנייר אלומיניום - מרפדים איתו גם את הטוסטר הלחיץ: מניחים שתי יריעות ממנו בגודל הטוסטר - אחת מתחת ואחת מעל הטוסט, למניעת הטינוף שלו מגבינה צהובה שנזלה ונשרפה.

נידוף סירחון של עור חדש

שימו לב, הפטנט הבא לא נועד לנידוף סירחון "רגיל" של נעלי התעמלות, אלא רק לאוורור ריח רע של עור (או חומר סינתטי) של נעליים חדשות. משחילים בנעל אזיקון פלסטיק )להשיג בפרוטות בכל חנויות טמבור או לחומרי הבנייה). מחברים בעזרת האזיקון הדק (המושחל, איכשהו, בנעליים)  את הנעליים אל חבל ייבוש הכביסה. מה לעשות, הטיפ הזה לא טוב לנעלי סירה חלקות, כי צריך איזו רצועה שניתן יהיה לעגן בתוכה או דרכה את האזיקון לחבל הכביסה. זהירות: כשסוגרים את האזיקון ישנו צד נכון, שמקבע את הלולאה הסגורה, וצד לא נכון, שמחליק ופותח אותה.

משאירים את הנעליים (התפוסות באזיקונים לחבל) להתנופף ברוח שבוע או שבועיים, כשהן מכוסות במגבת מטבח (תפוסה באטבים לחבל, מעליהם) נגד השמש הקופחת שעשויה לגרום לדהיית הצבעים. כשמחליטים שמספיק, אוחזים חזק בכל נעל, גוזרים את אזיקון הפלסטיק שמחזיק בה, ומחזירים אותה לארון. העור, או החומר הסינתטי שממנו היא עשויה - בחיים לא יסריח יותר. 


ניקוי נעלי ספורט

משתדלים להוציא מתוכן את הרפידות הפנימיות ואת השרוכים. את אלה מכבסים מינימום פעם בשבוע בתוך רשת כביסה קטנה במכונת הכביסה, עם הכביסה הביתית. שימו לב שהן לא בצבעים אדומים מגירי צבע על בגדים. ובאשר לנעליים עצמן: מכבסים אותן במדיח הכלים כשהן הפוכות כמו כוסות (כן‭ (!‬ עם טבלייה לכלים, ובלי כלים. מפעילים מחזור פעולה ארוך, אבל מחלצים אותן לפני פעולת הייבוש המפרידה להן את הדבקים. תולים אותן לייבוש על החבל עם שלושה אטבים חזקים על ה"לשון" ההפוכה שלהן (שישה אטבים לשתי נעליים‭,(‬ עד שהן מתייבשות לגמרי. מחזירים רפידות ושרוכים ומחליפים גרבי כותנה ‭(!)‬ אחרי כל שימוש בודד.

הצעות, רעיונות, בקשות, פטנטים, טיפים? שלחו מייל לאודטה: ‭odetta@maariv.co.il‬ אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אודטה

עצות קטנות לחיים גדולים וטיפים שכדאי לזכור

לכל הכתבות של אודטה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים