התצוגה הקובעת: 44 בוגרי שנקר יוצאים לשוק
44 בוגרי שנקר הציגו, אתמול אחרי ארבע שנות לימוד, את פרוייקטי הגמר שלהם בתצוגת אופנה בומבסטית. כשאומרים לסטודנטים לעצב בהשראת רשתות חברתיות מסתבר, הכל משתחרר
אתמול למשל נכחו בקהל נציג מבית האופנה של המעצב הניו יורקי המצליח, יליד ישראל, אלי טהרי ואורחים מיוחדים מניו יורק ומאירופה.
התצוגה שאורגנה בסיוע קסטרו ("בלעדיכם לא היינו מצליחים להרים תצוגה כזאת" הודתה ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, לאה פרץ, לגבי ולאתי רוטר שגם היתה הנואמת הראשונה של הערב) הייתה מקצועית, מרשימה ומופקת היטב (בימוי: מוטי רייף).
פרץ אמרה שהיעד שעומד לנגד עיניה הוא להיות בית ספר שמגיעים מכל העולם ללמוד בו. הסטודנטים שלה העלו בהתאמה קולקציות איכותיות ברובן, מורכבות ואמנותיות.
הסטודנטים עיצבו וביצעו בעצמם את הדגמים, צבעו והדפיסו את הבדים, סרגו את הסריגים, רקמו ויצרו את האביזרים הנלווים: כובעים, נעלים, תכשיטים ותיקים. ההשראות היו הרשתות החברתית. נושא איני וחם שכנראה עורר את הסטודנטים והוציא מהם תוצאות מעניינות.
שתי הסטודנטיות שהדגמים שלהן פתחו את התצוגה, שירה רוגינקין וטל קריבושי, היו כמובן מהבולטות במחזור וקיבלו את הקהל רענן וצמא, ובצדק. עוד בלטו בתצוגה שמרית בן שושן שעיצבה בצבעי חמרה בהשפעת שבטים אפריקאים שספגו השתלטות קולוניאליסטית של גרמניה במאה ה-19 ואסנת ליפקין שעיצבה קולקציה מרשימה בשם "וגאס המטונפת" והעבירה איכויות של קיטש, יוקרה מזויפת ובידור אמריקאי, באופן מוצלח.
השפע היצירתי היה רב וקשה היה לבודד את המוכשרים במיוחד, ועדיין בלטו קרן שפראן שהקולקציה שלה, "אנומליה מלאכותית", היתה בהשפעת מחקר חזותי של אמנית וחוקרת שוויצרית בשם קורנליה הס-הונגר שבדקה במשך 21 שנים שיבושים והפרעות צורניות בחרקים החיים באתרים גרעיניים ואתרים עם נשורת גרעינית; וגם אנה וינר שעיצבה פרוייקט בשם דנדילנד, של בגדים שמתעדים טשטוש גבולות מטרוסקסואלי בהשראת הסופר אוסקר ווילד והקריקטוריסט ג'ורג' קרושנק שתיעד את חיי הבורגנות הגנדרניים של הדנדי.
הדגמים של גלינה גרינברד הרשימו עם בגדים בגוונים של נוזלי
גוף. גרינברד השתמשה בחומרים טבעיים מעולם החי: צמר ועור וקראה לקולקציה שלה "על הגופניות".
מיטל ז'נו הציגה חשיבה מעניינת על גזרות בקולקציה שנוצרה בהשראת ילדותה באשדוד, השמש, המלח, בגדי הדייגים והבדידות.
את התצוגה סגרו הדגמים של סטודנט שנקר עומר פויזנר, סטייליסט פעיל ולשעבר סטייליסט ראשי בקסטרו, שעיצב את פרוייקט הגמר שלו, "הבתולה", בהשראת לבושן של הקדושות בנצרות הלטינו- אמריקאית. הדגמים שלו היו מרשימים עד ראוותניים בגוונים בהירים, רוחניים ונטולי מיניות בהשראת הדמות הפסיבית של הקדושה משוללת הגוף.

דפנה דה גרוט בדגם של אסנת ליפקין מהקולקציה ''וגאס המטונפת''
צילום: רפי דלויה

דגם של מיטל ז'נו. גדלה באשדוד ועיצבה בהשראת השמש, המלח ועבודות הכפיים הקשות
צילוםף רפי דלויה

דגם של אנה זינקביץ'. בגדים בהשראת ספרים והעולם שעולה בדמיון במהלך הקריאה
צילום: רפי דלויה

קרן שפארן. בהשפעת מחקר חזותי של אמנית וחוקרת שוויצרית בשם קורנליה הס-הונגר שבדקה במשך 21 שנים שיבושים והפרעות צורניות בחרקים החיים באתרים עם נשורת גרעינית
צילום: רפי דלויה
