שוברים את הכוס
חתונתם של הריסון פורד וקליסטה פלוקהארט, אחרי שמונה שנות זוגיות, הרימה הרבה גבות בהוליווד. אבל לא רק הזוג המלכותי התמהמה: יותר ויותר זוגות מעדיפים להתנהל כמשפחה, מינוס טבעת וכתובה. מה עושים כשהחותנת דורשת חותמת ואיך משכנעים את הילדים שאמא ואבא לא הולכים לשום מקום?
מילא היו מתחתנים אחרי שנתיים-שלוש, אמרו המצקצקים, אבל מה קרה עכשיו שלא קרה בשבע השנים האחרונות? בגזרה המקומית קיבלנו את הפרסומאי אילן שילוח ובת זוגו, שירה מרגלית, סמנכ"ל התוכן של "רשת" לשעבר, שמיסדו החודש את הקשר אחרי שש שנות זוגיות וילדה משותפת.
מתברר שלא לכולם הסידור הזה נשמע מוזר.
"תמיד הייתה לי הפרדה ברורה בין נישואים, טקסים ואהבה," מסבירה המאיירת ליאורה גרוסמן ,(43) שחיה בזוגיות הרמונית בת 18 שנה עם אהובה גידו מר חיים ,( 42) ובתם עלמה .( 11.5) "גדלתי עם סבתא ואמא פמיניסטיות מאוד, שלימדו אותי לא לעסוק בשמלות לבנות וטקסי חתונה, כך שאף פעם לא פנטזתי על להיות כלה. מעבר לזה, חינכו אותי שלמצוא אהוב זו רק משימה אחת מתוך כמה, והיא לא חשובה יותר מלהיות אמן, לקרוא ספרים, ללמוד שפות ולטייל בעולם."
נישואים זה עסק כלכלי, ושקרן מי שיאמר שהאהבה מחפה על הכול: יותר ויותר זוגות מחליטים בשנים האחרונות לחתום על הסכמי ממון, גם אם הנייר הזה ששוכב בחדר העבודה מעיב על התום של היחסים. כשאחד מכל שלושה זוגות בישראל מחליט אחרי הקפיצה למים שזה בעצם לא זה, ברורה הנהירה אחרי עורכי הדין. "נשים צריכות ללמוד לנהל משא ומתן עם בני הזוג שלהן, בדיוק כמו שמנהלים מגעים בעסק," מבהירה גרוסמן. "הבעיה היא שאת רוב הילדות מחנכים להתעסק בשמלות ובמלמלות ובהינומות, וחס וחלילה אם הן יעסקו בכסף ובתנאים. אז בעניין הזה לגידו ולי יש הסכם ממון מאוד מפורט, שעשינו אצל עורך דין."
ומה בנוגע לטקס החתונה עצמו? אפילו הריסון פורד נשבר בסוף.
"אני פשוט לא אוהבת טקסים. גם לטקס הסיום שלי ב'בצלאל' לא הלכתי כדי לקבל את התעודה. זה לא שאני בזה לטקסי נישואים, לא מזמן הייתי דווקא בחתונה מרגשת ביותר של חברים. גידו ואני אפילו חיפשנו אולם פעמיים כי רצינו לרצות את ההורים ואת כולם, אבל בכל פעם נשברנו
ובכסף שהיינו אמורים להשקיע באירוע נסענו לחופשות בחו"ל. כל ההשקעה הכספית המיותרת הזאת בשביל לילה אחד נראית לי פשוט לא שפויה."
"בעקבות מקרה גירושים בעייתי במשפחה החלטתי כבר בגיל 16 שאני לא רוצה לשתף פעולה עם כוחות השחור ולהתחתן," מסביר י' ,(46) שחי בזוגיות כבר עשר שנים עם ב' (45) ומגדל איתה את שתי בנותיהן 8.5) ו.( 4.5- "אז לקחנו את שתי המשפחות לארוחת ערב במסעדה והודענו לכולם שאנחנו מתכוונים להתאחד ולהיות משפחה אחת בלי טקסים נוספים. גם אמא שלי, שהיא חרדית, קיבלה את זה יפה מאוד. על פי ההלכה היהודית לא חייבים טקס חתונה כששני בני זוג מגדלים יחד ילדים משותפים ומקיימים יחסים של זוגיות ואהבה. וברגע שאמא שלי הבהירה שאני מחויב למה שנקרא
"אנחנו תמיד אומרים שהילדים שלנו כבר יארגנו לנו חתונה מתישהו, כי לנו פשוט אין כוח להפקה הזאת," צוחקת ד' ,(39) שחיה עם י' (39) כבר 15 שנה ומגדלת איתו את שני בניהם 10) ו.(5.5- "ברור שההורים של שנינו היו מעדיפים שנתחתן, כי זה מה שהם מכירים. לא החלטתי אף פעם ללכת נגד זה, פשוט לא ממש הייתה סיבה להתחיל להתאמץ ולהפיק את זה, עם כל הטררם וכאב הראש ובזבוז הכסף - והכול בשביל עוד חתונת שטנץ קלישאתית עם די-ג'יי מעפן ודודות דביקות. לא ראינו את עצמנו אף פעם בסיטואציה הזאת - לא מתוך ציניות. זה פשוט לא נראה לי הנאה גדולה, אלא יותר
רוטינה של עונש."
"היה איזשהו שלב שחשבנו לעשות משהו קטן בבית כנסת," נזכר י,' "אבל אז לאמא שלי הייתה יציאה
פולנית שאירוע כזה נורא יעליב אותה, והבנו שאף פעם לא נצליח לרצות את כולם ושגם אם נזמין
400 איש יהיה מישהו שייעלב."
"תמיד ידעתי שאני לא רוצה להתחתן," מודה טל מלצקי ,(32) בחודש שישי להריונה עם בנה הראשון. "ידעתי שאני לא רוצה קשר עם המוסד הרבני וגם טקס אזרחי נראה לי דבילי. לא יודעת אם חשבתי על זה לעומק, אבל טקסים שאני עומדת במרכז שלהם נראו לי אידיוטיים וגם לחתום באיזה משרד נראה לי מיותר. קפריסין נראה חסר טעם, ופשוט לא חיפשתי גושפנקה ליחסים שלי עם יוחאי."
"אני סתם חשבתי שמסיבה לחברים זה נחמד," אומר יוחאי מירון, מצד החתן הלא מיועד, "אבל לא חשבתי שהמסיבה הזאת תיתן משמעות כזאת או אחרת ליחסים, בטח לא כשהחלטנו לעשות ילדים." "אבל האימהות רצו חותמת," ממשיכה טל. "זה התחיל מאמא של יוחאי. ישבתי איתה בסלון שלהם והיא אמרה 'אז מה עם חתונה,'? וזה היה עוד לפני ההיריון. שאלתי אותה למה היא שואלת והיא הסבירה שחשוב שנעשה איזשהו טקס, משהו לציין את זה, לא חשוב מה. אני זוכרת שכמעט העפתי לה סטירה. זה מאוד הפתיע אותי שזה בא דווקא מאמא של יוחאי, כי שלי הרבה יותר פולנייה."
"הוסכם שנעשה על האש בחצר של ההורים של יוחאי שאליה יוזמנו ההורים והאחים של שנינו. משהו קטן רק בשביל להיפגש ולהכיר קצת יותר טוב. ואז קרה שכל הורה הזמין את האחים והאחיות שלו עם בני הדודים והילדים של כולם, ופתאום נהיה אירוע של יותר מ60- איש. אמא שלי כבר רמזה שאולי נזמין קייטרינג, בתואנה ש'אולי לא צריך להכביד על ההורים של יוחאי,' ואז שאלה אותי אם בא לי ללכת לקנות שמלה לבנה.
"כשהגענו לאירוע, גילינו שאבא שלי שילט את כל הדרך עם מודעות קטנות בנוסח: 'לאירוע א.ח. של טל ויוחאי' - כשהוא מתכוון ל'אין חתונה.' לא הזמנו די- ג'יי, ושמנו ברקע את אוסף הדיסקים 'ארבע אחרי הצהריים' של גלי צה"ל עד שאח שלי התעצבן על שירי הדיכאון של יום הזיכרון. מובן שכמה שבועות אחרי ה'אין חתונה' קיבלנו גם אלבום תמונות מסודר ומושקע שאמא של יוחאי צילמה."
אחיה של טל אולי כעס על השירים שהושמעו ברקע האירוע שהתאמץ לא להזכיר חתונה, אבל מי שעלולים להתבלבל יותר מהמצב המשפחתי בבית הם הילדים המשותפים. נראה שלמרות הגישה הלוחמנית שמפגינים הזוגות, מילה אחת מהילדים - והאידיאולוגיה תישכח.
"כשעברנו לכרכור, יישוב קטן עם קהילה קטנה קצת קונפורמיסטית שלפעמים קשה לקבל בה את השונה, עלמה קיבלה הערות פה ושם מהילדים שרמזו שהמצב בבית לא בסדר, וסיפרה לי על זה," מגלה גרוסמן. "מיד שאלתי אותה אם היא סובלת מזה והיא התעקשה שהיא לא רוצה שנתחתן ואמרה את זה בגאווה גדולה. ובכל זאת, אם עלמה תסבול מאיזושהי סיבה מזה שגידו ואני לא נשואים, אני מוכרחה להודות שאתחתן בשנייה."
והאהבה לא צריכה טייטל?
"אני מתה על בעלי, שלצורך העניין נקרא לו 'בעלי.' אני אוהבת אותו נורא, אפילו יותר ממה שהייתי מאוהבת בו כשהכרתי אותו לפני 18 שנה, כשאחרי שבועיים של היכרות חציתי את הכביש מרחוב גורדון לרחוב הירשנברג עם הדברים שלי ועברתי לגור איתו. מאז לא נפרדנו, ואת זה אני אומרת למרות שאהבה זה משהו שכל יום בוחרים בו מחדש ועובדים עליו מחדש. אהבה זה דבר חי שדורש עבודה יומיומית ואין לה קשר לטייטל כזה או אחר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם