ירושלים על "סגווי": האטרקציות החדשות לתיירים בבירה

נסיעה ב"סגווי" על הטיילת, מסיבות רחוב תוססות והופעות במחירים סבירים הם חלק מהמאמץ הירושלמי להפוך לבירת תיירות. אפילו העיתונאי התל אביבי הציני ששלחנו לשם חזר נלהב

יאיר נתיב | 4/7/2010 9:45

הדבר המבאס היחיד בשהייה במלון "ממילא" בירושלים הוא הידיעה המעציבה שלא אזכה להיות כאן שוב לעולם או לפחות בעשור הקרוב. כסטודנט תפרן, שעיסוקו המרכזי לפרנסה הוא תקשורת, ההזדמנות היחידה שלי לבקר כאן היא במסגרת סיקור ירושלים המתחדשת. והיא אכן מתחדשת.

מי רוצה להיות רומאי?

בניגוד למחשבה הרווחת, חיי הלילה בירושלים חיים ונושמים. אמנם שמו של אחד הפאבים הוא "תל אביב", אך הרחובות מלאים במבלים. בדרך אל הפאב נתקלנו בעבודות בניה בכביש, וגם בהבטחה מצד אנשי העירייה: בעוד שנה הרכבת הקלה תצא לדרך.

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, חושב שקיים פער אדיר בין הפוטנציאל שיש בירושלים לבין המציאות הקיימת. לשם השוואה, הוא אומר, בניו-יורק, פאריז ורומא יש כ-40 מיליון תיירים בשנה כאשר בירושלים יש כ-2

מיליון בלבד. בנסיון להתקרב לבירות התיירות העולמית הוכפלו תקציבי התרבות של העיר, וכך גם מספר האירועים המתקיימים בה. השלב הבא הוא קידום השקעות פרטיות. או במילותיו של ברקת: "נפרוס שטיח אדום ליזמים".

לפני שתהפוך ירושלים לרומא, יש לזכור שהסיור שלנו מתקיים בליל יום חמישי. בעקבות השאלה מה היה קורה אילו הסיור היה מתקיים בערב שישי, מאשר ברקת שככל הנראה הייתה פחות תנועה. "האופי של ירושלים שונה בשבת", הוא מודה.

אטרקציה כפולה. סגווי על הטיילת צילום: לימור זלוף

על הטיילת ב"סגווי"

אם אהבתם את הנוף מטיילת ארמון הנציב, אולי תשמחו לדעת שכיום תוכלו לסייר בה לא ברגל, כי אם באמצעות הרכב האישי סגווי. מדובר בנסיעה של קרוב לשעתיים, בעלות של 120 שקלים לאדם.

האטרקציה כפולה: מצד אחד הנוף הירושלמי, מצד שני הנסיעה עצמה. אחרי כמה שניות מעוררות חרדה בתחילת הנסיעה מתרגלים למכשיר והוא הופך לחלק ממך. מיד אחר כך כבר לא ברור למה צריך ללכת, ולמה לא חשבו על זה קודם. המכשיר יכול להגיע עד למהירות של 20 קמ"ש והנהיגה בו מותרת מגיל 18 בלבד.

את סיורנו אנו ממשיכים במסיבת רחוב תוססת. מסיבה כזו מתקיימת, כך מתברר, בכל שבוע בחלק אחר של העיר, בשיתוף פעולה עם הסוחרים המקומיים ובהתאמה לאזור הספציפי. לדברי אחת הצעירות שבילו במקום, מדובר באירועים מוצלחים שמוערכים על ידי הצעירים הירושלמים.

בכל שבוע באזור אחר בעיר. מסיבת רחוב בירושלים צילום: פלאש 90

משהו טוב קורה

למלון ממילא הגענו לאחר שלקחו מאיתנו את מפתחות הרכב והחנו אותו עבורנו, שזה כבר טוב. לא ציפינו לפחות. בכניסה ללובי כבר מקבלים את ההרגשה שלא מדובר במלון אלא בממלכה עתיקה, עם עיצוב שעוד לא נתקלתי בו בעבר. המלון נפתח לפני כשנה ועוצב על ידי מעצב איטלקי מוכר, פיירו ליסוני, שלא חסך במיוחד בהוצאות.

במהלך ארוחת הבוקר במלון, אני שם לב פתאום שאני רואה את עצמי. מן מוטיב שחוזר בבית המלון, המצוייד במראות על דלת הכניסה בחדר, באמבטיה (לה חלונות שקופים, שניתן "לעמעם" את שקיפותם בלחיצת כפתור) וגם בחדר האוכל. חברתי לימור מסבירה שהרעיון הוא ליצור תחושה של חלל גדול יותר, אך אני מעדיף לחשוב שזה בגלל שאנשים עשירים אוהבים להסתכל על עצמם.

מסעדת "קנלה", מסעדה יוקרתית הנמצאת בסמוך למלון, היא מקום שסביר להניח שלא מגיעים אליו בדרך כלל בני השלושים מינוס. לי היתה זו הפעם ראשונה ששמתי מפית על הרגליים כשאכלתי. החברה אכלה 7 מנות בשר ונהנתה מכל רגע, אני קיבלתי מנה צמחונית מצוינת, וזאת לצד מנות ראשונות ואחרונות מוצלחות במיוחד, גם אם קטנות בחלקן.

מחוץ למסעדה נפרשים הנופים הליליים של עיר דוד, מלווים בקריאות מהמסגדים מסביב, במה שהמחיש את המציאות הירושלמית הישראלית. בעוד אנו, העיתונאים, מתחרים ביננו בשאלות טריוויה על ירושלים, התחילה תחרות מקבילה בין מואזיני המסגדים מי צועק חזק יותר.

האטרקציות שמציעה ירושלים בקיץ הקרוב - פסטיבלי קולנוע ותיאטרון, פתיחת מוזיאון ישראל, הופעות מעולות בבריכת הסולטן ועוד - בהחלט מצדיקות ביקור בבירה. מעבר למניעים הציוניים הכרוכים בכך, משפחות יכולות להגיע לעיר וליהנות במחירים סבירים מבילוי מוצלח. בעידן תקשורתי של ציניות רבה, הקלישאה שאומרת ש"משהו טוב קורה בירושלים" דווקא נכונה הפעם. נוכל רק לקוות, שהשינויים המבורכים ימשיכו ואף יתפסו תאוצה. רק כך אפשר יהיה לשנות את דימוייה של העיר בעיני ציבור המבלים הישראלי.