דוגמנית מסטול: למה האופנה זקוקה לחומרים משני תודעה?
לכבוד שני הסמים הלוהטים, CK ומיו מיו, ולזכר גיבורי האופנה שמתו השנה מקוקטיילים מסוכנים, חזרנו לבדוק את הקשר הסימביוטי בין האופנה לסמים. כלום לא השתנה
מבחינת המשתמש הישראלי, לא מדובר בחדשה מרעישה: החומר הפעיל ב- ,Meow Meow שנכתב בצורה שונה ממותג האופנה אך נהגה בצורה זהה, הוא מפדרון, החומר הפעיל גם בחלק מכדורי ה"חגיגת" הנמכרים בפיצוציות. 50 שקל לקפסולה, שלוש במאה. מחיר יקר יחסית לשלושת הפאונד (כ20- שקל,( מחירה של קפסולת "מיו מיו" שנמכרת באתרי האינטרנט בממלכה המאוחדת כ"סם בוטני" או "על בסיס צמחי."
הפופולריות של "מיו מיו" בקרב צעירים, בשילוב מחירו הזול, היא אחת מגורמי המוות הבולטים כיום בקרב בליינים צעירים. רק בשנה האחרונה מתו לפחות כעשרה בני נוער בעקבות שימוש בלתי מבוקר בסם או מתופעות הלוואי שלו. בחודשים האחרונים פורסם כי שני נערים בני 16 נמצאו מתים לאחר שימוש במיו מיו; נערה בת 14 מתה לאחר שבעת בילוי לילי עם חבריה ערבבה אותו יחד עם קטמין, במקור סם הרדמה לסוסים; ונער בן 15 השחית בצורה אכזרית את שק האשכים שלו לאחר שימוש מסיבי בסם.
לטענת רופאים וחוקרים, תופעות הלוואי הפסיכוטיות של המיו מיו מסוכנות יותר מהשימוש בו. בסצינת הגייז בלונדון מסתובבים סיפורי אימה על גברים שצורכים את החומר בקביעות, דבר שמוביל אותם לקיום יחסי מין לא בטוחים ולעיתים אגרסיביים. בקהילה המקומית מספרים בלחישות על גבר שחזר הביתה לאחר 48 שעות שלגביהן הוא לא זוכר דבר, עם פי טבעת קרוע ומדמם.
השם "מיו מיו" הוא מחווה חד-משמעית למותג האופנה האיטלקי הנודע, שהוקם ב1992- כאח צעיר וקולי לבית האופנה היוקרתי "פראדה." בשנה האחרונה זכה גם מותג האופנה ,CK הקו השני והצעיר של קלווין קליין, למיתוג כסם המועדונים
השמות החדשים של הסמים האופנתיים, קריצה וחיבוק למותגי האופנה, אינו מקרי, אלא חלק מקשר השתיקה ארוך השנים בין תעשיית האופנה לסמים, מערכת יחסים שזוכה ליחס סלחני מאנשי התעשייה והתקשורת. מבחינתי, מספיק היה להשתתף לפני כחודש בלוויה של חבר קרוב מתחום האופנה שמת כתוצאה משילוב בין משככי כאבים לסמים, כדי להבין את המציאות בה אנו חיים: דוגמניות, מעצבי אופנה, עיתונאים, בני משפחה וחברים התקבצו דומעים מעל קברו הטרי. בלילה, כמה שעות לאחר מכן, נעמדו בתור לשירותים באחד המועדונים בעיר כדי לתת באף.
בית הגידול של הסמים בתעשיית האופנה התחיל בתור הזהב של החומרים משני התודעה: הסיקסטיז. מוזיקאים, מעצבי אופנה, דוגמניות ואנשי תקשורת מיתגו את חוויותיהם משימוש בסמים כעניין אופנתי וטרנדי. אבל לא צריך ללכת אחורה בזמן.
השימוש בסמים, אולי יותר מאי פעם, הוא עדיין חלק מסצינה תרבותית רחבה ולגיטימית. בשנה האחרונה הלכו לעולמם מייקל ג'קסון ובריטני מרפי, משימוש לא מבוקר ב"משככי כאבים," השם הנקי לסמים במרשם. גם פרסומים חדשים שנפוצו לאחרונה בכלי התקשורת בבריטניה, ארבעה חודשים לאחר התאבדותו בגיל 40 של מעצב האופנה הבריטי אלכסנדר מקווין, מתעקשים שמקווין תלה את עצמו בחודש פברואר האחרון לאחר שנטל קוקטייל שהורכב מקוקאין, סמי הרגעה וגלולות שינה. דובר המשטרה בלונדון ציין שלמעצב היסטוריה של שני מקרי מנת יתר שנה קודם לכן שהוגדרו על ידי הפסיכיאטר האישי שלו ד"ר סטיבן פררה, כ"קריאה לעזרה."
יחסיו ההדוקים של מקווין עם סמים היו רכילות זולה שפיארה את כותרות הצהובונים "סאן" ו"חדשות העולם." כולם ידעו שהוא משתמש. אף אחד לא עשה מזה עניין: להפך. הסמים היו חלק מסגנון החיים של האופנאי המופלא, שב2005- הגן בפומבי על חברתו הטובה, הדוגמנית קייט מוס, לאחר שתמונות שלה מסניפה קוקאין פורסמו בצהובון "הדיילי מירור" תחת הכותרת "קוקאין קייט: דוגמניתהעל מסניפה שורה אחרי שורה." בתצוגת האופנה שקיים בפריז חודש לאחר מכן, הוא יצא להשתחוות לקהל, לבוש חולצת טי שחורה עם הכיתוב We Love Kate (אנחנו אוהבים אותך קייט.(!
מוס היא כמובן לא הדוגמנית היחידה שמסניפה, אבל בדברי הימים היא תיזכר כאייקון שמיתג את הסמים כעניין "קולי" ו"נשגב." קמפיין האופנה בכיכובה לקלווין קליין (CK) בשנת ,1993 היה יריית פתיחה שהצליחה לזעזע אפילו את עולם האופנה. הדוגמנית הצעירה, יחד עם הדוגמן והשחקן וינסנט גאלו צולמו במראה רזה, חולני ומלוכלך לקמפיין של קליין, מעמודי התווך של העיצוב האמריקאי השזוף והבריא. על הצילומים היו חתומים שניים: הסטייליסטית מלאני וורד, והצלם דוידה סורנטי, אחיו של מריו סורנטי, אחד מגדולי צלמי האופנה שפועלים כיום, שמת ממנת יתר בפברואר .1997
מוס וגאלו הכתיבו את ההרואין שיק, ששלט בתעשייה בשנות ה,90- כתגובת נגד למראה הבריא והשמח של התעשייה באייטיז. צלמי אופנה צעירים כטרי ריצ'רדסון, יורגן טלר ואחרים הציגו במגזיני השוליים של התקופה שיח שניסה לנפץ את צילום האופנה המתקתק והזוהר, לטובת מראה יומיומי, אגבי וישיר. דוגמניות מחייכות כמו כריסטי טרלינגטון, קלאודיה שיפר ומיכאלה ברקו נזנחו לטובת צלליות מעושנות, גוף חיוור ושדוף ועיניים מזוגגות.
העיתונאית והסופרת נילי לנדסמן פרסמה בזמנו במדורה המיתולוגי "הצעקה האחרונה" שהתפרסם במקומון "העיר" טור שעסק בתקופה ובמגמה. "קצת קשה לנו לחיות בשלום עם אנשים שהחיים מהזה האירו להם פנים, שמתחזים לטיפוסים זרוקים ומסוממים," היא כותבת על ביקור בהשקה של בושם היוניסקס CK של קליין. "אם אתה רוצה למכור לנו את השיק של הג'אנק, לך על הג'אנקים האמיתיים."
ההרואין שיק חדר למגזינים שמרניים כמו "ווג" ו"אל," שחטפו חיצי ביקורת שלופים על כך שהם מעודדים את המראה המורעב של הדוגמניות ואימוץ לוק "לא בריא." אפילו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון התייחס אל הטרנד כבעיה לאומית בנאום שנשא במאי ,1997 שלושה חודשים לאחר מותו של סורנטי: "ישנם מספר מובילי דעה בתעשיית האופנה שמציגים בשנים האחרונות דימויים המראים שימוש בהרואין כהתמכרות נוצצת, סקסית וקולית," אמר קלינטון. "ועכשיו, כשחלק מהאנשים האלה החל למות, זה בהחלט מצביע כי ההתמכרות הזו אינה טובה. הגלוריפיקציה של הרואין אינה קריאטיבית ואינה יפה. היא מגעילה. וזה לא נושא של אמנות, אלא של חיים. וגלוריפיקציה של מוות - אינה טובה לאף חברה."
גם אחרי שהסכנה הפכה ברורה ומיידית, המשיכו בתעשייה ובתקשורת להתייחס בסלחנות למשתמשים. איב סאן לורן, קלווין קליין, מארק ג'ייקובס, דונטלה ורסאצ'ה - אלה רק חלק מצומצם ממעצבי העל שאחזו בלשון מזהב ובאף מפודר. סאן לורן, שהלך לעולמו לפני כשנתיים, השתמש בסמים מאז התמוטטות העצבים שעבר בשנת ,1960 לאחר שנשלח להשתתף במלחמת צרפת-אלג'יריה. "זאת הייתה חוויה קשה," סיפר ליומון "לה פיגארו" ביולי ,1991 על הימים בהם שכב במחלקה הפסיכיאטרית. "שכבתי בבית חולים צבאי, וכדי שלא אצא מכותלי בית החולים, הלעיטו אותי בתרופות. הרופא המטפל טען שהוא נתן לי את הכמות הגדולה ביותר של סמים מרגיעים שאפשר לתת לאדם."
גם דונטלה ורסאצ'ה, קליין וג'ייקובס הודו בראיונות חושפי קרביים על התמכרותם לסמים קשים, בעיקר קוקאין. "אני לא רוצה להישמע כמו קורבן, כי אני שונאת נשים שמתנהגות כמו קורבנות", סיפרה ורסאצ'ה בריאיון לעיתונאי אריאל לוי מ"ניו יורק מגזין" לפני כארבע שנים. "היו לי הרבה מחויבויות לאחר מותו של אחי. הבנתי אז שעיני כל העולם נשואות אליי. אנשים לא האמינו שאצליח להיכנס לנעליים שלו. זה הרג אותי, לשמור על פסאדה יציבה וחזקה בפני כולם, כשבפנים הייתי בדיוק ההפך. חייתי עם כל כך הרבה כאב בחיי: בעיות אישיות, בעיות משפחתיות, עד שמצאתי את הדרך הקלה ביותר לאבד תחושה - סמים."
גם מעצב האופנה מארק ג'ייקובס, שנכנס ויצא ממרכזי גמילה מסמים ומאלכוהול, עד להתנקותו הסופית לפני כשנתיים, מיתג את ההתמכרות שלו כחלק מאישיות ארטיסטית בעלת קו מחשבה חופשי. "הייתי משתמש בסמים ובאלכוהול באופן יומיומי," התוודה לפני שנתיים בפני כתב מגזין ההומואים "אאוט" ארון היקלין. "הרגשתי גבוה יותר, מושך וסקסי יותר, מצחיק יותר," סיפר בהמשך ל"גרדיאן," על הסיבות שהובילו אותו לשימוש בסמים ובאלכוהול. "הייתי חסר ביטחון וכל אותם דברים היו מעין שיקויי פלא, אבל מאוחר יותר הם הפסיקו לפעול. אני לא יודע, אולי פשוט רציתי להרגיש שייך."
תחושת השייכות אל קבוצה סגורה ואקסקלוסיבית, הריגוש הגבוה, העבודה האינטנסיבית, קידוש הרזון והאגו שזקוק לאישור מבחוץ - אלה הם רק חלק מהרעות החולות של תעשיית האופנה. סמים כמו קוקאין משמשים פשוט כתרופה לאגו.
"עולם האופנה, כמו גם סצינת התרבות והמוזיקה נמצאים בפרונט," מסביר העיתונאי והדי-ג'יי משה קוטנר. "דמויות כמו קייט מוס או איימי ויינהאוס צולמו באופן גלוי עושות סמים. את ויינהאוס אפשר היה לראות עם אבקה בנחיריים. אומנם התייחסו אליה במוסרניות מסוימת, אבל עדיין אפשרו לה לבדר את העם."
דברים דומים גם אומר יזם הלילה עומר גרשון. "לילה-אופנה-תקשורת: זה משולש עם אנשים שמחפשים ריגושים נגישים, משתעממים מהר מאוד וזקוקים לפיקים מהירים," הוא אומר. "חלק מהעניין שלהם כשהם נפגשים זה לעשות סמים. חלק כדי להיות 'קול,' חלק כי הם רוצים לשמור על גזרה. כל אחד ממניעיו."
יחצנית האופנה שחף סגל-נייבורג טוענת שהרצון להשתייך לקבוצה אקסקלוסיבית היא הסיבה המרכזית לשימוש בסמים. כמי שנחשפת על בסיס יומיומי לאנשי אופנה, תקשורת ולילה, היא רואה בקשר הסימביוטי בין אופנה וסמים כחלק מתרבות.
"אלו קהילות עם אנשים עם צורך מאוד גבוה להתנסות, להרחיב את גבולות הדמיון," היא אומרת. "וזה לא סוד שהסמים שרצים בתעשייה הזו - קוקאין והרואין בעיקר - נחשבים כסמים מרזים, שחביבים בעיקר על דוגמניות שמתחזקות את הרזון." הקלישאה לפיה כל הדוגמניות משתמשות בסמים ")ראיתי אחרות משתמשות(" כדי להישאר רזות או מתוך תחושת בדידות ואגו פגוע, יש בה מן האמת.
בריאיון מיתולוגי שהעניקה עמית מכטינגר באוגוסט ,2002 הודתה דוגמניתהעל הישראלית כי השתמשה בקוקאין. "הסמים התחילו למחוק אותי מבפנים," סיפרה. "בעבודת הדוגמנות את נשלטת על ידי תדמיתנים, מעצבים, צלמים ויחצנים שאומרים לך איך לשבת ואיך לחייך, וסוכנים שאומרים לך מה להגיד ומתי ... כך שבחוץ הסתובבתי מחוקה, אבל גם בפנים, בגלל הסמים, איבדתי את הקול הפנימי שלי."
מכטינגר איבדה בעקבות אותו ריאיון גם את הקמפיין שלה עם חברת "הוניגמן," ומאז הסתגרה לתקשורת המקומית. היא ממעטת להצטלם לקמפיינים מקומיים, וחיה בספרד עם בן זוגה וילדיה.
סוכן הדוגמנים עופר רפאלי מסוכנות , MC 2 שהיה הסוכן של מכטינגר באותה תקופה, ושל הדוגמנית קטיה גאלי, שהידרדרה לסמים קשים בשנים האחרונות, שולל את הקשר בין עולם הדוגמנות לסמים. "זה שעמית מעדה במקומות מסוימים, אז קרה. ניסיתי לכוון אותה למקומות טובים, אבל היא הסתובבה עם כל מיני טופ-מודלס ובחרה בדרך שלה. מצד שני, זה לא נכון לומר שבתעשיית הדוגמנות יש סמים באופן גורף. שימוש בסמים הוא עניין של תרבות ועניין של מבנה אישיות. גם בתחומי המשחק, הזמרה והפרסום יש סמים. לא פחות מאופנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם