ארוחה זוגית: סנדרה רינגלר ושגב משה מפליגים בשבחי הנישואים
כבר חמש שנים הם ביחד - הסטייליסטית סנדרה רינגלר והשף העסוק שגב משה. הם הורים מאוהבים לשני זאטוטים ומדריכים מצוינים לרומנטיקה בחיי הנישואים. או במילים אחרות: כיף להיות בורגנים מצליחים
התחושה שמדובר במפלצת דו-ראשית. כן, מהזוגות האלה. הוא מתחיל משפט, היא מסיימת. היא זורקת תובנה, הוא מהנהן בהסכמה. גם בתחום המקצועי שניהם דומים: לייף-סטייל והנאות החיים, בעידוד טלוויזיוני.
במקביל, הצמד מגדל שני ילדים - ליאו בן הארבע ודניאל בן השנה - ומדגמן זוגיות בורגנית צפון תל אביבית למופת. בימים אלה תורו של משה להפציץ: מנחה תוכנית טלוויזיה ")שגב בא לפנק," ימי ראשון ושני ב16:00- בערוץ ,(2 עובד על תוכנית חדשה שתעלה בספטמבר, מתפעל שתי מסעדות - "שגב" בהרצליה פיתוח ו"שגב אקספרס" ברמת החי"ל, משתף פעולה עם חברת "אלקטרה" בליין למוצרי חשמל למטבח, ומחפש לוקיישן למסעדה כשרה שתיפתח ממש בקרוב. רינגלר מצידה, שנחקקה בתודעת הציבור בתוכנית הטלוויזיה "המהפך," משקיעה את זמנה בטיפול בילדים, בעבודה בסטיילינג ובהרצאות על אופנה ולבוש. ומעל כל זה מפזרים השניים הרבה אבקת סוכר של זוגיות למופת. איך הם עושים את זה? להלן מדריך סנדרה את שגב לזוגיות מוצלחת.

סנדרה: "הכרנו כששנינו התארחנו בתוכנית של אודטה. אחר כך נפרדנו ושוב הכרנו בטלוויזיה, הפעם בתוכנית של שגב. בכלל, הטלוויזיה עשתה לשנינו שירות נפלא. כשפגשתי את שגב הוא אמר לי 'אין בן אדם שלא רוצה להופיע בטלוויזיה.' אז חלקתי עליו. היום אני מסכימה איתו."
שגב: "טלוויזיה היא כמו שופר ענק שאתה תוקע בו והרבה אנשים שומעים. פעם אחת זה יכול להיות
סנדרה: "מה שמאפיין אותנו כאנשים שמופיעים בטלוויזיה הוא שיש לנו מקצוע. לא נעשה שום דבר במדיה שלא קשור ישירות לעבודה שלנו. אני לא אעשה שום דבר שלא קשור לאופנה ושגב לא יעשה משהו שלא קשור לקולינריה."

שגב: "אני חושב שאני עובד הרבה. עובד קשה זה נשמע לי כמו מישהו שסובל בעבודה. אז לא, לא קשה, אבל הרבה."
סנדרה: "גם כשהוא בבית, שזה לא הרבה שעות ביום בכלל, הוא חושב על עבודה."
שגב: "יש המון דברים שאני עושה. אני מרצה ואני עושה סדנאות וקייטרינג ואוכל לחברות תעופה ושיתופי פעולה מסחריים והמסעדה הכשרה והרבה מיזמים בדרך."
סנדרה: "אין רגע דל. אני עושה סטיילינג פרטי, מתארחת בתוכניות טלוויזיה והדבר החדש זה הרצאות, זה משהו שאני עפה ממנו. בהתחלה נורא פחדתי, היה לי פיק ברכיים, ועכשיו זה הולך ומשתפר. אני מאוד נהנית. הקטע של לעזור לאנשים להיראות יותר טוב ולהרגיש יותר טוב, חשוב לי מאוד. יש הרבה אנשים שאיבדו את התקווה בכל מה שקשור למראה חיצוני. כשאני עובדת אני פורחת. מצאתי את הייעוד שלי במאה אחוז. אבל זה לא קל כשיש ילדים ויש בית. החיים מלאים. אנחנו עסוקים מאוד."

סנדרה: "הילדים זה אין. אין, אין, אין. אין."!
שגב: "זה הדלק האמיתי. כשאתה קם בבוקר ורואה את הלחמניות האלה."
סנדרה: "זה מנעד רגשות עצום וחדש וממלא. מטורף. פתאום יש לך משפחה. שלך. זה מלא עניין. ריגושים ש... אין."
שגב: "ילד זה נון-סטופ אחריות."
סנדרה: "אין. זה מסביב לשעון."
שגב: "אבל זה הכי כיף. אתה מקבל את השכר כל הזמן - בחיוך, בצחוק, אתה מסתכל על כפות הרגליים של התינוק ומתאהב. ברגע שידענו שהולכים לכיוון של חתונה היה ברור שיגיעו גם ילדים. אני שמח לפעמים שהשבוע של סנדרה לא מלא והיא יכולה להיות איתם יותר."
סנדרה: "הוא הרבה פעמים אומר לי 'בייבי, בתקופה הקרובה אני צריך שתיקחי כמה שפחות עבודה כי אני לא הולך להיות פה.' לי מאוד חשוב להיות עם הילדים. אלה לא ילדים של מטפלות."

סנדרה: "כן, נפרדנו. בהתחלה יצאנו לשניים וחצי דייטים, נסענו לפריז וחזרנו איש איש לדרכו."
שגב: "היה שם קטע מקסים, אבל הבנו שלא נועדנו."
סנדרה: "כן, סוף השבוע הזה אמר לנו שלא. אנחנו זה דוגמה קלאסית לטיימינג. ברור שנועדנו להיות ביחד, אבל אז כנראה שזה לא היה הזמן. המשיכה הייתה, עובדה שנסענו לסוף שבוע, אבל כנראה שלא היינו מוכנים עוד לדבר הגדול ודי ברחנו מזה."
שגב: "ברור, איזה זוג נורמאלי בוחר אחרי שני דייטים להיות ארבעה ימים בחדר קטן במלון בפריז."?
סנדרה: "וגם הרבה דברים הלכו נגדנו. הכול השתבש בטיול הזה. כאילו גם היקום חשב שזה לא הטיימינג הנכון. אז נפרדנו. כעבור שנה הוא הזמין אותי לתוכנית שלו עם החברות הטובות שלי, שלי גפני ואורנה אלוביץ.' הוא פשוט הקסים את שלושתנו. היינו שיכורות על ההתחלה והיינו מחוברות למיקרופון. לא הפסקנו לרכל עליו, על גבול המריירות, והוא זכה לדיווחים בזמן אמת מהקונטרול מה אנחנו אומרות עליו. אחרי התוכנית הסתמסנו, הוא בא אליי לארוחת ערב ומאז אנחנו ביחד."
שגב: "לא האמנתי שאפשר להכיר מישהי, להיות איתה, לא להסתדר, להיפרד לשנה ואז לחזור. ולא סתם לחזור, אלא להתחתן."
סנדרה: "לקח לי זמן להבין שזה הבן אדם. אבל זה לא היה יותר מדי זמן."
שגב: "מהרגע שיצאנו, אחרי שבעה חודשים הצעתי לה להתחתן. חודש אחרי החתונה היא כבר הייתה בהיריון."
סנדרה: "היה ברור שאנחנו מתחתנים בשביל ילדים. הייתי בת ,34 ורצינו ילדים."
סנדרה: "אני גדולה ממנו בשנתיים. אני בת 39 והוא בן ."37
שגב: "מותק, אני מאחל להרבה אנשים להיות כמוך בגיל ."39
סנדרה: "אני מרגישה ילדה, לפעמים יותר ילדה ממנו. כשאני אומרת שאני יותר גדולה ממנו זה מוזר לי. הוא תינוק לעומתי. אבל בפועל הוא מרגיש בוגר יותר. בתוכי אני מרגישה מאוד צעירה."
שגב: "הגיל נותן בעיקר פרופורציות. הניסיון גורם להבין מה מעניין ומה חשוב."
סנדרה: "וברגע שיש ילדים, אז בכלל הכול מסתדר. את מבינה את הסיבה לקיום שלך. אין כמו משפחה, זה נכון."

שגב: "כולם כל הזמן שואלים אותנו איך אנחנו רזים בהתחשב בזה שאני עובד עם אוכל. אני ספורטאי מאז שאני זוכר את עצמי. רוכב על סקייטבורד, גולש גלים, רוכב על אופניים, חדר כושר."
סנדרה: "ועומד כל היום במטבח."
שגב: "נכון, עובד כל היום בעבודה פיזית. אני גם לא מסוגל לאכול כי אני מפוצץ בריחות. ריח זה דבר ממלא. חוץ מזה אני גם לא גרגרן. לא אוכל הרבה."
סנדרה: "גם אני לא. אני מקפידה לאכול תזונה נטורופתית ואורגנית. איזבל אדלר היא הנטורופתית שלי. הכול על בסיס טבעי, לא מעובד, לא משומר. בלי קמח לבן, בלי סוכר לבן, בלי אורז לבן. חשוב לי שגם בבית יהיה אוכל בריא וטרי. הגוף שלנו הוא מכונה ומאוד חשוב מה אני מכניסה לגוף. מובן שאם שגב מכין ארוחה אז אני טועמת מהכול בלי לחשוב בכלל. חוץ מזה אני מתאמנת באימונים אישיים עם צאלה אברוני מ'לרדת בגדול' ועושה קיקבוקס אצל טל שחם."
שגב: "כשהייתי צעיר, ידעתי לסיים תקופה ואז להתגעגע אליה אחר כך. לגבי הרווקות, לא יודע אם זה ככה. סיימתי תקופה ואני בעיקר סקרן לגבי התקופה הבאה. יש לי חברים שהם רווקים ולא הייתי מתחלף איתם בחיים. אני מרגיש שהם כמו רצים על הליכון. גם הם וגם אני רצים, אבל אני מתקדם והם נשארים במקום. הם מחפשים להנציח את הרגע, אבל הרגע כבר עבר. זה כמו לרצות להיות חייל כי היה מהמם בצבא. זה פשוט לא מתאים יותר."
סנדרה: "ברור שהרווקות הייתה מהממת, ויש כיף בלהיות חופשי וכו,' אבל אני פשוט לא שם. אני רואה רווקים ולא הייתי מתחלפת איתם לשנייה. חוץ מזה שאנחנו מאוד דואגים שלכל אחד יהיה את הזמן שלו. אנחנו גם דואגים לביחד, חופשות משותפות. יש לשנינו חיי חברה מלאים ביחד ולחוד."
שגב: "יש כל מיני דרכים לחוות את הזוגיות. יש אנשים שיוצרים או בוחרים לחיות בסוג של כלא. אולי זה מה שהם רוצים ואוהבים. אבל אני, כשעברתי מרווקות לזוגיות, לא רציתי לבטל את עצמי. רציתי פשוט ליצור משהו יותר ממה שהיה לי."
סנדרה: "חוץ מ'סיינפלד' שהוא נורא אוהב ולי אין סבלנות, אנחנו אוהבים את אותם הדברים. אני מאמינה שכל העולם בנוי על כוחות משיכה ודומה מושך דומה. האמרה הזאת שהפכים נמשכים, היא לא עובדת. זה עובד אולי כשאתה בן 16 ורוצה לנסות דברים. בטווח הארוך, מה שמחזיק זוגות זה הדמיון, לא השוני. זו הרי חברות."
שגב: "פעם חשבתי שכמה שאנשים יותר שונים זה יותר מגניב ומעניין. אבל למדתי שזה מחזיק בדיוק בהתחלה, וזהו. אז אתה מקבל את החיים האמיתיים. והם מלאים בקונפליקטים ובעיות ומכשולים. אז אני אומר שאם כבר יש את כל זה, אז לפחות שהבסיס יהיה ממקום של הסכמה."
סנדרה: "החיים מביאים לך אתגרים ומחלוקות מעל ומעבר. לפחות שהבסיס של הזוגיות יהיה של הסכמה."

שגב: "נראה לי שההבדל המרכזי בינינו הוא שאני הרבה יותר מהיר בתשובות שלי. אני יורה הכול."
סנדרה: "אני הרבה יותר מאופקת, שוקלת כל מילה. היום אני חושבת שאולי אני צריכה ללמוד ממנו."
שגב: "בזה אנחנו שונים לגמרי. אני שם לב לשוני הזה, וכל אחד רוצה להיות השני. אנחנו שונים גם בקטע של השינה. אני יכול לקום בארבע בבוקר והיא... בוא נאמר שהיא יכולה לקום בשש בבוקר."
סנדרה: "הוא מתכוון לזה שאני יותר אוהבת לישון ממנו. אני בן אדם שאוהב לישון ומאז שאני אמא תמיד אין לי מספיק שינה. זאת פנטזיה של כל אמא. תן לי להיתקע עכשיו בחדר בבית מלון ל24- או 48 שעות ורק לישון. זה החלום שלי."
שגב: "ובאותה נשימה אני אגיד לך שזה הסיוט שלי. רק לישון? אם אני לא מלא חודש קדימה אני אומר 'וואו, מה עושים."'?
סנדרה: "אנחנו גם שונים בזה שהוא רוצה כלב ואני לא."
שגב: "אנחנו מתווכחים הרבה, אבל לא רבים."
סנדרה: "אין אצלנו כזה דבר לא לדבר. אין ברוגז. אין כזה דבר ללכת לישון בלי לסגור את הוויכוח קודם. יש אצלנו הרבה לא להסכים ואפילו להתבאס, אבל תמיד זה יהיה בלדבר, זה יהיה באהבה. בסך הכול יש בינינו אהבה גדולה. אין לנו מה למשוך ריבים. הרי יש לנו אינטרס משותף, יש לנו מפעל קטן לנהל, אז אם יש קשיים צריך להתמודד איתם ולהשתדל לפתור."
שגב: "אני לא חושב שיש מערכת אנושית בין שני אנשים שאין בה ויכוחים ואי-הסכמות."
סנדרה: "קיבלנו החלטה שאצלנו בבית לא ירימו את הקול. שנינו מאוד אמוציונאליים ומאוד אוהבים לבטא את הרגשות שלנו, אבל החלטנו שאין התלהמות."
סנדרה: "החלטה שקיבלנו בהתחלה היא שמול הילדים אנחנו תמיד פה אחד. אין כזה דבר, אמא אומרת ככה ואבא אומר ככה. חילוקי הדעות יכולים להיות לפני או אחרי, אבל לא מול הילד. זה לא בקטע צבוע, זה פשוט שהילדים יבינו שאם אבא לא מרשה אז גם אמא לא מרשה וההפך. אצלי בבית, אם אמא הייתה אומרת משהו אחד הייתי הולכת לאבא. אתה מהווה מודל. אתה יודע שאדם הוא תבנית נוף מולדתו ואתה משתדל להיות הנוף הכי טוב לילד שלך. זו עבודה. זו העבודה הכי קשה. לגדל ילדים ולקיים בית ומשפחה וזוגיות זו עבודה. אבל זו גם העבודה הכי מתגמלת שיש."
סנדרה: "אני חושבת שמאוד משותף לשנינו שכסף לא מנחה אותנו. אנחנו קודם כול אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים להצטיין. נכון, התפתחנו בתור אנשי עסקים. מן הסתם, ברגע שאתה מצליח יש גם תמורה. אבל שלא תטעה, אנחנו לא נגד כסף."
שגב: "אני מאוד אוהב עסקים ומשנה לשנה אני נכנס לזה יותר ויותר. אני לא הבן אדם שילך ויקנה ברזים מזהב הביתה כי זה לא האופי שלי. אני משתדל להישאר בגובה העיניים."
שגב: "היא אומרת שלא, אבל היא שותפה מלאה. אין דבר שאני לא מתייעץ איתה. אני מאלה שמערבים מאוד את בני הזוג שלהם, בהכול. מנות חדשות למשל."
סנדרה: "אני שומעת המון תיאורים של אוכל. כל הזמן. כולל בימי כיפור. אני רק מביעה דעה, אם הוא שואל."
שגב: "ואם אני לא שואל, אז המבט שלה מספיק. בזוגיות לא צריך שהשני יגיד משהו כדי להבין. מספיק לי לשמוע את ה'אה'... שלה או ה'אולי תנסה' שצריך לשנות. אם היא אומרת משהו אני ישר עושה."
סנדרה: "לא צריך לדבר הרבה בזוגיות. מאז שאני מכירה אותו הוא רק צומח וצומח. כיף להיות חלק מזה."
שגב: "חלק גדול. אם נכנסת לברית עם בן אדם, אז זה להקים מפעל ביחד."
סנדרה: "גם אני רואה את כל מה שאנחנו עושים כמפעל משותף. ברור שיש אני ואתה, אבל העשייה היא 'שלנו.' בן הזוג זה הדלק שלך".
חנויות אמור, ה' באייר ,74 אניגמה, ה' באייר ,34 הלגה עיצובים, ה' באייר - 12 תל אביב רשתות מילר, הוניגמן מן, טום פורד להשיג בחנויות האופטיקה.
עיצוב שיער: ז'אן כהן
איפור: שירלי וינר
סטיילינג: סיימון אלמלם