זרע הפורענות: המכורים לפארמוויל מספרים
משחק ה"פארמוויל" בפייסבוק גרם כבר למיליונים להתמכר ולהשקיע את כל זמנם בזריעה, קציר והאכלת תרנגולות. אבל מה קורה כשבן הזוג מתלונן שכבר אין לכם זמן איכות, והילדים מזועזעים מהאובססיה החדשה שלכם? החקלאים החדשים מספרים איך השפיעה החווה על חיי הזוגיות והמשפחה שלהם
מה תעשו? האם תמליצו לאשפז אותו בכפייה? תפשילו שרוולים ותקפצו איתו לבוץ? תאזינו בסבלנות לסיפורים על מגזמות וטרקטורים, או שפשוט תנתקו אותו מהמחשב?
"פארמוויל" (FarmVille) הוא משחק תפקידים ממוחשב, שמאפשר לכל מי שברשותו מחשב וחיבור אינטרנט לעסוק בחקלאות וירטואלית: לזרוע, לקצור ולגדל חיות משק בית. המשחק הושק ביוני 2009 בפייסבוק, ועד מהרה זכה לפופולריות רבה בעולם כולו. נכון לאפריל 2010, על פי ויקיפדיה, יותר מ-83מיליון חשבונות פייסבוק מחוברים למשחק מדי חודש.
הרעיון פשוט: עם הרישום למשחק ובחירת דמות, מקבל השחקן שש חלקות חקלאיות עם גידולים וארבע נותרות פנויות. השחקן צריך לקצור תוצרת בזמן, לגדל גידולים חדשים ולעבד את החלקה, ולהתקדם תוך צבירת כסף וירטואלי. בכסף שהוא צובר יכול השחקן לקנות בעלי חיים, עצים וזרעים, למכור את התוצרת החקלאית שלו כדי לקבל סכום נוסף, ואף לקנות על ידי תשלום בכסף אמיתי (באמצעות כרטיס אשראי) מיני טובין וירטואליים. כלל יסוד חברתי עומד מאחורי "פארמוויל", התקדמות במשחק מושגת על ידי צירוף "שכנים" חדשים, משיכה של חברים מהפייסבוק לחווה, קצירה בשדה שכן וחלוקת מתנות זה לזה.
עד כה לא נשמע מזיק, נכון? אבל מה קורה כשאחד מבני הזוג מתמכר ל"פארמוויל" ומבלה בחווה על חשבון זמן האיכות עם בן הזוג? האם העובדה שמדובר במשחק תמים על חוות ואיכרים ולא בפורנו רווי יצרים, הופכת את ההתמכרות למחשב לקלה יותר עבור הפרטנר? לא בטוח.
לימור שטיינברג, בעלת מרכז היוגה "מודיטה" ברמת-השרון, נשואה ואם לארבעה ילדים, התמכרה
ונאלצה להיגמל. "אני לא בן אדם שמתמכר, וגם לא אחת שמתעסקת בדברים האלה יותר מדי. חברה שלחה לי כל הזמן הזמנות בפייסבוק להצטרף, ואיזה יום אמרתי 'ננסה'. מהרגע שהצטרפתי זה הפך להיות מטורף. מהר מאוד פתחתי גם חווה בשם של בעלי ותחזקתי שתי חוות. כל רגע פנוי שהיה לי הקדשתי לדבר הזה. הייתי מגיעה הביתה, ועוד לפני הילדים אמרתי 'אוי, צריך לקצור' ו'אוי, צריך לקנות'. במשך שעות הייתי יושבת על זה. התמכרתי בצורה הזויה. לא רק בעלי העיר לי, גם הילדים התחילו להעיר לי. אחרי שכל החיים חינכתי אותם שלא יישבו הרבה מול המחשב, פתאום הם רואים את אמא שלהם עושה את אותו הדבר בדיוק. הם היו אומרים לי: 'איך את מעיזה לדבר? תסתכלי על עצמך'".
- ובעלך?
"בהתחלה זה היה בסבבה, אבל באיזשהו שלב הוא הרגיש מוזנח, וגם לו היו תלונות נגדי. הוא לא הבין
איפה הוא בכל הסיפור הזה. בגלל שתחזקתי חווה גם דרך הפייסבוק שלו, הוא קיבל למיילים שלו דברים שקשורים לחווה, והתעצבן שאני מפוצצת לו את המיילים בכל מיני שטויות. זה הגיע לרמה כזו שהיו לנו כמה חופשות ביחד בצימר, ובאמצע הרומנטיקה הוצאתי את המחשב כדי לקצור. גיליתי שאני לא מכירה את עצמי. זה הפך להיות אובססיה מוטרפת במשך כמה חודשים. ככה גם הצלחתי להגיע במעט זמן לרמה גבוהה, אבל אז הבנתי שזה לא בריא לי ופשוט הפסקתי לגמרי".
- ביום אחד?
"ידעתי שאין אמצע פה, אני לא יכולה להיות 'קצת' בפארמוויל. יש בזה הרבה זריעה וקצירה, ואם את לא קוצרת בזמן, אז זה הולך לך פארש. זו בדיוק הבעיה במשחק הזה - לכל דבר יש אולטימטום שאת חייבת לעמוד בו, וככה את נשאבת. כל זריעה וקצירה ושליחת מתנות כזו, ופתאום עוברות להן שעתיים-שלוש, ולא שמת לב בכלל. לא הייתי מבלה עם חברות, ואפילו הייתי מוותרת על שנת הצהריים שלי בשביל להיות בפארמוויל. כל יום הייתי הולכת לישון בשתים עשרה בגלל החווה, זה לא היה בריא. לפעמים אני נכנסת לפייסבוק
שלומית עמית, מזכירה בכירה, מתעוררת בלילה בשביל להאכיל את תינוקה בן הארבעה חודשים, ונשארת ב"פארמוויל". "זו התנתקות כזו. אני לא אוהבת פוקר, וגם ניסיתי את ה'פאטוויל' וה'פישוויל' רק כדי לבדוק את רמת ההתמכרות שלי, ולא התחברתי לכלום. הנושא נחמד, זה יפה לי בעין וזה לא מסובך. כשהייתי בחופשת לידה הייתי עושה את זה בבקרים, אבל עכשיו כשחזרתי לעבודה, ובעבודה זה חסום, אז זה קורה בשעות הלילה".
- את רוצה להיגמל?
"בעיני, זה לא משהו רע. הבת שלי בת השש גם היא נכנסה עכשיו לזה, יש חווה נוספת שפתחתי על השם של בעלי ואני נותנת לה לתפעל אותה. עכשיו היא כבר בשלב שהיא יודעת לבד, ושם אני מרשה לה לקנות מה שהיא רוצה והיא מתקדמת מאוד יפה. אצלי אני לא מרשה לה לבזבז שקל. יש לי תינוק בן ארבעה חודשים, אני קמה להאכיל אותו, אני נהיית עירנית ואני כבר הולכת לקצור. אני עושה את זה במקום לראות טלוויזיה".
- ומה עם בעלך?
"בעלי מתעצבן. נגיד אתמול, זו הייתה הפעם הראשונה שלא נכנסתי בכלל כל היום, כי היו אצלנו חברים וידעתי שהוא יתעצבן, אז התאפקתי. היום בשש בבוקר כבר הדלקתי מחשב. זה שיגע לי את המוח, אני חולמת על זה בלילה. כשהבת שלי אמרה לי שגם היא חלמה על זה החלטתי להוריד לה את המינון. זה תופס חזק הדבר הזה".
- בעלך מקנא במחשב?
"ברור שזה מפריע לו, כי במקום להיות איתו כשהילדים כבר ישנים, אני בחווה עד אחת בלילה. הוא העיר לי כמה פעמים שהגזמתי, ולקחתי לתשומת לבי. אבל הוא לא יגיד לי להפסיק. אני יושבת בערך ארבעים דקות על כל חווה ויש לי שתיים, אני יודעת את הגבולות שלי".
ד', אשת חינוך, נשואה עם ארבעה ילדים, התמכרה לפארמוויל, אבל את בעלה זה בעיקר הצחיק. "בעלי לא הבין איך זה קרה לי. אני בחורה רצינית עם דוקטורט וארבעה ילדים, ופתאום נפלתי לזה. הוא היה אומר לי 'עוד פעם את בחווה? מה את שותלת?'. שניים מהילדים שלי גם שיחקו, וזה היה נושא שיחה בבית וזה מקרב ונחמד, אבל הם פרשו ואיבדו עניין כבר ברמה 15, ואני המשכתי והמשכתי עד לרמה 67. אחר כך, כשאני ובעלי נסענו לחו"ל והחלטנו שלא לוקחים לפטופים, נתתי לילדים את הקוד והנחיתי אותם מתי ואיך לזרוע ולקצור".
- מה משך אותך בזה?
"האתגר היה מאוד גדול. רק כשלא היה לי למה לשאוף יותר, התחלתי להירגע. קניתי את הווילות ואת כל מה שאפשר ועליתי בשלבים, אבל החיים יותר חזקים בסופו של דבר, ובתור אדם בוגר יש לך מחויבויות, ואתה לא יכול באמת להרשות לעצמך להישאב לזה לנצח".
- היה טריגר לעזוב?
"חברים שלי בפייסבוק, ובעיקר קולגות רציניים מאוד, התחילו לבוא בטענות שאני מציפה להם את הפייסבוק בבקשות שלי ובמתנות שלי. התחיל להיות פאדיחות, בקיצור. התחילו לאיים עלי שימחקו אותי מהפייסבוק, וזה היה כבר ממש לא נעים".
- החלפת התמכרות בהתמכרות?
"אני בן אדם שאוהב משחקים, ועכשיו אני משחקת במשחק מילים במחשב שנקרא 'וורד טוויסט'. את מקבלת שבע או שמונה אותיות, ואמורה להרכיב מזה מילים. אני מתחרה מול אנשים אחרים בכל העולם, ומשחקים אחד מול השני. זה חמוד".
לאחרונה הודיעה חברת זינגה, בעליו של משחק "פארמוויל" ושאר המשחקים שמשוחקים דרך הפייסבוק, שהיא מקימה אתר עצמאי של משחקיה, שבעתיד לא יהוו עוד חלק מפייסבוק. על פי דיווחים בבלוג הטכנולוגיה "טק קראנץ'", הסיבה לגירושים היא שבפייסבוק גבו עד היום עמלה של כ-30% על שימוש באפליקציות השונות של זינגה, ולזינגה נמאס לשלם. "אני בדיכאון מזה", מכריז יריב מימרן, מכור כבד ל"פארמוויל". "אנשים סיפרו לי ולא האמנתי. ברור שזה לא יהיה אותו הדבר. מה שבטוח זה שאני לא אכנס יותר לפייסבוק. הסיבה היחידה שאני נכנס לפייסבוק זו החווה".
מימרן ובן זוגו אפי אליסי, כבר 17 שנים יחד, מצאו את הפתרון האידיאלי לסוגיית החווה: התמכרות
משותפת. אליסי מספר: "אני התחלתי לפני כמה חודשים, והתמכרתי. יריב היה מוצא אותי מול המחשב בבית וצוחק עלי, עד שהצעתי לו שאני אפתח לו חווה קטנה בשמו כדי שהוא יוכל לשלוח לי מתנות: פרות, עצים, כאלה. לא בקטע רומנטי, בקטע אינטרסנטי, כדי שאני אוכל להגדיל את החווה שלי. מהרגע שפתחתי לו את החווה הוא התמכר ברמה שקשה לתאר. אם אני יושב בין שעה לשעתיים ביום על הפארמוויל, הוא יושב יותר".
- אז אתם רבים על המחשב?
"לא, בבית לכל אחד יש את המחשב שלו, וכל אחד בענייניו. מאז ומעולם הייתה לנו ליברליזציה בקטע הזה: בכל מה שקשור למחשב, כל אחד מתעסק בענייניו ואף אחד לא מתערב לשני. יש בינינו טראסט וחופש, ולא מציצים ולא בודקים אחד את השני. אבל אם יריב היה מכור לפני זה לאטרף ולכל מיני צ'טים, אז עכשיו רק ה'פארמוויל' על המחשב שלו".
- זה לא פוגע בזמן האיכות שלכם?
"בגלל ששנינו עובדים בעבודות מאוד תובעניות ויש לנו גם שני ילדים, שאנחנו מבלים איתם לפחות פעמיים בשבוע, הזמן הזוגי שלנו מתחיל בערך בעשר בלילה. אז כן, במקום לראות טלוויזיה ביחד, מה שאנחנו בכלל לא עושים, כל אחד פורש לחווה שלו, מתעסק קצת בתרנגולות שלו ואז נפגשים במיטה. יריב עובד עם מלא אנשים והטלפון שלו לא מפסיק לצלצל כל היום, ובשבילו זה ממש כדור הרגעה. יש קטעים שאני כמעט ולא רואה אותו, אז אני אומר לו 'זה או אני או החווה', אבל זה לא ממש ברצינות. אני יודע שזה באמת חשוב לו. הוא היה עכשיו בסופשבוע בטבריה עם חברים, והתקשר להזכיר לי לקצור לו. אבל הרבה פעמים הוא מתקשר גם כדי לספר לי שהוא פרסם עכשיו ביצת זהב ושאני אכנס כדי לקחת אותה. הוא דואג לי".
- מה החברים שלכם אומרים?
"רובם צוחקים עלינו. רוב החברים שלנו הם הומואים בלי ילדים, וכשהם חוזרים הביתה מהעבודה הם מדליקים ג'וינט ושוכחים מהעולם. אצלנו זה החיות והטבע. זה מייחד אותנו מהחברים, יש לנו משהו במשותף שאין לאחרים".
לדעתו של מימרן, דווקא אליסי הוא המכור יותר מבין השניים. "אני לא מהמשוגעים שמתכננים את החיים שלהם לפי החווה וזה כל עולמם, אף על פי שגם אני קצת מתוזמן. אני זורע ככה שאני יודע שאצטרך לקצור בשתים עשרה בלילה, כשיש לי זמן. ככה אני רגוע במהלך היום. אפי הוא משתמש כבד יותר. בכל מקרה, הוא אשם כי הוא התחיל".
- אתה חושב שזה גורם נזק לזוגיות שלכם?
"תראי, יש בזה גם משהו נחמד, כי אנחנו שולחים מתנות אחד לשני, ואם יש צורך אז גם קוצרים אחד לשני ועובדים אחד בשביל השני בחווה. אבל בשורה התחתונה, זה מבזבז הרבה זמן זוגיות יקר, שגם ככה אין לנו הרבה ממנו".
- כמו כל מכור, גם אתה חושב שאתה יכול להפסיק מתי שתרצה?
"יש לי כוח רצון חזק, ואני מאמין שכן. בטוח שזה יהיה קשה, אבל אני יכול. אבל אני ממש לא רוצה. זו התרפיה שלי, זה סוג של מדיטציה, זה מנטרל אותי מכל היום שעבר ומכל המחשבות".
ענבל חזקיה, פסיכולוגית קלינית ויועצת זוגית, מאשרת כי במידה שרק אחד מבני הזוג מכור, מדובר
בבעיה. "כמו כל התמכרות זה גוזל זמן ואנרגיה, וזה משהו וירטואלי שבא על חשבון משהו ממשי שחי בבית.
זה להשקיע בעצמך במקום בבן הזוג, כי זה משהו שהוא רק שלך ובינך לבין עצמך. מעבר לזה, אנשים
שמשחקים ב'פארמוויל' לא מסתפקים בחווה של עצמם, אלא מבקרים גם בחוות של אחרים, מטפחים איתם יחסי שכנות ומפתחים שפה שלמה וחיים שלמים שלבן הזוג אין בהם מקום".
- זה לא עדיף מפורנו במחשב?
"זה באמת תמים יותר מפורנו, אבל אשה שהגבר שלה התמכר ל'פארמוויל' מרגישה נטושה באותו אופן כמו אשה שהגבר שלה התמכר לפורנו במחשב. מה שמעניין את בן הזוג זה שאתה לא איתו, ולא ממש במה אתה מתעסק".
- אז איך לשלוט בזה?
"קודם כל, לקחת את זה בפרופורציה ובמינון המתאים: יום כן - יום לא, שעה בכל פעם, או לעשות את זה בשעות העבודה ולא בבית, אם זה לא חסום. יש גם שתילים שאפשר לקצור רק כל ארבעה ימים, אז אפשר להאט את הקצב. זה צריך להיות ברמה של תחביב, פעמיים-שלוש בשבוע, כמו חדר כושר. לא כל ערב וכל הערב. אלא אם כן מדובר בתחביב משותף".
- ואז?
"אם זה משהו שמשותף לשני בני הזוג, זה דווקא דבר מאוד חיובי. אפשר לקנות פרח ב'פארמוויל' ולהשאיר פתק 'הייתי פה, ביקרתי פה, אוהב אותך'. כשמשתמשים בזה לצרכים האלה, זה נהיה חלק מהשפה וחלק מהתקשורת בין בני הזוג, ולא משהו שלשני אין בו דריסת רגל. זה דווקא רומנטי ומצוין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם