שונים באופן דומה: מה זה בעצם היפסטר
מרגישים בנוח לשרבב את המילה היפסטר בשיחה, יוצאים עם היפסטרית? מלגלגים עליהם או שלא תזהו היפסטר גם אם הוא יכפכף אתכם. על הסטייל הצורם של שנות האלפיים. זה ששונא הגדרות
האתר, ששמו מפוענח כ : look at this fucking hipster, מציג תמונות של אותם פאקינג היפסטרים בתוספת כיתובים משעשעים שלועגים לסטייל ולפוזה של הקבוצה.
ההיפסטרים, הזרם האופנתי של שנות האלפיים, שוב במרכז התמונה, הפעם לא מהזווית המוקסמת והסקרנית שליוותה את תחייתו, אלא כבדיחה. אז מי הם ההיפסטרים, והאם כדאי להצטרף לקבוצת אנטי ברשת החברתית הקרובה לביתכם?
במקור, המושג, שמקורותיו עמומים, התחיל לככב בשנות הארבעים, וכבר אז הגדיר קבוצת אנשים שנמנעת מתנועה עם הזרם.

בתחילה היו אלה חובבי הג'ז שהתבלטו בחוצפתם ותעוזתם מול חובבי הסווינג. בשנות ה-50 היו אלה הלבנים שניסו לדמות לאפרו-אמריקאים לאמץ את סגנון הלבוש, הסלנג והגישה הספונטנית לחיים של השחורים המאגניבים.
בשנות ה-90, עם התפתחות האינטרנט, המושג גויס שוב כדי לתאר, בבת אחת, את כל האאוטסיידרים באשר הם – צעירים שמקשיבים להיפ הופ אלטרנטיבי, או כאלה שדווקא לא מתים על "נירוונה" אבל נשבעים בלהקות גראנג' שאף אחד לא שמע עליהן .
פאסט-פורוורד
בנוסף, מייעצים בספר, תוכלו לזהות את ההיפסטר לפי השימוש האובססיבי בצירוף המילים "פוסט-מודרני". סממנים חיצוניים? שיער סתור ומלוכלך, ביגוד מהרשת שבנתה את עצמה על ההיפסטרים, "אמריקן אפארל", כובע מגוחך או משקפיים מוזרים.

בשנים האחרונות התפרסמו אינספור מאמרים מחוכמים באמצעי המדיה המסורתיים והאלטרנטיביים שתקפו את התופעה מזווית תרבותית או אופנתית, כולם הגיעו למסקנה אניגמטית אחת. היא מסתכמת בכך שההיפסטרים הם היחידים שמסוגלים להגדיר את עצמם כראוי, שכן על כל כלל אופנתי ותדמיתי שיחול עליהם תמיד יקום איזה טינייג'ר באריזונה שמתחזק תספורת מולט ויכריז שהוא ההיפסטר החדש.
מקומות הבילוי שלהם – בתל אביב אפשר לבקר בברים "ריף ראף" ו"פרוזדור" כדי להתרשם. אלה נפתחים ללא באזז רשמי ומאופיינים בסטיילינג מחוספס וכאילו לא גמור. כאמור, יש מי שלא מתלהב מהעסק. כך למשל גיליון שלם של Time out ניו יורק הוקדש, עוד ב-2007, להיפסטרים העירוניים וכלל מאמרים נוקבים, מהשפעת ההיפסטרים על הנדל"ן (לרעה, כמובן) ועד לשאלון משעשע שמשייך סוגי היפסטרים שונים לתחנות מטרו בעיר.

רוצים להשתתף במשחק החברתי ולנקוט דעה? דעו שהמאפיינים החיצוניים של ההיפסטר יכולים להשתנות בלי גבול – יהיו אלה משקפיים ענקיות, ג'ינסים גזורים, סוודרים דהויים וחסרי צורה או חצי ראש גאלח, העיקר שכל רכיבי הלוק משדרים חוסר מאמץ לכאורה, מהדהדים תת-תרבות כלשהי שנמצאת מחוץ לקונצנזוס (כפכפי גומי כמו של עובדים זרים, חולצה רקומה כמו של הסבתא מפולניה) ומפגינים חוסר התאמה מסוים.
הלוק הזה מתיישב היטב על צעירים עירוניים, ועליהם בלבד. משמע, אם הנכם מביטים בבחור/ה צעיר/ה בבית קפה ותוהים "מה לא בסדר בתמונה הזו?", סימן שלפניכם היפסטר/ית. תחליטו אתם מה לעשות עם זה.