מהשמלות הקטנות של ננסי דרו והחליפות המסמורטטות של פיליפ מארלו ועד המשקפיים של מיס מארפל והווסטים של הרקול פוארו. לרגל שבוע הספר, מסע דמיוני בעקבות הסטייל הבלשי
צילום: דודי חסון | 5/6/2010 8:20
חיים טובים יש לבלשים. בבית הם יכולים ללבוש אפודה נינוחה מעל תחתוני סבא לבנים, להתהלך מהורהרים כשהם נושפים אופיום או טבק מתוך מקטרת מוגזמת ולצעוק על כולם שהם מפריעים להם לחשוב.
אם הבלשים הם דווקא נשים, הן יכולות לאמץ תפקידים מסורתיים יותר כשהן בגבולות הבית: חצאיות או שמלות מתוקות, נעלי עקב מגבילות וגישה לחיים שכולה אומרת: "אני כאן כדי לשרת."
שמלה וכובע, המחתרת; משקפיים ותיק, אהבה לשנייה; טבעות, אוסף פרטי צילום: דודי חסון
מצד שני, כשאתם בלשים, זה יכול להיות בדיוק להפך. מחוץ לבית? ליידי גאגא היא הגבול. שרלוק הולמס השתמש באינספור פריטי לבוש כדי לחמוק מידידו, ווטסון; מיס ג'יין מארפל, בבגדי בתולה מזדקנת (צילום ראשון ורביעי,( הצליחה למשוך מחזרים קשישים; הרקול פוארו התלבש לחקירותיו בחליפות מתוקתקות, מקפיד על כל פרט וקפל; ננסי דרו יצאה לזחול במערות בחליפות-חצאית וכובע קטן; ופיליפ מארלו? ובכן, בחליפות הגזורות לעילא שלו, הוא הקפיד להיראות תמיד כאילו יצא זה עתה ממיטתה של דיים כלשהי, בלוק שהוגדר על ידי הנואר בשנות ה,40- אבל במידה רבה - גם הגדיר אותו.
וכמובן, כשאתה בלש, ועל אחת כמה וכמה בלש ספרותי, אתה יכול להפוך את הכול. הנערה המעודנת יכולה
פתאום ללבוש מכנסיים; החוקר המהולל יכול לנצל פאה בלונדינית למטרותיו; הבלגי המאופק יכול להיתפס בחצאית - ובמסגרת החקירה הסבוכה שלו, יהיה לזה אפילו היגיון.
וזה בדיוק מה שמאפשרת לנו הספרות, וזה בדיוק מה שאנחנו חוגגים בשבוע הספר: היכולת לדמיין, להמציא דמויות, לחיות איתן ובתוכן. לא לסמוך על סטייליסט שעובד על סרט ב2009- לדמיין בשבילנו את הבלש החביב עלינו, שפעל בסוף המאה ה.19- לא לקבל את הבלשים שלנו כשהם רדי-מייד, אלא ליצור אותם בנבכי מוחנו, על סמך הרמזים שהשאירו לנו הסופרים בטקסט.
אנחנו יכולים להביא אותם לזמננו, לדמיין את מיס מארפל מזדקנת בדירה עם אדניות בגבעתיים, ואנחנו יכולים ללכת איתם, אחורה. אז דמיינו.
ננסי דרו / אדוארד סטרטמאייר - המסתורין האמיתי של ננסי דרו הוא היכולת שלה לצאת לפתרון התעלומות כשהיא לבושה למופת. דרו, שהומצאה בכלל על ידי גבר, מופיעה תמיד בזירות הפשע בשמלות מקסימות, קרדיגנים נונשלנטיים ונעלי סירה שטוחות - בכל זאת, כדי לפתור פשעים צריך שיהיה לך נוח. הילרי קלינטון ולורה בוש, שיש להן עוד הרבה מה ללמוד על אופנה, הצהירו על ננסי כעל המוזה שלהן. אין ספק: למרות שהבחורה בשטח מאז שנות ה30- של המאה הקודמת, היא ממשיכה להיות רלוונטית גם היום. חליפה, המחתרת; נעליים, אהבה לשנייה; טבעות, אוסף פרטי .צילום: דודי חסון
הרקול פוארו / אגאתה כריסטי. פוארו, הבלש הבלגי החד ומדמויותיה המצליחות ביותר של אגאתה כריסטי, הוא טיפוס אנאלי למדי, המתהדר בשפם קופצני, עניבות פרפר ושכל חריף. התשוקה לסימטריה, בעזרתה פענח פשעים רבים, בולטת גם בלבושו המוקפד, מאבזם הכסף שמעטר את חליפתו ועד המטפחת בכיס הז'קט. איך השפם נשאר עומד בניגוד מוחלט לכוח המשיכה? הו, זו תעלומה אמיתית! . חליפה, המחתרת; חולצה, ;H&M וסט, פפיון וטבעות, אוסף פרטי צילום: דודי חסון
מיס ג'יין מארפל / אגאתה כריסטי. למיס מארפל, הרווקה הזקנה מהכפר האנגלי סנט מרי מיד, היה יותר מדי זמן פנוי. בין סריגה לשעת התה היא פתרה פשעים בזריזות ובנימוס, חמושה בחליפות טוויד ובמשקפי ראייה, שנותרו הדבר הכי מגניב בשטח מאז .1927 ואל תופתעו מהדמיון בין מארפל לכריסטי עצמה: דמותה מבוססת על סבתה של הסופרת. כובע, אהבה לשנייה; וסט ושמלה, המחתרת; משקפיים, טום פורד; טבעות, אוסף פרטי.צילום: דודי חסון
שרלוק הולמס / סר ארתור קונאן דויל. שרלוק הולמס היה ונותר הדמות המזוהה ביותר עם הבלש הספרותי באשר הוא: אינטליגנטי, חריף ומשונה. למרות שחלפו 120 שנה מאז הספר הראשון ועד הפרשנות המבדרת והמחוספסת שהציע רוברט דאוני ג'וניור לדמותו, נדמה שעדיין אפשר להמציא אותו מחדש. קצת מסומם, קצת גברי, קצת הומו, קצת מבודח, קצת רציני, ובכל מקרה, תמיד, יודע יותר טוב מכולנו. כובע, כריסטיאן דיור באניגמה; מעיל, חולצה, מכנסיים ומשקפת, אוסף פרטי.צילום: דודי חסון
פיליפ מארל / ריימונד צ'נדלר. מארלו האמריקאי, שמפיל פושעים ובחורות כבר מ,1939- הוא בלש הנואר האולטימטיבי: מעילי טרנץ' ארוכים, חליפות גזורות לעילא, סיגריה שמוטה בצד הפה, כובעים תואמים ואקדח מוסתר במכנסיים (וזה לא אומר שהוא לא שמח לראות אותך.( וכמובן, כשהוא פותח את הפה - בין אם הוא האמפרי בוגרט, אליוט גולד או הדוגמנית אולגה - אין מי שיסרב לו. שמלה, סלין באניגמה; כובע, אוסף פרטי. צילום: דודי חסון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם