במוקדם או במאוחר: קורין קיציס ודפנה שפיגלמן בשיחה פתוחה על אמהות
קורין קיציס הפכה לאמא כשהיתה בת 21. דפנה שפיגלמן הפכה לאמא בגיל 39. לשתיהן קצת נמאס מזה שלכולם יש מה להגיד על הבחירות שלהן. אז נתנו להן לראיין אחת את השנייה
שפיגלמן, כתבת ומגישה בת ,41 לא רצתה לעשות ילדים, ובגיל 39 שינתה את דעתה, למרבה החוצפה בלי להתייעץ עם צי האימהות המתוסכלות של אזור גוש דן. מעניין מה היה לאותה אימא מרוטת שיער לומר לטאלנט בהתהוות קורין קיציס, ,23 שילדה את בנה בגיל .21 "שואלים אותי אם אני אחותו או הבייביסיטר," צוחקת קיציס. "מעבר לזה אני מקבלת הרבה הערות בסגנון 'איזה בזבוז, במקום ליהנות מהשנים של המסיבות.' כאילו אפשר להשוות".
ככה זה בארץ, כל אחד רואה לנכון לחלוק את דעתו בכל עניין, בכל מקום ובזמנו החופשי. אז לידיעתכם, לשפילגמן וקיציס ממש לא אכפת מה אתם חושבים על הגיל בו הן בחרו להביא ילדים לעולם. מצד שני, יש להן הרבה מה להגיד על ההחלטה. אז אפשרנו להן להיפגש ולראיין אחת את השנייה.
דפנה שפיגלמן נשואה כבר קרוב ל15- שנה ליורם דמבינסקי, מנכ"ל ובעלים של משרד הפרסום .JWT את בנה הבכור, יובל, היא ילדה בסוף העשור הרביעי לחייה, ואת בתה עמליה שנה לאחר מכן. עד הלידה הגישה את "המילה האחרונה" בגלי צה"ל לצד אורי אורבך, וכיום היא כותבת בלוג אישי ב"סלונה", אתר חדש לנשים שהיא נמנתה עם צוות ההקמה שלו, וכותבת תסריט לדרמה קומית עם אחותה, דניאלה זליגובסקי, וחברתה, השחקנית רמה מסינגר.
קורין: איזו מין אימא את?
דפנה: "למרבה הזוועה אני אימא טוטאלית, וכל הניואנסים האגוצנטריים והמתפנקים פשוט התבטלו לחלוטין בשנייה שהפכתי לאימא של יובל ועמליה. מבחינתי אין שום דבר קשה מדי, מעייף
מדי, מתסכל מדי ובכלל - מדי - בכל הקשור בנוחיותם וטובתם. מה
קורין: יש כאלה שטוענים שהרצון להיות אימא הוא תכונה ביולוגית נשית. מסכימה?
דפנה: "אין לי מושג. אני מכירה אבות שמתפקדים מדהים ואימהות מחורבנות, ולהפך. הביולוגיה הנשית משמעותית בעיקר בגלל מגבלת הזמן והעובדה שהתינוק נוצר בתוכנו, דבר מופלא שאין לו תחליף. מעבר לזה אין לי שום הסבר הגיוני לרצון בילדים או לצורך, אבל עובדה שהוא קיים אצל רוב בני האדם. אלה שזה לא קיים אצלם שיחקו אותה, כי יותר נוח להם במחלקת עסקים בדרך לעוד חופשה יוקרתית."
קורין: איפה היית היום אם לא היית מחליטה ללדת?
דפנה: "זה ברור לגמרי. ממש עכשיו הייתי במיטה, בשיאה של שלפשטונדה של אחרי יום צילומים, ולפני היציאה בערב למסיבה, סרט, הופעה, פתיחה או סגירה. מצד שני, תמיד יש אפשרות שהייתי בדיוק מזיעה באיזה שיעור ספינינג מיותר אליו הולכים אנשים שאין להם באמת מחויבויות או חיים."
קורין: את מתחרטת שלא ילדת קודם?
דפנה: 20" פעמים ביום. בשאר הזמן אני מאושרת שלא ילדתי קודם, כי אני מניחה שלא הייתי מי שאני ומה שאני, ולא הייתי עושה ומשיגה מה שעשיתי עד כה אם היו לי ילדים. מצד שני, הייתי שמחה לזכות ליהנות מילדיי 60 שנה ולהיות סבתא מדהימה לנכדיי כמו אימא שלי, אבל יש להניח שאם הם יתמהמהו כמוני אני לא אזכה לכך."
קורין: אומרים שהאם המודרנית, המתמרנת בין המשפחה, הזוגיות והקריירה, חווה רגשות אשם כבדים בכל הנוגע לגידול הילדים. ואת?
דפנה: "פעם היה יותר פשוט, היה מובן מאליו שאחרי החתונה מולידים ילדים, היה ברור שאבא מפרנס ואימא מגדלת אותם. הקדמה לא מקלה עלינו מהבחינה הזו, כי היא מציעה המון אלטרנטיבות ומעמידה דרישות לא הגיוניות לנשים שרוצות להצליח בהכול. זו בדיוק הסיבה שעד כה התמקדתי בלהיות אימא ולמצוא את המתכון המושלם לעוף בתנור. עכשיו אני מרגישה בשלה לעוד דברים, ויכול להיות שאני אתקדם גם לפרגיות."
קורין: את מרגישה שיש קשר בין החינוך שקיבלת בבית לבין זה שאת מעניקה לילדייך?
דפנה: "הילדים שלי כל כך קטנים שאני לא יכולה לדבר עדיין על חינוך, אבל אני חושבת שאני מאוד דומה לאימא שלי, שעד היום היא אימא טוטאלית והכי מסורה, טובה, ונפלאה שיש. אני בטוחה שאם יובל ועמליה היו יכולים כבר להתבטא באופן מעט יותר רהוט הם היו אומרים את אותו הדבר עליי. כרגע אני מסתפקת ב'אימא, צה זה."'!
קורין: שמתי לב שאמהות מאוחרת פעמים רבות מעלה את סף החרדה של האם, מוסיפה ממד היסטרי לתהליך גידול הילדים. מה דעתך?
דפנה: "אין מחשבה חרדתית שלא עוברת לי בראש, אין תסריט קטסטרופלי שאני לא מדמיינת, אין רגע של מנוחה גם כשכולם ישנים ואין שנייה שאני לא מסננת 'טפו טפו טפו' - אבל הייתי כזו גם בגיל ,16 אז לא נראה לי שזה קשור לדחיית גיל הילודה."
קורין: ככל שאני נמצאת יותר עם הבן שלי בגינות ציבוריות, אני מזהה בעייתיות מסוימת באופן בו מגדלים ילדים בארץ, הורים מגוננים מדי ונטולי סמכותיות. גם את מרגישה את זה?
דפנה: "אין לי מושג, אני ממש לא הולכת לגינות ציבוריות. שונאת. אני מעדיפה לשבת על השטיח בבית, לשחק במכוניות, להפריח בלונים או לזחול לתוך אוהל הכדורים - כל דבר שיובל בן השנה ושבעה חודשים מצווה עליי לעשות."
קורין: איפה היית בגיל ?23
דפנה: "עורכת במגזין 'את,' שוחרת ברים, בתי קפה ושאר אתרים הדוניסטיים לביטול הזמן באופן נעים. במילים אחרות - הכי רחוק מהמקום בו אני נמצאת היום."
קורין: ואיפה היית כיום אם היית מחליטה ללדת בגיל ?23
דפנה: "מאושפזת בבית חולים לחולי נפש על רקע אובדן שפיות מהפאניקה של גיוס בני לצבא. למזלי, התעכבתי כל כך הרבה שנים, שברור שיהיה שלום בעוד 17 שנה, או לחלופין, תהיה לי אמנזיה מתקדמת ולא אזכור ממה הייתי אמורה לדאוג."
קורין קיציס חיה עם בן הזוג דורון והבן, נח, אותו ילדה בראשית העשור השלישי לחייה. בין עבודות דוגמנות למקום טוב באמצע, בין אסי עזר לאילנה ברקוביץ' בפאנל של הלייט נייט "מה ש'תה שומע" ששודר בערוץ ,24 מספיקה קיציס אוטוטו לסיים לימודי הוראה, בשאיפה להיות המורה של הילדים שלכם. כיום היא "פנויה להצעות," אבל בתור אימא צעירה ומורה לעתיד יש לה טיפ קטן לאימהות לחוצות: "תהיי קשובה לעצמך, לא לכל היועצים שמסביב. ילד זה דבר טבעי, לא צריך את 'דיאדה' בשביל לדעת מה לעשות."
דפנה: איפה היית היום אם לא היית מחליטה ללדת את בנך?
קורין: "בטח באוניברסיטה, בחוג סופר טרנדי שאני לא ממש מתלהבת ממנו, בזוגיות עם חבר ועובדת כברמנית או כבייביסיטר. אבל קשה לי להגיד. לא חושבת שהייתי משהו שאני רואה כהצלחה כי אני לא ממש אמביציוזית, ולא ממש הגדרתי הצלחה עדיין."
דפנה: מה היתרון הכי גדול באמהות מוקדמת?
קורין: "יותר מרץ, פחות עכבות. אין לי רגשות אשם ואני חושבת שהכול בסדר."
דפנה: ומה החיסרון?
קורין: "מקווה שאין. לא חייב להיות חיסרון בכל דבר."
דפנה: בגיל שבו הדילמות נעות על סקאלה שבין גואה ומכללת להבות חביבה את צריכה לבחור לחסן או לא לחסן. את חושבת שאת בשלה לזה?
קורין: "אני חושבת שבשלות זה לא עניין של גיל. אני הרגשתי שאני רוצה ומוכנה לגדל ולטפל בילד ולהתמסר לחוויה הזו. אפילו חיכיתי לזה. אני מניחה שזה קשור לאישיות ולרצונות של כל אחת מהחיים. אף פעם לא רציתי לנסוע לפסטיבל טראנס בגואה או לאיי קופיפי בפול מון. דווקא הלידה של נח והגידול שלו מקנים לי שקט וביטחון, אני אסתכן ואומר שאני אפילו קצת מאושרת."
דפנה: יש רגעים ביום שגורמים לך להרגיש לא מסונכרנת עם הגיל שלך?
קורין: "לפעמים, אבל אני לא חושבת שהם רגעים כנים, אלא יותר דברים שהחברה מוכרת לי ואני קונה. לפעמים כשאני יוצאת עם נח למקומות מגניבים וצעירים, הומי אדם ואפופי עשן סיגריות, אני עסוקה במה חושבים עליי ועל איך ש'ויתרתי' על שנותיי היפות. אבל אז אני חוזרת הביתה ויש לי הקלה שאני איפה שאני בדיוק."
דפנה: יש יתרונות גם בהורות מאוחרת או שהורות מוקדמת מנצחת תמיד?
קורין: "שוב, זה לא עניין של יתרון וחיסרון, אם כי בעיניי יש משהו מוגזם לפעמים במגמה העכשווית של לדחות את גיל ההורות לאחרי גיל 40 ואפילו .50 לדעתי יש משהו טבעי יותר בללדת בגיל צעיר. יחד עם זאת, הרפואה מאפשרת דברים חדשים וסוגים שונים של תאי משפחה והורות נוצרו, אז אולי המושג 'טבע' כבר לא ממש אקטואלי."
דפנה: מה ההורים שלך חשבו כשהודעת על החלטתך?
קורין: "ילדים זה משהו שרציתי מאז שאני זוכרת את עצמי. משחקי ה'כאילו' שלי בתור ילדה היו שאני עקרת בית עם שלושה ילדים (ג'וליה, קולין וג'סי - גדלתי באמריקה ובזמנו חשבתי שאלה השמות היפים ביותר בעולם,( ובעל שנראה כמו קן - בן הזוג של 'ברבי.' אני חושבת שההורים שלי ציפו לזה והתמיכה שהם נותנים לי מרגשת אותי. אני חושבת שהם הורים מצוינים."
דפנה: כשהחלטת שאת רוצה תינוק, חשבת על הצד הפרקטי - עומס כלכלי, לימודים, הזמן הרב שראוי להקדיש לילד, או שהלכת על זה באופן רגשי לגמרי?
קורין: "לא יודעת אם רגשי זו המילה הנכונה. אפשר להחליט לעשות ילדים באופן אחר? מישהי שרוצה ילדים בגיל ,40 עושה את זה ממקום מחושב ושקול? נכון שגידול ילדים הוא דורשני ותובעני מבחינות רבות. התמזל מזלנו והמשפחות שלנו עוזרות לנו מאוד בצד הכלכלי, ובמובן הזה זו התמודדות אחת רצינית פחות. כשאמרתי לאימא שלי שאני רוצה ילדים היא תמיד דאגה להציב בפניי את כל הקשיים ולהסביר לי את האחריות וכובד הראש שהורות דורשת. אני לא יודעת אם הבנתי עד הסוף למה היא התכוונה, וגם כיום, כשנח תכף בן שנתיים, אני לא בטוחה שאני מבינה עד כמה זה רציני."
דפנה: היית רוצה שילדך יהפוך אותך לסבתא כשתהיי בת 44 או שתמליצי לו מניסיונך לחכות קצת?
קורין: "הלוואי ואני אהיה סבתא בגיל הזה. עכשיו כשאני חושבת על זה, יכול להיות אפילו שיהיה לי נכד ובן באותו גיל."
דפנה: מתי הילד הבא?
קורין: "פעם רציתי חמישה ילדים. בנים. היום אני מתחילה לשקול את זה מחדש".
***
חנויות אמה, שינקין ;15 אובססיה, גאולה - 5 תל אביב; נקודת חן, רבי יוחנן ,8 יפו, טל;03-5184789 :' טום פורד, להשיג בחנויות האופטיקה המובחרות רשתות טויס אר אס, , TNT אלדו, מילר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם