מצליח קצוות: הספר אשר בר מגיע מניו יורק לרמת החי"ל
נעמי קמפבל ביץ.' דיוויד בואי מגניב. מוניקה בלוצ'י בדיסטנס וג'יזל דווקא אינטליגנטית. כל אלו ורבים אחרים עברו תחת הפן של אשר בר. עכשיו הוא שב אלינו לספר
בר (במקור בר מוחא,34 ,( נחת בניו יורק בגיל .21 חודשיים הסתובב ברחבי העיר והציע עצמו כמעצב תפאורה על סמך ניסיונו בשירותו הצבאי כמעצב תפאורות לתיאטרון צה"ל. זה לא עזר. כשהכסף נגמר, הוא נאלץ לפנות למספריים - כישרון משפחתי, מתברר - ולא עשה זאת בחשק רב.
"במשפחה שלי יש ספרים בכל העולם. אחים של אמא שלי מפוזרים בבוסטון, בברוקלין ובניס, אבל מבחינתי ספר היה זה שנשר מבית הספר ובלית ברירה נתנו לו מספריים כברירת מחדל. זה לא היה יוקרתי, בלשון המעטה," הוא מנמק.
אחרי שנה וחצי בברוקלין החליט בר שהגיע הזמן לפרוץ קדימה, על אף שהאנגלית שלו לא הייתה להיט ")זאת ברוקלין, כל היום
- מאיפה גייסת את האומץ לטובת העניין?
"זה היה מאוד מפחיד. אתה נכנס ורואה מאה אנשי צוות כולל פקידות, מארחות, כימאים, ספרים, מכיני קפה. כמובן שאף אחד לא ספר אותי. די מהר הסבירו לי איך זה עובד: את צריכה בין 300 ל400- לקוחות, קליינטים קבועים שיגיעו למספרה כקליינטים ותיקים שלך, ורק אז יסכימו שתעבדי. עכשיו, לי היו אולי איזה 40 לקוחות, ואין שום סיכוי שיגיעו למנהטן."
אבל בר לא התייאש. "אחרי שני ביקורים כאלה הבנתי את הרמז, אבל הייתי שמח, הסתובבתי במנהטן והרגשתי שזה המקום שלי. רציתי להיות חלק ממספרה כזו. המשכתי לחפש, עכשיו ברמה אחת מתחת, ועדיין לא מצאתי. עברו שלושה חודשים ומצאתי את עצמי אוכל את כל החסכונות שלי," הוא נזכר.
חברה אוסטרלית סידרה לו עבודה כעוזר מעצב שיער של צילומים והפקות. העבודה הראשונה הייתה צילומים לקטלוג של "ליווי'ס," ובחמש בבוקר בר התייצב לטפל ב25- דוגמניות. "קיבלתי על היום הזה אולי 200 דולר ועבדתי בטירוף. החלפתי לכל הבנות שלוש תסרוקות באותו יום. בערך בצהריים הגיע לשם זוג מבוגר ודיבר צרפתית עם הצלם, ואז הם נתקעו שם והסתכלו עלי איזה שעה.
"בסוף הצילומים הייתה מסיבה גדולה בסוהו. אני עמדתי בצד מפורק ומנותק כשפתאום ניגש אלי האיש הזה, הציג את עצמו כלורן דופור ואמר: 'אני מאוהב בך, יש לי מספרה ענקית בבוורלי הילס ואני הולך לפתוח מספרה נוספת במלון ה'סוהו גרנד' פה, ואני צריך שתחזיק לי את המקום. אני מגיע פעם בשבועיים מאל.איי ויהיה פה צוות שיחזיק לי את המקום באופן שוטף."'
בר הלך הביתה לעשות קצת גוגל וגילה שמדובר בספר הרותח ביותר באל.איי ואחד ממעצבי השיער הגדולים בעולם, שמעביר תחת מספריו פיגורות דוגמת ג'וני דפ והאחיות הילטון, ושהיה אחראי גם לתספורת הקצרה והמדוברת של גווינת פאלטרו בסרט "דלתות מסתובבות."
ביום הראשון של בר בסלון "פריווה" ")פרטי" בצרפתית, מ.ז,( דופור אמר לצוות הפקידות: "אני רוצה שלילד הזה לא יהיה זמן לגרד את הראש." הוא הדביק לבר תווית מחיר, 125 דולר לתספורת, ו"הילד" התחיל לעבוד. "בניו יורק מעצבי שיער שעובדים בסלונים לא מקבלים משכורת בסיס, רק אחוזים. בדרך כלל בין 30 ל40- אחוז ממחיר תספורת. במשכורת הראשונה קיבלתי צ'ק, והסתכלתי ארבע פעמים לוודא שאין טעויות. עשיתי 4,000 דולר בשבועיים, אבל באמת לא היה לי זמן לגרד את הראש."
- מי היו הקליינטים שלך?
"כל בעלי הגלריות בסוהו, ארטיסטים מגניבים שגרים בלופטים לא נורמליים וכל היום מסתובבים ממסיבה להשקה, כל מיני סלבריטאים שהיו מגיעים מאל.איי וגם אנשי הוול סטריט שצריכים להיראות מתוקתקים ואין להם בעיה להיכנס ולשלם 400 דולר."
שחיתויות על חשבון דיסני
עשר שנים, לאורך כל שנות ה20- שלו, בר עמל ב"פריווה" והסתובב בסוהו. "חוויתי חיים מאוד קיצוניים, הייתי מוזמן לכל האירועים, ולא היה כמעט יום שאחרי העבודה לא הייתי יוצא וממשיך ושותה ומבלה כל הלילה."
- התרגשת מהסלבס?
"בהתחלה, אחר כך התרגלתי. לורן היה ממלא לי את היומן איתם באופן שוטף."
- עם מי יצרת קשר אמיתי?
"עם ברוק שילדס. זה היה בזמן שהיא עברה את המשבר של הדיכאון אחרי הלידה והוציאה ספר על זה. זה עשה באזז מאוד גדול בארצות-הברית. היא הייתה אצלי פעם אחת ועשיתי לה פן והיא התלהבה נורא. יש לה מקדימה צמיחה הפוכה והיא אמרה לי שאף אחד לא הצליח להסתדר עם הפן בגלל זה. ואז הגיע לה סיבוב הופעות בכל ארצות-הברית בתוכניות טלוויזיה, והאמרגנית שלה התקשרה והציעה לי לנסוע איתה. אמרתי לה: 'זה יעלה לך הרבה כסף' למרות שהייתי מוכן גם בחינם. היא אמרה: 'אין בעיה,' ושלחה לי לו"ז לכל הראיונות, כולל שטיחים אדומים, אופרה ווינפרי בשיקגו, ברברה וולטרס, משהו שנמשך כמעט שלושה חודשים. התקשרתי ואמרתי לה: 750' דולר לשעה,' והיא ישר הסכימה. הייתי בהלם. רק אחר כך הבנתי שזה לא יוצא מהכיס שלה, היה לברוק איזה חוזה עם דיסני והם שילמו על הכל. היו ימים שיצאנו בחמש בבוקר והייתי עושה 10,000 דולר ביום, זה היה מוטרף. זו הייתה תקופה שהייתי נכנס לבארניז ומוריד ארבעה זוגות של נעליים בסדרי גודל של 2,500 דולר לזוג בלי להניד עפעף."
- ומה עשית בין פן לפן בסיבוב כזה?
"כלום. שיכנו אותנו במלונות 'פור סיזנס' ו'ריץ קרלטון' בכל מקום, והחדר היה גם על חשבון דיסני. זו הייתה שחיתות אמיתית. הייתי מזמין חברים וקונה שמפניות ב3,500- דולר, והכל היה משולם בסוף. זה כסף קטן בשביל דיסני. לברוק יש שיער מדהים ועבה, וזו באמת לא הייתה עבודה קשה. היא גם מתוקה, עם רגליים על הקרקע, ועד היום אנחנו שומרים על קשר."
- עם אילו עוד סלבריטאים יצא לך לעבוד?
"לקייט מוס עשיתי את השיער בשבוע האופנה בתצוגה של סוניה ריקל, אבל בקושי תקשרנו. אולי זה בעייתי להגיד, אבל לדוגמניות אין הרבה אישיות, ויש משהו תפוס ומקובע שם. גם לנעמי קמפבל עשיתי שיער והיא הייתה מאוד קשה. ביצ'ית טמפרמנטית בדיוק כמו שאומרים, כל הזמן זזה ופתאום קמה והולכת. לא הייתי רוצה לעבוד עם הדבר הזה יותר. עשיתי עם ג'יזל קמפיין לחברת מים מינרליים והיא הייתה חמודה ומאוד ורבלית, יש שם משהו בקופסה. את היידי קלום הכרתי טוב, אבל לא עשיתי לה שיער. הכרתי אותה עוד לפני שהיא התחתנה עם סיל, היא יצאה אז עם חבר שלי שהוא מעצב שיער. הוא היה אז בן 50 פלוס והיא בת ."19
- ומי עוד?
"דיוויד בואי נכנס יום אחד למספרה. לא זיהיתי אותו, הוא היה עם כובע בייסבול וטרנינג. הוא רצה איזה מוצר לשיער, ורק כשהתחלתי לעזור לו זיהיתי אותו. היה לו שעון מדליק כזה, רולקס וינטג' משנות ה70- עם יהלומים אדומים, משהו מדהים. ישר החמאתי לו ונהיה מגניב, ואז הוא שאל אותי אם הוא צריך תספורת ולמרות שהוא לא ממש היה צריך, אמרתי שכן, כי רציתי שיישאר. הוא סיפר לי שהוא גר בין ווסטר לבין ווסט ברודווי, וזה אומר ש'פריווה' היא ממש מספרה שכונתית בשבילו. סיפרתי גם את רוברט פלנט מלד זפלין וגם עשיתי את המוהוק הראשון לטרוויס, המתופף של להקת בלינק .182 לא היה לפני זה מוהוק בניו יורק, זו הייתה שנת ,2000 ורק בודהיסטים הסתובבו עם המוהוק."
- איך אומה תורמן?
"די יבשושית. מוניקה בלוצ'י היא סוג של דיווה, לא מדברת הרבה. שרון סטון מדהימה ויותר יפה במציאות. הגעתי לעשות לה את השיער אחרי לילה מטורף. הייתי כולי שפוך כשקיבלתי אס.אם.אס 'שרון סטון מחכה לך, תזדרז.' בדרך כלל אין לי פיק ברכיים, אבל כשהגעתי לשם כל הזמן היא רק הסתכלה עלי במבטים מלאי זימה, הרגשתי כמו ילד בתול. היא מאוד מינית וכוחנית. עם טרי האצ'ר יצאנו פעם אחת, אני ולורן. היינו בבר על הגג של 'גרמסי' והיינו מסטולים רצח, והיא כזו חסרת ביטחון. היא כל הזמן אומרת 'מי ייקח אותי'? וכאלה. היא פצצה, אבל חושבת שהיא ברווזון מכוער."
כך דהר לו בר על החיים עד שבגיל 26 פגש את אניה, שבדית חמודה ששינתה את חייו. "הכרנו במועדון, היא הייתה בת 27 ושנינו היינו שיכורים נורא. לא זכרתי בכלל איך היא נראית. יום למחרת היא התקשרה להודות לי ששמתי אותה במונית ושדאגתי לה ולחברה שלה. לא זכרתי את זה בכלל. היא הייתה אז אשת שיווק של 'גודייבה,' היא קפצה והלכנו לשתות. שנינו הרגשנו מהר מאוד שזה משהו מגניב ומיוחד, חיבור מאוד נכון. קשה להגיד שידעתי כבר אז שהיא תהיה האשה שלי, כי אני חושב שכמו כל הגברים, גם כשהכל ממש נכון אנחנו לא מדמיינים עד שם."
כשהקשר הסתמן כרציני עלתה שאלת הזהות. "אמרתי לה: 'יש לי בעיה רצינית עם זה שאת לא יהודייה,"' בר אומר. "ידעתי שזה יעלה לי בכאסח עם המשפחה שלי, ורציתי שהילדים שלי יהיו יהודים." אניה התחילה ללמוד יהדות, בהתחלה בשביל הפן הרוחני. "בשבתות אני הייתי מרוח על הרצפה שיכור אחרי לילה במועדון והיא הייתה קמה והולכת לבית כנסת. באיזשהו שלב התחלתי לקום איתה. לפני זה הדת בכלל לא עניינה אותי, אבל בשלוש השנים האלה שלמדנו יחד, זה השלים אותנו, והיום אפשר לומר שאנחנו דתיים לייט. יש לי ציציות מתחת לג'ינס של 'סבן,' אבל אני לא הולך עם כיפה."
הזוג התחתן כדת משה וישראל חמש שנים אחרי ההיכרות, והיום יש להם שני ילדים: דויד יוסף, בן שלוש, ורפאל אהרון, בן שנה וחצי. לפני שנה הם עזבו את הלופט שמשקיף לנהר ההדסון לטובת דירת חמישה חדרים בצפון רעננה. בר פתח מספרה גדולה ובוהקת תחת הלוגו של "שוקי זיקרי," באזור רמת-החי"ל בתל-אביב. "אני זכיין שלהם אבל זו המספרה שלי. אין לי ספק שזה סיכון מאוד גדול, אבל אני מאמין בכישרון שלי. אני אוהב לעבוד. כבר משדה התעופה רציתי לנסוע למספרה," הוא מצהיר.
- מה פתאום לחזור לארץ?
"יש פה את המימד הדתי אבל לא רק. אשתי רצתה לגדל את הילדים בסביבה יותר אורגנית, ואני כבר רציתי לפתוח מקום משלי, ויחד החלטנו שהמקום הנכון להתחיל בו מחדש יהיה פה. היום הילדים יודעים שבדית, אנגלית ועברית. אניה מדברת איתם שבדית, אני מדבר איתם עברית ובינינו אנחנו מדברים באנגלית."
- איך אתה מאפיין את הקליינטורה המקומית?
"הישראליות יותר משוחררות ופתוחות מהאמריקאיות חוץ במה שקשור לצבע. הן עדיין הולכות על מה שנראה כביכול הכי טבעי. כולן אוהבות פה בלונד חמים. השיער הישראלי ברובו קשה: תלתלים, שיער עבה ויבש, וזה באמת באשמת המים (ראו מסגרת."(
- אתה חושב שגם פה תקיף את עצמך בסלבריטאים?
"אני לא בונה על זה. הגיעו כבר כמה סלבריטאים, אבל אני לא מזהה אותם. רק בדיעבד אמרו לי שגיא גיאור היה פה, רון שחר אחד ושלום אסייג."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם