העיקר הבריאות: רבי נחמן מתייצב נגד הממסד הרפואי

רבי נחמן טען שמלאך המוות היה עמוס עבודה, אז הוא מינה לעצמו עוזרים: הרופאים. לכן מומלץ לפנות אליהם רק במקרים מיוחדים. רוני בר לב שואל איך אפשר להגיע אל סוד הבריאות של הבריאות

רוני בר לב | 16/5/2010 14:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
סבתא שלי תמיד אומרת לי שהעיקר הבריאות. מאז שאני זוכר את עצמי הייתה לי התנגדות לקביעה הזאת: זה העיקר? זה הכי חשוב? אולי ממתקים יותר חשוב? אולי חברים? אולי קריירה? אולי אהבה?

אחרי הרבה שנים התחלתי להבין את העומק של העיקר הזה של סבתא שלי, שבעצם, כל דבר בחיים יש לו את הבריאות שלו, שאותה פשוט חייבים כדי לתפקד נכון ולחיות חיים טובים ומלאים בכל תחום. השאלה המתעוררת היא איך מגיעים אל הבריאות הזו. איך משמרים אותה, ומי קובע מה זה בריא ומה לא. איך אפשר להגיע אל סוד הבריאות של הבריאות?

צילום: SXC
מזכיר דפוסי חשיבה של צבא וביטחון. הרפואה הממסדית צילום: SXC
לזהות, לחסל, להבריא. זה בריא?

אפשר לחזור לרגע למושג הבריאות כפי שהוא מופיע בשפה הרגילה, בה הוא משויך לאותו תחום של רפואה ומחלות, ולנסות ולראות איך פועלים הדברים שם. יש הרבה דברים שכולם יודעים, פחות או יותר: מקור אפשר להצטנן, בחום אפשר להתייבש. כל מיני דברים טריוויאליים מהסוג הזה. יש כאלה שמתעניינים יותר ויש כאלה שפחות, ויש דברים שחורגים מטווח הידיעה האישית שלנו, או של אמא'לה, ובגללם הולכים לרופא.

ואילו הרופא הוא מין בנאדם כזה, לא מישהו רגיל. הוא לבוש אחרת ויש לו ניירות על הקיר, מותר להתפשט בפניו, הוא רציני רוב הזמן והוא כנראה יודע הכול. הוא יודע מה שצריך לדעת, הוא יעשה אותך בריא. ככה התרגלנו, בעולם המערבי לפחות, לחשוב. המערכת הרפואית והחשיבה שלה הפכו עם הזמן לגוף שקובע מהי הבריאות ואיך משמרים אותה. בהדרגה, היעילות והשכלול של המערכת הזאת כבשו את המחשבה ואת השוק לגמרי, עד כדי שכל ניסיון להציג אפשרויות אחרות נקרא "רפואה אלטרנטיבית". כלומר, יש את הזרם המרכזי ויש את זה שעל ידו, שעומד לרשותנו אם אנחנו ממש מתעקשים ומוכנים לשלם יותר למען האפשרות האחרת. 

אין ספק, מוסד הרפואה הרוויח את מרכזיותו ביושר. נראה שהוא מצליח היכן שכל הקודמים לו - רופאי אליל, מרפאים באנרגיות וכל מה שהשתייך לרפואה המסורתית הישנה - לא הצליחו באחוזים

מרשימים כמותו. אבל אפשר להצביע על העיקרון העמוק ששינה את התמונה, והוא פועל מתוך צמצום המבט על המחלה, על הרפואה ועל החיים בכלל: נראה לי שאפשר לזהות עיקרון יסוד בחשיבה הרפואית בת זמננו, המזכיר דפוסי חשיבה של צבא וביטחון.

העיקרון הזה ממקד את המאמצים בחיסול הבעיות. יש בעיה? מחלה, תחושה לא נעימה? כאב? צריך לזהות את האויב - חיידק, וירוס, מה שלא יהיה - ולחסל אותו. הכי חשוב להחזיר את הגוף לתפקוד רגיל בתוך כמה שפחות זמן, הוצאות ותופעות לוואי. הבעיה בעיקרון הזה היא שהוא מוביל לאפשרות מסוכנת של חוסר הקשבה למה שמסביב, לקולות של הגוף ולמציאות, המנסים להבקיע דרך ולקבל מעט תשומת לב.

המחלות השונות הן מערך שלם של מצבים ותגובות של הגוף, שמדע הרפואה המודרני מתייחס, אמנם ביעילות רבה בהרבה מקרים, רק לחלק קטן ושטחי שלהם. הוא דומה לצבא המכין את עצמו לקראת עימותים שונים ומשונים, נכון להתמודד אך ורק עם הפעילות המלחמתית ולא עם הגורמים הפוליטיים, הכלכליים, הדתיים - או מה שלא יהיה, המעוררים את המלחמה מתחת לפני השטח. אך כפי שראש ממשלה לא יכול להישען בלבדית על ההיבטים הצבאיים והביטחוניים, כך גם האדם הפרטי לא יכול להרשות לעצמו להישען אך ורק על ההיבטים הרפואיים, המצטמצמים לכדי מדדי דופק, חום וספירות דם.

לא מת על הרופאים, נננחמן

יחס מיוחד לסוגיה הזו אפשר למצוא אצל רבי נחמן מברסלב. רבי נחמן חלה בסוף ימיו בשחפת, וגם מת מהמחלה. במסגרת הניסיון שלו לטפל בעצמו הוא נפגש עם רופאים רבים ובדק את השיטות השונות. באופן כללי, רבי נחמן מאוד אהב את הקדמה הטכנולוגית שהחלה לתת את אותותיה בזמנו, אבל את המוסד הרפואי הוא מאוד לא אהב, וייעץ לכל מי שהיה מוכן לשמוע שלא להיעזר ברופאים. הוא טען שמלאך המוות היה עמוס עבודה, אז הוא מינה לעצמו הרבה עוזרים – הרופאים.

נכון שאפשר להסביר את ההתנגדות של רבי נחמן לרופאים בזמנו בכך שהם לא שטפו ידיים לפני שעברו מחולה אחד למשנהו, ובגלל סיבות נוספות שבגללן הרופאים של פעם לא היו עוברים שום מבחן רפואה כיום. אבל נראה שיש רובד אחר שנותר רלוונטי גם כיום בהתנגדות של רבי נחמן לשימוש במוסד הרפואי. להבנתי, ר' נחמן נרתע מן הביטחון המופרז, לטעמו, שהפגינו הרופאים והממסד הרפואי. ואמנם, חלק ניכר ממה שנחשב אז לבעל ערך מדעי מובהק, נחשב כיום לשטויות, ומי יודע מה יחשבו על הרפואה של היום בעוד מאתיים שנה?

הבעיה העמוקה של אותו ביטחון מופרז טמונה בכך שהאדם הקטן והחולה משתתק לנוכח אותו קול סמכותי וחדל מלהיות אחראי לעצמו. הוא מפקיר את עצמו בידי מומחים שאין לו מושג למה דווקא הם המומחים ולא אחרים. האדם הקטן לא המציא את הקריטריונים שבגינן הופך המועמד ללימודי רפואה  לרופא מוסמך, את השפה שבה הרופא מדבר הוא אינו מבין ולקרוא את המרשם שהוא מקבל בסוף הבדיקה הוא לא יכול.

רבי נחמן ביקש שהאדם ייקח אחריות על עצמו. שיכיר את המחלות ואת התרופות ואת האופן שבו הן פועלות. בין אם הוא מדבר על בעיות רוחניות נפשיות, ובין אם הוא דיבר על בעיות גופניות. כמובן, גם בברסלב יודעים שאי אפשר לדעת הכול, וגם ההתנגדות לרופאים היתה קצת מסויגת. בסופו של דבר חסידי ברסלב אומרים היום שבעיקרון לא הולכים לרופאים, אבל אם כבר הולכים לרופא, אז שיהיה הכי טוב! כלומר, נכון שאין לי מושג מה קורה בתהליך הרפואי, אבל אני מוכן להפקיד את עצמי רק בידי מי שנחשב לטוב ביותר.

הבעיה הנוספת היא זו שהרפואה במובנה הצר תופסת את כל התמונה, היא חזות הכול. כל העניין הופך למלחמה בין חיידקים לאנטיביוטיקה. כאשר רבי נחמן מדבר על תרופות הוא מסביר שצריך לדעת איך מייצרים את התרופות, ואת זה אי אפשר לדעת אלא על ידי אמונה. כלומר, תהיה מקצוען אבל עם ראש פתוח, חזון ומבט לכל הכיוונים. ההמלצה היא לא לפעול לפי ההוראות וזהו, אלא לזהות מה יש כאן ולחיות את הדברים במלואם.

ניתוח קיסרים

הרגעים הראשונים אחרי הלידה
הרגעים הראשונים אחרי הלידה  David Goodman cc-by
הדוגמא הכי טובה לחוויה רפואית מלאה היא הלידה. הרפואה המודרנית מספקת לאישה אמצעים למזעור הסבל הכרוך בלידה: ניתוח קיסרי או זריקת אפידורל והכאב מושתק. לעומת זאת, הזוהר מדבר על כך שאי אפשר ללדת אם האישה לא צועקת "שבעים קולות". נוכח האפשרויות של היום נראה שהזוהר מדבר על משהו עמוק יותר מהאפשרות הטכנית. הזוהר מבקש את חוויית הלידה האולטימטיבית, את חוויית ההתמסרות של האישה לטובת יצירת עולם חדש. הזוהר לא מחפש כאבים וסגפנות, הוא רק רוצה לשמוע את היולדת ולהדריך אותה לחווייה מלאה ומשמעותית. רבי נחמן ממליץ לכל אדם ליישם את אפשרות הלידה, ועל כן יוצאים הברסלבים אל היערות לצעוק שבעים קולות.

הבריאות של הבריאות היא בעצם החירות שלנו על הגוף שלנו. נטילת האחריות שלנו על עצמנו ועל העצמות שלנו. עלינו רק לדעת כיצד לעשות שימוש מלא בכל מה שיש בידינו, מבלי להתבטל בפני איש. לדעת כיצד להשתמש נכון ברפואה, ברופאים, בתרופות ובצעקות הכאב, ואז נוכל ללדת ולהיוולד מחדש מתוך המחלות והמצוקות שלנו.

ערוץ הניו אייג' מאחל למשפחת בר לב מזל טוב על הולדת הבן, ומייחל שיהיה בריא כמו אבא וחכם כמו רבי נחמן.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רוני בר לב

צילום פרטי

כותב על רבי נחמן מברסלב כעל פרשן תרבות ואיש פלא ושעשוע גדול, ומאוד נהנה מזה. בקרוב אצלכם

לכל הטורים של רוני בר לב

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים