הבה נגלידה: אודטה מכינה גלידה
מתכון פצצה לגלידה מהממת מהוואי, מה עושים עם הצ‘ופצ‘יק התקוע של הטוש, פטנט לתרגומים זמינים, סיפורים מהחיים, ספר בישול מעולה ונעלי עקב נפלאות. לגזור ולשמור
.1 מקלפים וחותכים לפיסות של 2-3 ס”מ שתי בננות גדולות ובשלות.
.2 מקפיאים אותן בשקית ניילון לשלוש שעות לפחות, או הכי טוב - ללילה.
.3 אחרי שקפאו היטב, מכניסים אותן למעבד המזון ומתחילים לטחון על מהירות מקסימלית. בהתחלה, העיסה תיראה פרורית, גבשושית, ותידבק לכותלי המעבד. עוצרים את המעבד, מגרדים את התערובת חזרה לטווח הסכינים בעזרת לקקן, וממשיכים לקצוץ. בשלב מסוים יתרחש הפלא: הפירורים ישתנו למרקם אמריקאי חלק ונוצץ. אפשר להגיש אותה מהר ככה, או להקפיא אותה בכלי אטום, למרקם קשה יותר. בתור חסידה קטנה מאוד של גלידת בננות, כי הכרתי רק את הגרסה המפוצצת כימיקלים וחומרי טעם מלאכותיים מגעילים, אני אומרת לכם: המתכון הזה הוא בוננזה אדיר.

רוב הברזים המשולבים עם צינור טוש מושתתים על פטנט הפיצול: משיכה או לחיצה על כפתור מסוים מסיטה את זרם המים מפיית הסוללה למצב טוש, ולהפך. אבל אחרי תקופה קצרה הברזים האלה מתחיל לזייף ביג טיים. בגלל האבנית שבמים הם נתקעים רק על מצב אחד: או טוש, או ברז, מפני שקשה להזיז את הצ’ופצ’יק המאובן. ואם הוא כבר זז בכמה מילימטרים - הפישפיש יוצא משם בזרזיף מה זה חלש ומתסכל. כן, יש על הברזים האלה שבע שנות אחריות, אבל לך תתעסק עם הוצאת הצדק שלך לפועל, כולל מחיר ביקור האינסטלטור, או חכה שנים לתורך אצל היצרן. אז עושים טיפ קטן ומנצח שנותן איכות חיים גדולה: שלב ראשון: אם הצ’ופצ’יק נתקע למטה וקשה להרים אותו, פשוט מושכים אותו למעלה עם מפתח שוודי כמנ נוף. קנו אחד, כי צריך כזה בכל בית. אם הצ’ופצ’יק נתקע למעלה (יענו משוך למעלה בקבע,( עוברים ישר לשלב השני.
שלב שני: מלפפים מגבון לח כמו צעיף סביב קטע ה”צוואר” הנוסף שנחשף בעזרת המפתח השוודי. מספיגים את המגבון הזה בחומר מסיר אבנית - כלומר, שופכים עליו חומר ישר מהבקבוק. בעזרת המגבון המלופף אפשרנו לחומר הנוזלי הספוג בו “אחיזת כביש”
ומילה על מסירי האבנית: הפעם בדקתי את “כליל טוטאלי” של חברת כליל (מיוצר על ידי “זוהר דליה” בקיבוץ דליה) המכיל חומצה זרחתית בריכוז של שמונה אחוזים שלא פוגע בכרום, והוא היה טוב. בטוח שישנם עוד מותגי ניקיון שעושים את אותה העבודה, אבל תמיד יש לבדוק בסעיף הרכיבים שזה מכיל רק חומצה זרחתית, או חומצת לימון, ולא חומצת מלח. כי חומצת מלח על ברזים פוגעת בברק והורסת אותם. אוקצור, אחרי חצי שעה מסירים את המגבון, מניחים אותו על שפת האמבטיה ולא זורקים אותו.
שוטפים את המקום במים, וחוזרים שנית על שלב מספר שתיים עם אותו מגבון לח, שמספיגים אותו בעוד מסיר אבנית. משהים ככה לחצי שעה נוספת, שוטפים, וזהו. הצ’ופצ’יק יזוז לכם עכשיו למעלה למטה, איך שרוצים, אנמחייע. חוזרים על פעולה זו כל כמה חודשים. את המגבון הלח זורקים לפח, בשום אופן לא לאסלה, ולהשומע ינעם.
כתבתי על האתר הזה פעם, אבל עכשיו יש עוד שכלול. כשמקבלים מיילים בשפה זרה, מסמנים את כל הטקסט או גוררים את העכבר על החלק הרלוונטי בלבד, ועושים פקודת “העתק.” מקלידים בדפדפן: ,google.co.il/translate ולאחר מכן בוחרים מאיזו שפה לאיזו שפה יש לתרגם, עושים “הדבק” ברובריקה המתאימה והיידה, לדרך. התרגום הטכני מתקבל די מטומטם, אבל מאפשר התמצאות. לחלופין, ברגע שנמצאים בגוגל לוחצים למעלה על “תרגם.” ובכלל, כשמחפשים משהו בגוגל ומתקבלת תוצאה באנגלית, שימו לב לכך שמשמאל לכתובת כתוב בקטן “תרגם דף זה.” לחיצה על זה, והופ - זה מתורגם לשפת היהודים. את זה, רוב הסיכויים, אתם מכירים או זוכרים.
ועכשיו לשכלול עצמו: כדאי להקליד לעצמנו את ההוראות האלה, ולשלוח אותן לעצמנו במייל. ואז - פעם ביום (או פעם בשבוע, תלוי בזרם הדואר) נשלח אותו לעצמנו מחדש ונמחק את זה הישן מתוך אותה תיבת דואר. מה הרווחנו? אתר תרגומים זמין, מוכן לפעולה בטווח העין.
ואז החל הריב
יש ברשת אוסף אנקדוטות שנגמרות במילים “ואז החל הריב” כמו: “אשתי התיישבה על הספה ושאלה מה יש בטלוויזיה. אמרתי לה: אבק.... ואז החל הריב.” או: “סיפרתי לאשתי שחברתי הראשונה החלה לשתות מיד אחרי שנפרדנו ומאז היא כל הזמן על אלכוהול. ‘אלוהים’! היא ענתה, ‘מי היה חושב שאדם יכול להמשיך לחגוג כל כך הרבה זמן’...? ואז החל הריב.” או: “אשתי עמדה עירומה, הביטה במראה ואמרה שהיא מרגישה שמנה, מכוערת, וזקוקה דחוף למחמאה. אמרתי לה מיד שהגבות שלה ממש מושלמות... ואז החל הריב.” וחבר טוב שלח לי תוספת: “שכבתי ליד אשתי ונשמתי... ואז החל הריב.”
כבר 40 שנה נוסעת רות סירקיס למזנרח הרחוק, וספר הבישול האחרון שלה “מאסיה באהבה” תבסס על ההתנסות שלה באוכל אסיאתי מנסיעותיה הרבות לשם. מלבד המתכונים המצוינים והממש טעימים יש שם גם סיפורים אישיים וחוויות שלה, כשהיא לוקחת את הקוראים אל דוכני האוכל הפשוטים שברחובות ובשווקים, כמו גם אל המלונות ומסעדות הפאר ברמה הגבוהה ביותר. אהבתי מאוד.
רשת חנויות אלמביקה מייבאת באופן בלעדי מותג נעליים בשם "יונייטד ניוד.“ יש שם שטוחות, עם עקב בינוני וגבוה. אז תנסי, אחותי כלה, למדוד את כל הדגמים שעדיין נותרו במלאי של "קאפ גבוה,“ כי הם סקסיים לאללה, ומגיעים בכל צבעי הקשת.
הצעות, רעיונות, בקשות, פטנטים, טיפים? שלחו מייל עבור אודטה: odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם




נא להמתין לטעינת התגובות

