ראשי » סגנון » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

סימני נחיתה: רשמים מכנס העמותה הישראלית לחקר חיים חוץ-ארציים

התקוממות רבתי כנגד סדנאות בדיפלומטיה שמימית, אהדה מצד הכס הקדוש וחדשות בוערות מחוף בת ים. איתן אלחדז מביא עדויות חותכות לחיים תבוניים פנים-ארציים בקרב שוחרי העב"מים המקומיים

אחת לאיזה זמן, במין ריטואל שחוזר על עצמו, עולה לכותרות ידיעה בדבר מפגש, או חשש, הנוגע לחייזרים או לעב"מים. בדרך כלל, כעבור זמן קצר היא חוזרת כלעומת שבאה, אל תהום הנשייה של הכותרות שהיו פה לרגע והלכו לעולמות אחרים. ככה יצא שרק לפני פחות משבועיים עלתה בת ים לכותרות בזכות גוף בוער, לא מזוהה, שנחת על חוף הים שכבר ידע דברים גרועים מאלו. כל התקוות שמן הגוש השחור הזה ייצא איזה מין אלאדין מכוכב אחר נכזבו. בסוף התברר שמדובר היה בעצם עם כמות עודפת של זרחן, מעשה ידי אדם.

ובעוד רובנו עבר להתעניין במשהו אחר, חברי העמותה הישראלית לחקר עבמי"ם וחיים חוץ-ארצייםממשיכים לאסוף בשקיקה כל בדל מידע מרחבי הפנטה שיש בו רמיזה לביקורים של חפצים, חלליות ויצורים מכוכבים אחרים. את מיטב הממצאים הם חושפים בכנס השנתי של העמותה, שנערך ביום חמישי שעבר בסמינר הקיבוצים, בנוכחות כמה עשרות משתתפים.

לפני שלוש שנים, במהלך מפגש העמותה במצפה רמון, פרץ קרע אידיאולוגי בין חברי העמותה "המיסטיקנים" בראשות יו"ר העמותה דאז אבי גרייף, לבין "הרציונליסטים" בראשות חנן סבט. בעקבותיו הקימו סבט וחבריו את העמותה לחקר חיים חוץ ארציים, וגרייף ממשיך להפעיל את המרכז הישראלי לחקר העב"מים, כפי שעשה ב-20 השנים האחרונות. סבט חולק כעת את תואר היו"ר יחד עם אשת המחשבים גילי שכטר, הלא הם גילי וחנן הזכורים לטוב.  בהתאם לקו המוצהר, שכטר מתקנת אותי כאשר אני שואל אם הם מאמינים בקיומם של חייזרים. "אנחנו לא מאמינים בשום דבר", היא אומרת. "אנחנו חוקרים וחושפים עדויות וממצאים פיזיים".

בפתח הכנס סוקר סבט את שלל העדויות והפרסומים בנודע לעב"מים שאסף בשקיקה מכתבות, אתרים ועדויות שהגיעו אליו באופן אישי. כך למדתי שבזמן הקרוב צריכים להגיע ממצאי בדיקות DNA שנערכות כעת בגולגולת "ילד הכוכבים" שמצא במקסיקו חוקר העב"מים לויד פאי. מומחים מעריכים שהיא שייכת לילד רגיל כבן חמש, ואילו החוקר לויד הגיע למסקנה שמדובר בבן תערובת שחציו אדם וחציו חוצן.

בהמשך דווח כי הסופר וחוקר העבמי"ם ריצ'ארד הול הלך לעולמו, ואילו הקוסמונאוט גיאורגי גרצ'יק טוען כי ביקור עב"מים בכדור הארץ הינו אמת. עוד נודע כי צבא ברזיל חשף לאחרונה 1300 מסמכים, המכונים בז'רגון של חובבי העב"מים "תיקי X", דהיינו עדויות של אזרחים שנתקלו בעצמים בלתי מזוהים והוכחשו עד כה על ידי הממשלה. סבט טוען כי "חוקרים מטעם צבא ברזיל ניתחו את העדויות והגיעו למסקנה שהחוצנים מנסים להשיג עלינו מידע מודיעיני". ויש גם חדשות מכיוון הכס הקדוש: "הוותיקן", הכריז סבט, "הודיע כי קיום חוצנים אפשרי מבחינת הדת הקתולית".

ד"ר יגאל פת-אל, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, הרצה בנושא "גופים שמימיים וסכנת נחיתתם בכדור הארץ". הוא התקומם כנגד הדימוי הנפוץ של יצורים מפלנטות אחרות. "קשה לי לקבל את ההנחה שכל החוצנים נראים כמו המין האנושי", אמר. "זה לא מסתדר עם הידע שלנו על היקום, כי ככל שידוע לנו כוכבי הלכת שייתכנו בהם חיים לא דומים ברובם לכדור הארץ. חוץ מזה, מאחורי העדויות הללו מסתתרת הנחה מובלעת לפיה גוף האדם הוא יצירת המופת של האבולוציה. זה כאילו הטבע בא ואומר: 'טעיתי פעם אחת, אז אני אלך לשחזר את הפדיחה במקומות נוספים'.

"למה שהחייזרים לא יהיו דומים לג'וקים מעופפים?", ממשיך פת-אל את החזון, ומוסיף נקודה נוספת למחשבה: "דווקא בגלל שהעדויות כל כך

מזכירות את עצמנו, לא נראה לי סביר שזה אמיתי", הוא מרים להנחתה ואז מנחית: "לפי מה שאני שומע נראה כאילו כל החוקרים מכל היקום עשו קונספירציה ושלחו לקן הנמלים שלנו את מיטב החוקרים שלהם".
   
יש בזה משהו. ניכר כי חברי העמותה נוטים לייחס ליתר העולם גישה קונספירטיבית משהו כלפי תחומי העניין שלהם. ככל שזה נוגע לתפישת עולמם, מתנהלת מערכת בינלאומית מסועפת ומתוכננת היטב של הכחשת והסתרת ממצאים המעידים על ביקורים של חיים תבוניים בכדור הארץ. כך, טוען סבט, בדצמבר 2009 הלך לעולמו בנסיבות מסתוריות השוטר בדימוס לוני זמורה, זמן קצר לאחר שנתן עדות בנוגע למה שסבט מכנה "אירוע סוקורו". זמורה העיד כי בנעוריו, שנת 1964, היה עד לנחיתת כלי רכב חוצני בחולות ניו-מקסיקו.

סבט לא פוסח גם על החשדות לכאורה הנוגעים לפעילות חוצנית הקשורה להתפרצות הר הגעש באיסלנד וענן האפר הוולקני הנלווה, ומפנה לסרטון (משמאל) שתיעד לכאורה משהו שזז מהר ליד ההר. הוא מתייחס בסקפטיות לאפשרות שמדובר בציפורים, ומפצה בהסבר לפיו נוטים החוצנים "להקים בסיסים ליד הרי הגעש ואולי אפילו בתוך לוע ההר עצמו, כדי להשתמש באנרגיה של ההר".

חברי העמותה לא חוסכים את שבטם גם מחברים של עמותות אחרות. אחת מהן, תנועת האקסופוליטיקס  ("פוליטיקה של החלל החיצון"), זוכה לקיטונות של רותחין מצדו של קובי אלדר, פיזיקאי ומתמטיקאי ממכללת אורנים. מתברר כי התנועה דוגלת בקו רדיקלי הקורא להכין את האנושות לקראת פלישת החייזרים, וזוכה להצלחה יחסית ברחבי העולם. פעילותה מתמקדת בהעברת סדנאות בתחום "הדיפלומטיה השמימית", ואלדר מאשים אותה בניסיון "לגרור את האנושות לקרב עם החוצנים". את הרצאתו חותם אלדר בנבואה זוטה, לפיה "יתכן כי חללית כלשהי תתרסק במקום הומה".

במסדרון אני פוגש את אהוד רביב, קיבוצניק מהגולן בשנות ה-50  לחייו המקדיש את העשור האחרון לחקר "שאלת חוצני העבר". הוא מסביר: "כולם עסוקים בחוצני ההווה, אבל אותי מעניינים אלו שהיו פה בעבר". הרעיון מאחורי המחקר הוא ניסיון לבחון אם יש מתאם  בין סיפורי המיתולוגיה בתרבויות שונות לבין תיעוד של נחיתות חוצנים בהיסטוריה.

לרביב יש גם תיאוריה מעניינת לגבי כוכב הלכת סיריוס, שדעיכתה של אחת משתי השמשות שלו אילצה, לדעתו, את תושביו לחפש לעצמם מקום אחר לחיות בו. רביב מעריך שנטישת סיריוס לכיוון כדור הארץ התרחשה לפני כ-8000 שנה, זמן שבו החלו ניצני התרבות האנושית. הוא מוצא לכך עדויות רבות במיתולוגיות של תרבויות עתיקות, ולדבריו "ההמתנה המשיחית שאנו מכירים מהדתות היא בעצם הכנה לכניסה של תרבות סיריוס".

בסוף זה מגיע לשאלה "יש או אין חוצנים?". סבט, שמגיע מהאקדמיה, מנהל כבר שנים מלחמת מאסף כנגד כור מחצבתו. לדבריו, כל העדויות שמגיעות אליהן נבחנות בקפדנות, ורק מיעוטן מסומן כאירוע שניתן לייחס לחוצנים, ועדויות כאלה יש לבחון בכובד ראש. על השאלה מדוע הם לא יוצרים אתנו קשר משיב דוד רונן, דובר העמותה, שאנחנו כנראה פשוט לא מעניינים אותם, כי בשבילם אנו חשובים כמו קן נמלים. "חוץ מזה", הוא טוען את הטענה הניצחת, "אנחנו לעולם לא נוכל להבין את הפסיכולוגיה שלהם וכיצד הם פועלים".

מנגד, טוען יגאל פת אל, כי "אם תרבות מתקדמת כל כך מתאמצת להגיע הנה היא לא תשחק אתנו בחתול ועכבר. אם היא תחשוק בקן הנמלים היא לא תשחק איתו". פת אל מגדיר את עצמו "אדם פתוח, שאפילו הולך לכנסים הללו בניגוד לכמה מדענים שמחרימים אותם. אבל", הוא מסכם "עד שאני לא רואה אני לא מאמין. אני נוקט גישה פרקטית, כמו בבית המשפט, ולצערי אין לי עדיין את 'האקדח המעשן'".

אחת ההרצאות יוחדה לאופן הסיקור של התקשורת הישראלית את התחום. היו"רית שכטר מביעה מורת רוח עמוקה, עד כדי השוואה מתבקשת בין עיתונאים לחמורים. "מדוע כל סיקור של עב"מים חייב להיות מתובל בהומור ובציניות?", היא מתקוממת, ומביאה לראייה פכים מכתבתו של חיים שדמי שסיכם את הנושא בעיתון "הארץ" במאי אשתקד. "איך זה, לעזאזל, שהם בחרו תמיד לנחות במושבים מרוחקים של תימנים זקנים שלועסים גת? ולמה שום חללית לא נחתה אף פעם בלב בתל אביב?", כתב שדמי.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...