מלטה אקספרס: קו טיסות חדש למדינת האיים המפנקת

קו טיסות חדש נפתח בימים אלה מישראל למלטה שבמרכז הים התיכון. במדינת האיים הקטנה תמצאו ארמון ששימש אבירים, בניה בסגנון מרוקאי, חופים מהממים וגם כמה אתרי קזינו

הילה ציאון | 11/5/2010 10:31 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
400 אלף תושבים, מעט תיירים ונופים עוצרי נשימה. לא פלא שבמשרד התיירות המלטזי מכנים את מלטה "הסוד הכמוס ביותר בים התיכון". כנראה שבישראל מתחילים להבין את זה: אחרי שרוב המפגשים בין שתי המדינות התקיימו בעיקר על מגרש הכדורגל, התחיל בשנה האחרונה להתהדק הקשר בין ישראל ובין הפנינה, הממוקמת במרכז הים התיכון, דרומית לסיציליה ולא רחוק מלוב. והראייה: הממשלה המלטזית פתחה שגרירות בתל אביב בחודש יוני האחרון. במקביל, החליטה חברת התיירות קשרי תעופה להפעיל טיסות ישירות מישראל למלטה שיימשכו כשעתיים וחצי בלבד. הקו צפוי להיפתח מחרתיים (יום חמישי) ויימשך עד סוף הקיץ.

"אני מאוד אוהב את מלטה. יש כאן נופים יפים, בתים מיוחדים ומבנים עתיקים", אומר שגריר ישראל באיטליה האחראי גם על מלטה, גדעון מאיר. "אמנם יש למלטזים יחס ביקורתי כלפי ישראל, בגלל המיקום הגיאופוליטי שלה, אבל לא תיתקלו כאן באנטישמיות", הוא מבהיר. אל מאיר מצטרפת ג'ני אדמס, בעלת חברת התיירות המלטזית Delivery Travel Special, המשמשת גם כנציגת קשרי תעופה במלטה. "אני מאוד אוהבת את ישראל", היא אומרת. "אני אוהבת את המנטליות הישראלית, את האנשים. אין לי ספק שהם יוכלו ליהנות במלטה".

בארוחת ערב חגיגית לרגל יום העצמאות ה-62 לישראל , שערך השגריר מאיר לפני כשבוע וחצי בעיר הנופש סנט ג'וליאן שבמלטה, אמר גם ראש הממשלה המלטזי, לורנס גונזי, כי לישראלים יש מה לחפש באי. הארוחה, שבה נכחו גם ממלא מקום נשיא מלטה, שרים וחברי אופוזיציה, נערכה במלון הילטון המקומי, המנוהל על ידי איש העסקים הישראלי קלמנט חסיד.

אבל הקשר הישראלי למלטה לא מסתיים כאן. באי השקט עם הרחובות הצרים והמבנים היפהפיים שוכנת קהילה יהודית בת מאה בני אדם בלבד. המשפחה היהודית המוכרת ביותר באי היא משפחת אוחיון. הבת, דונה, משמשת כפקידת קבלה באותו מלון הילטון. אב המשפחה, הרב אברהם אוחיון, הוא דמות מוכרת באי, וגם הוא היה אחד מאורחי הכבוד בארוחת הערב לרגל חגיגות העצמאות של ישראל.
צילום: SXC
מסעדות דגים, שוק פשפשים וחופים יפים. האי גוזו במלטה צילום: SXC
מחכים לגוזו

מלטה מורכבת משלושה איים עיקריים: מלטה, גוזו וקומינו. האי גוזו הוא מקור גאווה גדול למלטזים, שלוקחים את פניני הארכיאולוגיה שלהם ואת היסטוריית הכיבוש הענפה שלהם ברצינות תהומית. "מקדש ג'גנטייה בגוזו הוא המקדש העתיק ביותר שנשתמר באי, ועד היום נשאלת השאלה איך הצליחו המקומיים לבנות אותו", מספרת בהתרגשות פיליס, מדריכה מלטזית חדורת פטריוטיות, הנשואה דווקא לאיש עסקים בריטי.

המקדש, שעד היום המלטזים מאמינים כי נבנה על ידי ענקים, הוא אחד מששת האתרים שנכללים ברשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסקו (Temples Ggantija). הוא מזכיר במקצת את הסטונהנג' שבבריטניה, ונבנה, ככל הנראה, בשנת 3500 לפני הספירה. באתר נמצא הפסל של אלת הפריון המקומית, אישה רחבת ירכיים וכבדת חזה ללא ראש, שבתקופה הניאוליתית נהגו לסגוד לה לשם פוריות. בחנויות המזכרות שמסביב לאתר ניתן למצוא עשרות פסלונים שכאלה, כמו גם מזכרות נוספות

כגון אבנים מלטזיות ומוצרי תחרה עבודת יד, שבהן מתגאים המלטזים מאוד.

בגוזו אפשר גם לטייל ברחובות הקטנים ובשוק הפשפשים הצבעוני, ולאכול באחת המסעדות המקומיות, הממוקמות לחופי האי ומתמחות בעיקר בדגים - אבל לא רק. כדי להגיע אל האי, שהבנייה בו מושפעת בעיקר מהאימפריה הערבית ומזכירה במקצת את הבנייה במרוקו, יש לקחת מעבורת ממלטה - הפלגה שאורכת כ-20 דקות .

מי שרוצה להמשיך את החוויה באזור יכול להגיע להפליג אל האי קומינו, המוכר בעיקר בזכות המבצר היפהפה שבקצהו, ואף שימש כאתר צילומים לסרטים "טרויה" ו"הרוזן ממונטה קריסטו". המקומיים ממליצים על שחייה במים הצלולים לחופי האי, ואפשר גם לערוך סיור ולצפות בנוף עוצר הנשימה, המשקיף הן על גוזו והן על מלטה. אגב, בדרך ממלטה למעבורת המובילה את התיירים לקומינו או לגוזו ניתן לחלוף על פני הכפר פופאי - אתר הצילום לסרט "פופאי" של הבמאי רוברט אלטמן.

צילום: הילה ציאון
הנוף מהעיר ולטה, מלטה צילום: הילה ציאון
ד"ש מאבירי המסדר

החוויה המרכזית באיים המלטזיים היא ביקור באי הזה, המכיל ערים יפהפיות, נמלים מהפנטים ומסעדות מעולות. עיר הבירה ולטה (Valletta) מקסימה , מוקפת חומה, נכללת אף היא ברשימת אתרי המורשת העולמית על שום המבנים העתיקים הרבים שבה, הבנויים בסגנון הבארוק.

העיר, המהווה את מקום מושבה של ממשלת מלטה, יכולה להתאים הן לחובבי האמנות והארכיטקטורה והן לחובבי הקניות, משום שבין מוזיאון אחד לאחר ניתן למצוא גם רשתות שופינג מודרניות, לצד חנויות מקומיות מיוחדות, בתי קפה ומגוון ברי יין. בנוסף, היא מספקת נוף פנורמי מדהים, המשקיף על נמל ולטה ועל הערים הסמוכות לה.

אחת הקתדרלות המומלצות מאוד לביקור היא הקתדרלה של סנט ג'ון(St. John's Co-Cathedral). זוהי כנסייה מרשימה רחבת ממדים, הבנויה בסגנון בארוקי ומתגאה בקברי האבירים הטמונים בתחתיתה. היא נבנתה עבור אבירי המסדר של סנט ג'ון, שהגיעו למלטה ב-1530 והותירו בה את חותמם עד היום.
ביקור חובה נוסף הוא בארמון הנשיא והפרלמנט (Masters Palace of the Grand), שבעבר שימש כמקום משכנם של אותם אבירים וכיום הוא מקום מושבו של הפרלמנט וארמון הנשיא. זהו בניין מפואר ויפה, הכולל, בין היתר, את תערוכת כלי הנשק והשריון של אבירי מלטה.

בנוסף, אל תפספסו את בית רוקה פיקולה (Casa Rocca Piccola), שבו מעל ל-50 חדרים , רובם פתוחים לציבור הרחב. הבית המיוחד מנוהל על ידי משפחה מקומית, ותמורת שבעה יורו לאדם, תוכלו ללמוד על ההיסטוריה המשפחתית הענפה. כל חדר משמש כמוזיאון בפני עצמו ומציג תמונות, חפצים ופריטים שנאספו במשך שנים על ידי השושלת המשפחתית.

צילום: SXC
מבנים עתיקים רבים, וגם חומה. עיר הבירה ולטה צילום: SXC

לכל מי שמתכנן נסיעה בקרוב, כדאי לדעת שפעם בשנה, ב-30-29 במאי , מציגה מלטה את פסטיבל הזיקוקים הבינלאומי, שמתקיים בנמל ולטה. ניתן לרכוש כרטיסים להפלגה לנמל באחת מערי החוף, ותמורת כ-40 יורו לאדם תוכלו ליהנות ממתאבנים, שתייה קרה וכמובן - מופע זיקוקים מרהיב. מדובר בתחרות זיקוקי די נור, שבמהלכה מתחרות יצרניות הזיקוקים על התואר "מציגת המופע הטוב ביותר".

אחרי ביקור בוולטה מומלץ לנסוע לעיר העתיקה מדינה (Mdina), שנקראת כך משום שהוקמה כעיר מבוצרת. לא ניתן להיכנס לעיר באמצעות כלי רכב, אך ניתן לסייר בה ברגל וליהנות מהסמטאות העתיקות ולבקר באתרים המיוחדים כמו מוזיאון ההיסטוריה (Palazzo Falson).

ממדינה אפשר להעפיל לצוקי דינגלי (Dingli Cliffs), הנקודה הגבוהה ביותר במלטה, ולהירגע על הספסל היחיד שעל הצוק. אם אתם רעבים, מומלץ לחפש את מסעדת "המפרץ הכחול" (Blue Creek), הנמצאת באזור ומשקיפה על מי הטורקיז הצלולים. אחרי ארוחה טובה, כדאי לנסוע למערה הכחולה (Grotto Blue), מערכת מערות החצובות בתוך צוקים הנופלים לים, שנקראת כך על שום השתקפות האור הכחול על קירות המערה מהמים הצלולים.

מקום נוסף שאסור לפספס הוא העיר בירגו (Birgu), המכונה גם ויטוריוסה (Vittoriosa) - אחת מתוך שלוש הערים היפהפיות במחוז קוטונרה (Cottonera). אף שהיא נחשבת לעיר המלטזית שספגה את ההפצצות הרבות ביותר במלחמת העולם השנייה, היא עדיין מהווה פיסת היסטוריה מרתקת ומומלץ לסייר בה בשעות הערב. בעיר תוכלו למצוא מספר אתרי קזינו, כמו גם מסעדות, בתי קפה ובארים.

מסעדת שף פרטית נפלאה שכדאי מאוד לפקוד אותה נקראת Tal-Petut ( של התות), והיא מנוהלת על ידי העיתונאי לשעבר דונלד קליגרי קונטי, מקומי שזנח הכל כדי לבשל. חובה להזמין מקום מראש.
אם אתם בעניין של חופים ושופינג, כדאי לכם לטייל בעיירות הנופש שמסביב לולטה, כמו סלימה (Sliema) וסנט ג' וליאן (St. Julian's). כדאי ללון בעיירות האלה, ובין המלונות המומלצים נמצאים מלונות ברמת שלושה כוכבים כמו "טופז" או "ניו טוואר פאלאס" ; מלונות ברמת ארבעה כוכבים, כמו "דולמן" או "גולדן טוליפ וויאלדי" ; ומי שרוצה להתפנק - גם מלונות חמישה כוכבים כמו "פאלאס קורינתיה" וה"אינטר-קוננטינטל".

זה אולי נשמע מוזר, אבל היתרון הגדול של מלטה נעוץ דווקא בממדיה הקטנים. המרחק בין עיר לעיר הוא כ-30 דקות בלבד, כך שבתוך שבוע אחד ניתן להקיף את האי כולו. לא סתם אומרים שדברים טובים מגיעים באריזות קטנות.

הכותבת הייתה אורחת חברת קשרי תעופה ומשרד התיירות המלטזי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים