גולדן בוי: ראיון בלעדי עם מעצב העל מארק ג'ייקובס
שיבוצו של מארק ג'ייקובס ברשימת 100 האנשים המשפיעים של ה"טיים" רק מחזק את מעמדו כדארלינג של עולם האופנה. בראיון בלעדי הוא מדבר על היחסים עם הסלבס ועל המהפך החיצוני שעבר
באוהל לבן שמוקם בחצר הפנימית של מוזיאון הלובר בפריז הציג המנהל האמנותי של בית האופנה, מארק ג'ייקובס, קולקציה עבור "נשים אמיתיות", כהגדרתו. אולי כי על המסלול טופפו אותה שעה לצלילי ואלס רומנטי של שטראוס 54 דוגמניות ממגוון לאומים וגילאים: לצד הצעירות לארה סטון ההולנדית, דוגמנית הבית של "ויטון", והישראלית בר רפאלי, פתחו וסגרו את התצוגה בהתאמה לטישיה קסטה בת ה-32 ואל מקפירסון בת ה-46, שגילן ומידות גופן הנדיבות בסטנדרטים של תעשיית האופנה דחקו אותן ממסלולי התצוגות.
זה יומו האחרון של שבוע האופנה בפריז, ובשורה הראשונה התייצבו עורכות ועיתונאיות האופנה הבולטות, למעט עורכת ה"ווג" האמריקאי אנה ווינטור, שעזבה את העיר לטובת טקס האוסקר. בדומה לתצוגה של המותג הנושא את שמו של ג'ייקובס, שהתקיימה חודש קודם לכן בניו יורק, בלטו בחסרונם סלבריטאים שפקדו בעבר את השורה הראשונה. "בזמנו היו לנו סלבריטאים כי הדבר יצר באזז חזק. כיום, אני מעדיף להתמקד בקולקציות, ולא בסלבריטאים המבקרים בתצוגה", אומר ג'ייקובס בריאיון בלעדי ל"סגנון" עם סיום התצוגה, לבוש חליפה שחורה שמחצינה את קימורי גופו ועוטה שיזוף מלאכותי מעט מוגזם עבור אדם עם טעם כה משובח.
האם הוא מאמין שבתי אופנה נוספים יצטרפו למגמה שהיה מחלוציה? "אני לא יכול לדבר בשם מותגי אופנה אחרים. מי יודע מה יקרה בעתיד?".
ההמולה מאחורי הקלעים מפגינה את כוחו של ג'ייקובס, השומר על מקומו כאחד מחמשת מעצבי האופנה הבולטים והמשפיעים בעולם. עשרות צוותי טלוויזיה מכל העולם מקיפים אותו ונשמעים למרותה של יחצנית תקיפה, והנה עורכת ה"ווג" הצרפתי, קארין רויטפלד, קופצת לתת חיבוק זריז.
קצב דיבורו של ג'ייקובס מהיר וממוקד, והוא מדלג בין פרשנות אישית שמקורה בהתבוננות ביקורתית על יצירתו, לאמירות עטופות הומור, לעתים סרקסטי. הקולקציה, שתעלה על מדפי החנויות בעולם באוגוסט הקרוב, רומנטית ומלאת ערגה לסגנון הנשי של שנות ה-40 וה-50. יש מי שכינה אותה "הנשים של מד-מן", בהשראת סדרת הטלוויזיה המצליחה עם סגנון הלבוש המוקפד, אך ניתן לקרוא אותה גם באופן נוסף, כ"המראה החדש" והאופטימי של העשור הנכנס בעידן רווי מלחמות. בניגוד לכריסטיאן דיור,
"רצינו ליצור משהו שידבר על איכות: איכותה של האישה ואיכות הבגדים שהיא לובשת", מסביר ג'ייקובס. "זו צללית מאוד איקונית של אישה: החזה, המותן, החצאית המלאה, עקבים בגובה משתנה, תיקים בגדלים שונים, כפפות. זו הייתה תצוגת הפנים השונות של האישה. התמקדנו בהנאה מהתגנדרות וממותרות, איכות ומלאכת אמן. הצבעים והבדים עברו סינון דרך עין קולנועית משנות ה-50 והקולקציה מאוד 'הולמת' ויפה, קלאסית וצעירה בעת ובעונה אחת. יש בה את 'לה דולצ'ה ויטה', מרילין מונרו, בריז'יט בארדו - כל הנשים האיקוניות. בסופו של דבר, זוהי קולקציה של איכות יפה ונשית שהינה אוניברסאלית; בין אם האישה איטלקייה, צרפתייה או אמריקאית".
הדוגמניות בתצוגה לא היו הנערות הכחושות שהורגלנו לראות על המסלול. מה השתנה בעיניך במודל היופי הנשי כיום?
"החלטנו שהקריטריונים לבחירת הדוגמניות הם שעליהן להיות פנויות ביום התצוגה ולהיות מהממות. כך שאפילו אם אין לך כל מושג באופנה, ומעולם לא התבוננת באופנה, היית אומר 'וואו, כמה יפות הנשים האלה'. אני מאמץ ללבי את כל הנשים. מעצבים רבים אומרים את זה, ואז מלהקים בנות 20. בעונה הזו הרגשתי שעליי להצהיר שלא מדובר בגיל או בגוף, זוהי עונה חובקת כול. האווירה מאחורי הקלעים הייתה נפלאה, אפשר היה לשמוע את לטישיה קסטה עוזרת לאל מקפירסון ללבוש את השמלה שלה, ואת אל מדברת עם הבחורות הצעירות יותר. זה היה יפהפה, ממש קסם".
הדוגמנית הישראלית בר רפאלי לא משתתפת בתצוגות בדרך כלל. למה בחרתם בה?
"בחרנו בה כי חשבנו שהיא מתאימה לתפקיד".
ג'ייקובס, 47, הוא כבר מזמן לא אותו נער יהודי מורד שגדל בצד הלא נכון של ניו יורק. החודש הוא נבחר על ידי מגזין "טיים" כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם, מעצב האופנה היחיד ברשימה המכובדת, לצד אושיות כמו ברק אובמה, אופרה ווינפרי וליידי גאגא. את הטקסט אודותיו כתבה חברתו הקרובה והמוזה שלו ויקטוריה בקהאם, שמכתירה אותו כ"אחד המעצבים המשפיעים ביותר בכל הזמנים", בזכות היכולת לייצר טרנדים, העיסוק האובססיבי בתרבות הפופולרית והאומץ ללכת אחר לבו וכנגד כל מוסכמה חברתית.
מאז סיום לימודיו בבית הספר הגבוה לעיצוב "פרסונס" בשנת 1986, סומן ג'ייקובס כדארלינג של תעשיית האופנה האמריקאית. כבר בשנה השנייה ללימודיו זכה בשני פרסים יוקרתיים: "אצבעון הזהב" על שם פרי אליס ו"אצבעון הזהב" ע"ש צ'סטר ויינברג. שלוש שנים לאחר מכן הוכתר על ידי מועצת האופנה של ארצות הברית, ה-CFDA, כמעצב המבטיח של השנה, והיה למעצב הצעיר ביותר שזכה בתואר. עשר שנים לאחר מכן נבחר כמעצב השנה בתחום אופנת הנשים על ידי אותה מועצה בדיוק.
עם סיום לימודיו הוא הקים את המותג הנושא את שמו עם חברו ושותפו העסקי רוברט דאפי, ויחד הם הצטרפו שנה מאוחר יותר גם למותג "פרי אליס": ג'ייקובס כמנהל קריאטיבי, דאפי כנשיא החברה. עשור לאחר מכן הם מצאו את עצמם ב"לואי ויטון", אותו מוביל ג'ייקובס כמנהל קריאטיבי ב-13 השנה האחרונות.
ג'ייקובס הביא עימו לתעשיית האופנה לא רק כישרון אדיר ותפיסה ויזואלית רעננה, אלא גם את הרחוב האורבאני ואת תרבות המועדונים והשוליים. הוא היה לאחד ממנסחי אופנת הגראנג' בתחילת שנות ה-90 ולחביבן של איקונות כמו המוזיקאית קורטני לאב והבמאית סופיה קופולה, לצד הלקוחות העשירות של "לואי ויטון". " מארק הפך את המבט אחורה אל העבר לעניין קולי ביותר", מסבירה ג' ולי גילהארט, מנהלת האופנה של חנות הכלבו היוקרתית "בארניס". " עכשיו מעצבים רבים הולכים בעקבותיו כשהם בונים קולקציות חדשות".
אולם רוח הנעורים של פעם שככה מעט, וג'ייקובס מודל 2010 הוא מכונה משומנת של תדמית יחצנית ומופע ראווה של איש אחד. לפני כשלוש שנים הוא הסיר מעליו את התדמית הגיקית, השיער המדובלל, המשקפיים הגדולים והמשקל העודף, נפרד מנערי הליווי, נכנס לגמילה מסמים ואלכוהול ושב לאור הזרקורים במראה מצוחצח, מקועקע ושזוף למשעי - "צ'לסי קווין" בז' רגון ההומואי.
הוא עצמו לא מתגעגע למארק הישן. "יש לי ביטחון חדש בכל מה שנוגע למראה שלי", הוא אומר ברגע של גילוי לב נדיר, "הוא מעניק לי כוח ועוצמה. היום הגישה שלי שמחה וקלילה יותר. עם זאת, יש כאן ברכה וקללה. אולי לפני חמש שנים לא היו שומעים אותי כל כך הרבה. היום, אם משהו מציק לי, אני כבר לא שומר בפנים".
ג'ייקובס, שדורג במקום ה-15 ברשימת "50 הגייז המשפיעים בארצות הברית" של מגזין Out בשנה שעברה, נישא לאחרונה לבן זוגו בשנתיים האחרונות, מנהל מותגים ברזילאי בן 30 בשם לורנצו מרטונה. מדורי הרכילות עסקו בהרחבה בקשר בין השניים, שחיים על קו ניו יורק-פריז. הם הכירו דרך חברים משותפים בזמן לימודיו של מרטונה בפריז, ולפני כחצי שנה נישאו בטקס פרטי בבית חברים.
בריאיון למגזין ההומואים ההולנדי BUTT, שהתפרסם בחודש שעבר, האיר מרטונה את מערכת היחסים ביניהם. "זו לא מערכת יחסים של פלוס אחד. למארק יש אישיות חזקה, הוא מבוגר ממני, ולא רציתי להיות הצל שלו. הוא בן זוג תומך מאוד, הוא תמיד מציג אותי בשמי והדברים האלה חשובים מאוד לקשר בינינו. במערכת יחסים עם בן זוג כמו מארק יש גם הרבה צדדים טובים", הוא ממשיך. "הוא אדם מאוד קריאטיבי ופתוח, תכונה שלדעתי מגיעה מהעובדה שהוא גדל בניו יורק. הדבר הפחות טוב הוא שלא תמיד אני רוצה להיות תחת העין הציבורית".
גם בשנת המיתון האחרונה נדמה שמעמדו של ג'ייקובס נשמר בעקביות. מספיק היה לבקר בחודש האחרון בבוטיקים שלו בפריז: הבוטיק בפאלה רויאל, שמוכר את הקו היוקרתי יותר "מארק ג'ייקובס", ושלוש החנויות של הקו Jacobs Marc by Marc לנשים , לגברים ולילדים - אשר המו אדם וקהל מעריצים, שהתגודד כדי לרכוש תיקי בד של המעצב בחמישה אירו וחולצות טי בטווח מחירים שמתחיל בשמונה אירו ומסתיים ב-30.
היכולת לתרגם את ההצלחה שלו להמונים היא אחד מסודות הקסם של ג'ייקובס. "אני מעצב, והצוות שאני עובד איתו מורכב גם הוא ממעצבים. אנו אחראים להשביע את רצון הלקוחות", הוא מונה את הסיבות להצלחת העסק. "אנו נותנים להם בד איכותי, מייצרים בגדים יפהפיים, ומעניקים להם פרופורציות ורעיונות חדשים. זוהי האחריות שלנו, ויש לקוחות שעדיין יש להם כסף לרכוש את הקולקציות שלנו".
לפני כשבועיים נכנס לחנויות "לואי ויטון" ברחבי העולם פרי שיתוף פעולה נוסף של ג'ייקובס עם האמן היפני טקאשי מורקאמי - קולקציית Blossom Cosmic ( פריחה קוסמית), בה מככב הדפס משי של פרחים בעלי פנים מחייכות המזוהות עם עיצוביו של מורקאמי, על אריג ויניל שפיתח המותג. את הקולקציה תקדם הדוגמנית והאיט-גירל הבריטית דייזי לואו, שליוותה לפני כשנה את קמפיין הבושם של המעצב.
בניגוד לבתי אופנה שמחפשים שיתופי פעולה עם אמנים או סלבריטאים כדי לרענן את העיסוק התקשורתי בהם בתקופת מיתון, ג'ייקובס היה שם הרבה קודם. ועדיין, קשה להסביר את הבחירה במדונה כמובילת הקמפיין של "לואי ויטון" בשנה האחרונה, בעיקר אחרי שהתנשא על ביקורה בתצוגה שלו בחורף האחרון, כשהופיעה ללא הזמנה. "בקמפיין של מדונה רציתי להיות נועז מאוד, חושני ומלא אווירה", הוא מפרט מבלי לענות לשאלה. "היינו זקוקים לפרפורמרית האולטימטיבית ועבורי - זו מדונה. היא גורמת לאנשים להרגיש משהו דרך העבודה שלה".
בין דרינק עם חברות טובות כמו ויקטוריה בקהאם ואן האתוויי לצילומי פפראצי שמתעדים אותו ואת הבעל שוכבים בחוף הים עם פריאו מהקולקציה המיוחדת של "לואי ויטון" וסטפן ספראוס ושולפים ספר ומים מתיק עם המונוגרמה האלמותית של "ויטון", אפשר לטעות ולחשוב שמעצב-העל התנתק לחלוטין מהחיים הפשוטים בהם גדל ומתרבות השוליים המשמשת לו השראה. אבל ג'ייקובס לא שוכח מאיפה הוא בא. "מותרות זה עניין יחסי. לדוגמה, סבתי, שגידלה אותי, אמרה לי יום אחד:'אתה רוצה סווטשירט חדש? עדיף לקנות אחד יקר ומאיכות טובה מאשר שישה זולים'. אני ממשיך לקבל השראה וליצור כמו תמיד, ללא כל קשר למיתון. מתברר שתמיד ישנם מספיק אנשים שלא צריכים לחסוך", הוא מסכם. "אני חושב שהעניין העיקרי הוא לנוע קדימה ותמיד לחפש משהו חדש, ובה בעת לשמור על אלמנט מסוים שנאמן למסורת של המותג. אני לא חושב שאי פעם הרחקתי לכת מדי בעיצובים שלי. אני תמיד מנסה להישאר נאמן לעצמי ולמותג שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם