הים בחינם: ביקור במסעדת סיטארה בסי אנד סאן

קצת פרחות, קצת בורגנים, קצת שמלות מיני ממותגות, קצת רגליים חשופות וקצת אנשי האלפיון העליון. מסעדת סיטארה על חוף הים, מקבצת את היפים והנכונים. חבל שהאוכל מוקפד קצת פחות

אלון צרפתי | 2/5/2010 10:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אומרים שיש מצוקת בנייה בתל אביב. מי שאומר את זה כנראה לא ביקר בדרכים המובילות אל חוף הצוק. כבישים מבודדים, דרכים עלומות, שטחי חול בתוליים ורחובות חסרי שם. לאחד מהם קוראים בינתיים 2040. רק מספר, בלי שם. אולי בשנת 2040 יבינו שהרחוב הזה טומן בחובו פוטנציאל ענקי: צופה לעבר הירוק של רמת אביב מצד אחד ולעבר הכחול של הים מצד אחר, מרחק של מטר מהחוף ובעל ערך נדל"ני לאין ערוך.

לכן היה כה מפתיע לגלות שסמוך לפרויקט היוקרתי סי אנד סאן, שבתוכו מצויה מסעדת "סיטארה", אין חניה חופשית אלא שפת מדרכה צבועה כחול-לבן וחניון. התשלום בחניון האמיר לכדי 25 שקלים מוגזמים, ולפיכך נאלצנו למצוא רעיון יצירתי. נסענו עד סוף הפרויקט, וכשסביב מצאנו רק קוצים וחול חנינו על המדרכה. "אין סיכוי שיגררו אותנו" אמר ההוא שמבין כשראה את רכב הגרר מתקרב לאזור וגורר שוב ושוב כלי רכב סוררים. "אם אנחנו חונים על מדרכה, מבחינה טכנית הגרר לא יכול לגרור אותנו". צפינו כיצד הגרר מעמיס רכב של איזה אידיוט שלא חנה כחוק ולא היה חכם כמותנו, ונכנסנו למסעדה. עד שהוא ייקח את הרכב ליעדו ויחזור - נסיים את הארוחה.

הכניסה לסיטארה הרחיבה את לבנו. מראה הים הכחול הנפרס ממול עם המוזיקה הגלגלצית שבקעה מהרמקולים הכניסו בנו אווירה קסומה. כמה ענוג הוא המקום. משום מה הושבנו בשולחן צדדי, מעט מנודים משאר האוכלוסייה, אבל מזווית מספקת כדי לסרוק את הסועדים שפוקדים את המקום. המשותף לכולם הוא רמה סוציו-אקונומית גבוהה: הגברים עונדים שעון כסמל סטטוס, הנשים נראות כאילו יצאו הרגע ממספרה לאחר פן רותח ומותח. קצת פרחות, קצת בורגנים, קצת שמלות מיני ממותגות, קצת רגליים חשופות וקצת אנשי האלפיון העליון. אוכלים, צוחקים, נהנים. בטח גם הם השקיעו 25 שקלים בחניון, האידיוטים.
צילום: אלי דסה
קוביות טונה צרובות על הפלנצ'ה צילום: אלי דסה

התפריט החדש של השף יניב אבן מצליח לערב כאן דגים ופירות ים עם בשרים, סלטים ופוקצ'ות, ולפחות ממקרא האותיות אפשר לזהות שהמחירים כאן אינם זולים: 69-49 שקלים תעלה פה מנה ראשונה, 69 עד 156 שקלים הם מחירי המנה העיקרית. הים, כמעט בכל המסעדות, גובה עמלה גם כאן. לאחר שהזמנו את המנות המתנו זמן רב מדי עד שקיבלנו את השתייה, וזמן לא מועט נוסף עד שהגיעו הראשונות. במסעדות גורמה אחרות נהוג, כדי להקל על תיאבון הלקוחות,

להגיש לחם וחמאה. כאן ההמתנה היא-היא הפתרון.

המנות הראשונות היו מפתיעות: מולים נורווגיים שחורים (65 שקלים), שאותם הזמין הפרטנר לארוחה, הגיעו יחד עם ברנואז גזר, סלרי ובצל סגול, בתוספת אוזו, שמנת ושתי ברוסקטות של שום ועשבי תיבול. מנה נדיבה וטעימה, וכמותה גם סלט עשבים וטונה (56 שקלים) שהפתיע לטובה: שלוש קוביות טונה צרובות על הפלנצ'ה עם צנונית, גזר, נבטים, עשבי תיבול, שמן שומשום ואיולי חריף.

צילום: אלי דסה
סיטארה. מספיק מהודר בשביל כולם צילום: אלי דסה

דג לברק שלם (125 שקלים), כמנה עיקרית, הגיע, לטענת המלצר, באותו הבוקר מקפריסין. לנו זה נשמע מופרך, אבל לא היה לנו אכפת: הדג ממולא רוזמרין, תימין, שום, לימון כבוש מתובל במלח עם גרידת לימון ויין לבן, ועשוי בחמאה ובשמן זית. חובבי הלברק ייהנו מהמנה הזו. קצת פחות ייהנו אלה שאוהבים בשר: פילה הבקר (156 שקלים ) הגיע ברמת צליית מדיום מדויקת, אם כי הוא היה משעמם למדי, וגם גראטן תפוחי האדמה הנימוח לא ממש הציל אותו מהתרדמת שנפל אליה. קרם הברולה היה סביר - גם בטעמו וגם במחירו (38 שקלים), אך לא ממש הפיל אותנו מהדק לתוך המים הסוערים.
יצאנו מהמסעדה שבעים ומרוצים, וכשהגענו לרכבים חיכה לנו הקינוח האמיתי: קנס של 500 שקל על שמשת הרכב. בסופו של דבר אנחנו יצאנו אידיוטים.


"סיטארה", רוזנבלום הרצל 8, סי אנד סאן, 03-6996633

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים