30 דברים שלא עושים, מביאים או אומרים ליולדת טרייה
אל תביאו שוקולדים (אף יולדת לא רוצה להשמין יותר ממה שהיא כבר) וגם לא פרחים (במילא אין כדים במחלקת יולדות) ואם לא ענו לכם לאסמס כנראה שעוד לא מוכנים לארח אתכם. גזרו ושמרו
אחרי הלידה הראשונה שלי זכיתי לעודף מבקרים בבית החולים. מה זה עודף מבקרים, אינספור אנשים שזרמו והגיעו וישבו ודיברו ושיתפו וצחקו ושאלו ובירכו ונתקעו ולא הלכו. עבורי היה זה תענוג מפוקפק, או ליתר דיוק טראומה. סיוט מתמשך שהוביל להתמוטטות עצבים. בלידה השנייה נשבעתי שלא אתן לזה לקרות שוב והודעתי מראש "אין ביקורים, גם לא של חברים קרובים.“
עצה שלי: גם אם אתם מכירים את היולדת ממש מקרוב ובטוחים שהיא מאוד תשמח לזכות לביקור מכם, כדאי שתחשבו שוב. למרות תחושת הרוגע השוררת במחלקת היולדות, כל אחת שעברה צירים מייסרים ושעות ארוכות בחדר הלידה עלולה לאבד בן רגע את יכולת האיפוק שלה ואף עשויה להיות עייפה, מבולבלת ואולי גם מעט נרגשת מכדי לוותר על זמן איכות ראשוני עם הפצפון הטרי בתינוקייה לטובת ביקורים מתישים פלוס אריזה של סוכריות שוקולד משמינות. ואגב, גם פרחים אל תביאו - אף פעם אין כדים במחלקת היולדות.
אם אתם בכל זאת מתעקשים להגיע לביקור, עשו זאת לא לפני שתפנימו את הקודים ההתנהגותיים הבאים:
.1 אל תנחתו. צלצלו או שלחו אס.אם.אס ליולדת, וודאו שהיא מעוניינת ב“קבלת אורחים".
2. היא לא עונה לכם לטלפונים ולהודעות האינסופיות ששלחתם? תרפו. היא כנראה לא מקבלת אורחים.
.3 כבדו את ההוראה לגבי שעות הביקור בבתי החולים, וזכרו כי הן נקבעו לנוחיותן ולשמירה על שפיות היולדות והן אינן בגדר המלצה.
.4 הגעתם חמש דקות לפני תום שעות הביקור? זה בסדר, אתם יכולים ללכת. אף אחד לא ייעלב.
.5 אין צורך לתפוס מקום בלובי. זו לא חופשה באילת, וההתנחלות בזמן הביקור ממילא מיותרת. מספיק שתהיו שם עשר דקות ותעזבו.
.6
.7 תפסיקו להגיד ליולדת לנצל את השהות בבית החולים לצורך שינה. היא תגלה את זה בעצמה.
.8 המלונית היא לא בדיוק בית מלון. אל תתרווחו על המיטה בחדר היולדת, ואל תרגישו כאילו הגעתם לבלות שעתיים של כיף עם הילדים.
.9 ותרו על קופסאות שוקולד וזרי ממתקים למיניהם. היא ממילא לא זקוקה לקלוריות האלה כרגע וגם אין לה צורך בכיבוד לאורחים. היא לא רוצה אורחים.
.10 אל תביאו איתכם מגזיני אופנה לשעות הפנאי. אין לה פנאי והיא מרגישה כרגע שמנה מדי, גם בלי לראות תמונות פפראצי של מלי לוי אחרי לידה.
יש המון דברים שאתם רוצים לומר, לשאול ולייעץ כשאתם פוגשים לראשונה את האם הטרייה ויורש העצר החדש. את רובם כדאי לשמור בבטן:
.1 "למי הוא דומה בכלל“? (הכוונה כמובן לתינוק האדמומי והקירח שזה עתה יצא בהופעת בכורה)
2. "מאיפה האף שלו“? (כנ“ל רק עם אף שטרם עוצב סופית)
3. "היא בול חמותך".
4. "אוי, הוא ממש איש קטן".
5. "אירוע לברית מילה זה דבר כל כך מיושן וברברי. הקטנצ‘יק שלך צורח שם, וכולם אוכלים ושותים".
6. "אל תדאגי, השיערות על האוזניים בדרך כלל נושרות".
7. "מה, את לא מיניקה".
8. "הוא נראה רזה, אולי אין לך מספיק חלב".
9. "הקטן לא תופס את הפטמה? שלי לא הפסיק לאכול מהרגע שיצא מהבטן. היה לנו חיבור מדהים".
10. "את נראית נהדר, נשאר לך רק להוריד את הבטן".
11. "אני יצאתי מבית החולים עם הג‘ינס שלבשתי לפני ההריון".
12. "עשו לך תפרים? אוי, מסכנה, אני למזלי לא עשו לי תפר אחד בשלוש הלידות, אחרי חצי שעה כבר הלכתי חופשי".
13. "אצלי לא היו גזים. בכלל".
14. "עוד אין לו חודש, את כבר מסתובבת איתו".
15. אצלי היא ישנה לילה שלם מגיל שבועיים".
16. "למה את לא מבקשת קצת עזרה מבעלך? בעלי תמיד קם אליו בלילה, מאכיל אותו ואפילו לא מעיר אותי".
17. "את משכיבה על הבטן? את לא מפחדת".
18. תשכיבי אותו קצת על הבטן. הם ישנים הכי טוב ככה".
19. "למה את משתמשת במוצץ/בקבוק/חיתול/מגבונים/פורמולה מהסוג הזה? הכי טוב זה מה שאני משתמשת בו".
20. "למה את שמה אותו במנשא? תשמעי לי, הכי טוב להם בעגלה.“ ויש גם גרסה הפוכה: "למה אין לך מנשא? תשמעי לי, זה יותר טוב מעגלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם