ותודה לחביתוש: השפם נכנס למיינסטרים הישראלי?

השפם יוצא מהאופנה וחוזר אליה אבל נותר בשנים האחרונות סממן עוקצני שלא חודר למיינסטרים. מיכאל ליאני, משופם מרוצה, חושב שהגיע הזמן להתחיל לאהוב את מראה כוכב הפורנו הרך ומציע לכם לגדל גם

מיכאל ליאני | 25/4/2010 8:15

יושב בבית קפה ברוטשילד עם חברים. מלצרית ניגשת ושואלת מה נרצה להזמין. אני מבקש קפה. "עוד משהו?" היא שואלת, "לא תודה". היא כמעט הולכת ואז מחליטה להיות מגניבה: "תגיד, מה זה השפם הזה? אתה נראה כמו פרדי מרקורי", "ומה עם שלך?" אני עונה לה.

מיכאל ליאני. מרגיש עירום בלי צילום: דניה הלר

יש לי לפחות שניים כאלה ביום. יוצא לי לדבר הרבה על השפם שלי עם אנשים שאני מכיר ועם כאלה שלא. לא תמיד אני נחמד אליהם. לפעמים התגובות מלוות בנימה מתנשאת שמכניסה אותי לנישה של זה שמחפש תשומת לב בכוח. מצחיק שאפילו בתל אביב, העיר הכי פתוחה, ליברלית וצבעונית בארץ מגיבים כל כך הרבה לדבר כל כך טריוויאלי כמו שפם, שבחוגים מסוימים הולך וצובר מעמד של טרנד מתהווה.

אלא שהשפם שלי הוא לא טרנדי. הוא ותיק. בחטיבת הביניים רציתי להיות הראשון בבית הספר עם זיפים והתחלתי להתגלח כמו משוגע, כמעט כל יום, כדי שיצמחו לי שערות חזקות ובולטות על הפנים. הייתי הראשון בכיתה ט' עם זיפים וזה היה קול. כשהגעתי לצבא, כל עניין הזיפים הכהים הלך ונמאס. ההתמדה בגילוחים התחילה להתנקם בי, השערות על הפנים צמחו ללא הרף והזיפים כבר לא היו בתוליים ויפים בעיניי. מכאן החלטתי להוריד הכל. גילחתי את הפנים והשארתי את השפם לסוף. מאז הוא עלי, כבר 4 שנים.

אני נפרד מהשפם פעם בחצי שנה, לרענון, כשבא לי להיראות "רגיל" ואז אני מצטער על זה. אני חושב שהוא מחמיא לי. בלעדיו אני מרגיש עירום, ולא פחות חשוב, אני כבר לא ניראה כמו שחקן פורנו רך.

פרדי מרקורי. מה הקשר בין שפם עבה לאוברול לבן, צמוד ונשי? צילום: עטיפת הדיסק

שפם פאשיסטי

השפם מעלה הרבה קונוטציות, חלקן מחמיאות וחלקן לא. השפמים של היטלר, סטאלין, וסאדם חוסיין החצינו כוחניות, פאשיזם ורוע. מצד שני יש את כוכב האייטיז, השחקן טום סלק, שהשפם שלו היה גברי ושופע כמו השרירים שלו והיה חלק בלתי נפרד מהדימוי שלו כסמל סקס ממיס. פרדי מרקורי סולן קווין, דחף לפנים של מעריציו שפם עבה שסתר את האוברולים הלבנים, הצמודים והנשיים שלו, ובעולם הסלבס בלט לאחרונה במיוחד השפם של בארד פיט שנתן דחיפה רצינית בדרך להפיכת המניירה לטרנד.

אצלנו בארץ השפם נקשר לטיפוסים קצת פחות מיניים כמו דודו

זר, עמיר פרץ, חביתוש ועמי מנדלמן החביב מהכל עובר חביבי וכמובן הר"סרים של צה"ל, אבל עדיין, אין ישראלי שיתווכח עם הגבריות של השפם.

כל אוסף הציטוטים האלה שנמצאים שם מעל השפה העליונה שלי הופכים את הבחירה בשפם למעניינת יותר מסתם עוד פרצוף חלק. במקומות מסוימים בארץ, אני יכול להיראות כמו עוד טיפוס בטעם של פעם, שמעשן סיגריות שרתון ושותה קבוע בירה מכבי בקפה השכונתי. גם זה עוד חלק מהקסם של השפם, הוא עצמו אף פעם לא משתנה – רק ההקשר.

(הטקסט נכתב במסגרת קורס לכתיבה על אופנה בשנקר).