ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

עידן אילנית לוי: הפתעות בתצוגת הוניגמן אתמול

הוניגמן הרימו אתמול תצוגה גדולה עם מוזיקה גרובית. הבגדים לעומת זאת ניגנו רוב הזמן מנגינה עצורה. מצד שני היו גם דגמים לאמיצות. ומה ילבשו נערות האמצע? ובכן, לא בגדים בסגנון מלני פרס

בחורף האחרון היו בחנויות הוניגמן הרבה פריטים מתוחכמים, נשיים ומחמיאים, שקשה היה לעמוד בפניהם. על רובם התנוסס הטיקט השיקי "דיזיינד ביי מלני פרס". בקיץ הזה, מלני פרס, המתלבשת הנון שלנטית והיצירתית היא כבר לא הפנים של החברה וגם כבר לא שותפה לעיצוב ליין קטן בתוך הקולקציה. אילנית לוי היא הפרזנטורית החדשה וקהל היעד שירדנה זיו, מעצבת הוניגמן, מכוונת אליו, הוא בעליל כבר לא מלני פרס וחובבותיה.

קצת קשה להגדיר את המתלבשות שהוניגמן מעצבים עבורן עכשיו. נראה שמדובר בשני סוגים עיקריים: המתלבשת הנשית והלא צעקנית – דמות בוגרת ורגועה שעשויה גם להרדים, והמתלבשת האקספרימנטלית שאוהבת לבלוט. למתלבשות האמצע אין ממש מענה בקולקציה החדשה של החברה.

תצוגת הקיץ המושקעת של הוניגמן (מתחם קסטיאל בתל אביב, המוני מוזמנים מתחום התקשורת, מינוס סלבס וזוהר מזוייף, כיבוד איכותי) נפתחה אתמול בצהריים עם שמלות קצרות בדוגמאות ג'ונגל וקבוצת בגדים בגווני חאקי כהים. צבעי הספארי הכהים לא מרגשים. גם הגזרות היו מאופקות וחסרו את הקלילות והאווריריות שהקיץ דורש. בעוד שהמוזיקה שליוותה את התצוגה היתה קיצבית ורועשת, הבגדים ניגנו מנגינה שונה בתכלית - איטית ותקנית במיוחד.

 סדרת הבגדים הלבנים לעומת זאת היתה יפה וכובשת. הסטייליסט סימון אלמלם, שסגנן את התצוגה, הזכיר כמה יפה השילוב של שמלות לבנות וקצרות עם חגורות חומות ועבות סביב המותן. מראה אחד היה מקסים במיוחד וכלל בגד גוף לבן, עליונית בהירה ומתנופפת, חגורה חומה וחמה ונעליים שטוחות בצבע ניוד.

כל השמלות הלבנות היו טובות מאד. היו בהן כאלה עם דנטל, עם מחשוף מרובע ורך או בסגנון הודי. כולם הגיעו קצת מעל הברך והתאימו למטרות מגוונות: לאירוע של אחר הצהריים, לבילוי ליד החוף ביום חם ועוד. את הניווט בחנויות הוניגמן העונה מומלץ להתחיל ישר מאיזור הבגדים הלבנים לנשים.

בגדי הגברים היו קורנים ומושכים. מכנסי הברמודה, המכנסיים הקצרים שהגיעו עד אמצע השוק וחולצות הבייסיק הצבעוניות והחלקות – סימנו את הוניגמן ככתובת טובה לבחורים צעירים שמחפשים לוקים לא רשמיים מדי. מצד שני הם חסרו ייחוד. לא היה בהם משהו שלא ניתן למצוא ברשתות מקבילות.

הקבוצה שכן בלטה היתה קבוצת חליפות הגברים הצרות, שהיו נועזות ומעודכנות יותר מהקיים בשוק, במחירים דומים. רובן עוצבו מבדים מעט מבריקים שחיזקו את האפקט הרוקרי שלהן. המכנסיים הסתיימו לפעמים קצת מעל הקרסול, מה שהדגיש את הנעליים והיה חצוף במיוחד. לא רק פלייבויס אילתיים ייראו מצויין בחליפות החדשות של הוניגמן, אלא גם פרסומאים טווסיים וכל בחור אחר שרוצה להבליט את עצמו ויש לו את הקלילות שהחליפה דורשת.

המראות האחרונים של התצוגה היו מעוררי מחלוקת. הדוגמניות יצאו עם שמלות טריקו מבד נמתח שמתחתן נלבשו טייטסים. גם השמלה וגם הטייטס נגזרו מאותו הבד ויצרו טוטאל לוק שדורש מהמתלבשת אומץ או לחילופין חוסר מודעות מוחלט. 

רוב הטייטסים והטוניקות עוצבו מבדים עם הדפסים גדולים, מה שהפך את המראה לסנסציוני עוד יותר. הבעיה היתה שאפילו לדוגמניות השילוב הזה לא החמיא. הגוף לא נראה במיטבו בחליפה משתרכת ומחבקת כל כך, ולא היה איזור אחד בגוף של הדוגמניות שהמראה הזה החמיא לו.

פריטים נוספים שכדאי לחפש בחנויות הרשת העונה: מכנסי ג'ינס בהירים, צרים ויפים עם שטיפות אקונימיקה. שמלת תחרה שחורה ושערורייתית באורך ברך שאפשר ללבוש על בגד גוף לבן ולהיראות כמעט לא לבושה ואוברול מבד טריקו עם מכנסי הרמון וחלק עליון מסטרפלס, בסגנון הסבנטיז. כזה שמוצאים היום בקושי בחנויות יד שנייה.

הבומבסטיות של התצוגה ומספר הדגמים הרב סימנו שבהוניגמן ממשיכים לחשוב ולפעול בגדול. הקונים יודעים שבחנויות תמיד יהיה מגוון מספק של פריטים שיתאימו לכל שעות היממה ויהיו לבישים ומחמיאים. מצד שני, כדי שיחליטו להיכנס דווקא אליהם ולא למתחרים, חסרה עוד מידה של העזה ויחודיות. פריטים יצירתיים יש בקולקציה, נקווה שתצליחו למצוא אותם בין כל הבגדים בחאקי כהה, לפני שהגוון הזה ירדים לכם את הליבידו האופנתי לתמיד.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...