לדווש למרקש: מסע אופניים במרוקו האחרת
שלג וקור בהרי אטלס, שקיעה מרהיבה בסהרה, קניונים אדירים וערים עתיקות. קבוצה של 25 רוכבי אופניים ישראלים יצאה למסע בן 600 קילומטרים במרוקו שלא הכרתם
את המסע הנועז יזם ביחד איתי דני הירשטיין מחברת אופיר גיאוגרפי, מדריך טיולים המתמחה במיוחד בטיולים במרוקו. ההכנות אליו ארכו לא פחות מתשעה חודשים, בשילוב שלמה אורבך, מארגן ותיק של מסעות אופניים בעולם, שנבחר להיות ראש המשלחת ובחסות חברת רנו. את החוויות עוצרות הנשימה שצברתי שם העליתי על הכתב לטובת כל מי שמתכנן טיול למרוקו היפיפיה - על אופניים, או בכל דרך אחרת.
יום שבת, 6 במארס
אנחנו מגיעים באוטובוס לעיר פס, משכנו של גדול פוסקי ההלכה - הרמב"ם, שם נתחיל את המסע. אנחנו מרכיבים את האופניים שהבאנו מהארץ, ויוצאים לסיור רכוב על אופניים בתוך העיר פס, העתיקה בערים הקיסריות ומי שנחשבת ללבה הסמלי של מרוקו. בערב אנחנו מסיירים ב'מדינה' (העיר העתיקה המכונה 'פס אלבאלי') שבה 14,000 סמטאות והיא אחת הערים הגדולות מימי הביניים שנשתמרו בעולם. את העיר העתיקה מקיפות חומות גבוהות והיא מלאה במסגדים, ארמונות, מבני קבורה ושווקים סואנים המחולקים לגילדות של בעלי מלאכה: מנגרים, ועד לבורסקאים, שאת מפעלי העורות הצבעוניים שלהם אסור לפספס.
יום ראשון, 7 במארס
אנחנו מעמיסים את זוגות האופניים היקרים על משאית גדולה, עולים על האוטובוס ויוצאים לכיוון העיירה איפרן. משם מתחילים לטפס לכיוון מעבר הרי האטלס שגובהו כ-2,200 מטר. מד הטמפטורה יורד מתחת לקו האפס ורוח פנים חזקה מקשה מאוד על התקדמותנו. מקבצי שלג שעדיין לא נמס נמצאים כבר כמעט בגובה שלנו. איש
עוד עלייה קטנה ואנחנו מתחילים לגלוש כלפי מטה. רכסים מושלגים נפרסים מדרום במרחק עשרות קילומטרים ואנחנו גולשים במהירות לעבר עמק הזיז רחב הידיים הנפרש ממולנו. הצבעים הירוקים מתחלפים עתה בגוונים חומים צהבהבים. אנחנו מסיימים 140 ק"מ מפרכים בעיירה המדברית מידלט.
יום שני, 8 במארס
מתעוררים ליום שמש קריר ונוסעים לעיירה קרנדו (Karandu) בתוך מדבר סהרה. הדבר המרשים ביותר בסביבה הוא כמויות המים האדירות הזורמות למדבר מההרים המושלגים ומתנקזות לקניון הזיז. פתע נעתקת נשימתנו כשנווה המדבר תאל פילאלת נגלה לעינינו בבת אחת. בתוך קניון רחב שאורכו כ-140 ק"מ, צומחים עצי דקל בכמות בלתי נתפסת וקסבות בנויות מלבני בוץ משתלבות לאורך נאת המדבר. 120 ק"מ של רכיבה מסתיימים בעיירה ארפוד - במלון Xaluca היוקרתי, הבנוי כקסבה גדולה.
יום שלישי, 9 במארס
יום הרכיבה הקצר עובר בעיירה המדברית ריסאני (Rissani) המשמשת כבירת האזור. עוד כמה עשרות ק"מ על כביש ואנחנו מגיעים לקצה העולם, מקום מושבם של שבט הגנאווים, סמוך לגבול עם אלג'יר. מכאן דרומה, אלפי ק"מ אינם מאוכלסים כלל על ידי בני אדם. את יום הרכיבה אנחנו מסיימים בחאפלה מקומית ומיד אחריה עולים על ג'יפים ודוהרים לדיונה הגדולה.
יום רביעי, 10 במארס
אנחנו יוצאים מהעיירה טינרהיר ונוסעים באוטובוס לכיוון קניון הטודרה שופע הדל קלים, עולים על האופניים ורוכבים בתוך הקניון שהולך ונהייה צר וערוצו שוצף מים. הכניסה לקניון מרשימה ביותר, וגובה צוקיו כ-300 מטרים. את שארית היום אנחנו מבלים ברכיבה סיזיפית מול רוח טורדנית, עד שמחליטים להגיע לעיירה דאדס, בה נעשה את הלילה.
יום חמישי, 11 במארס
אנחנו יוצאים מהמלון ישירות למסלול הרכיבה בקניון הדאדס. 30 ק"מ של עלייה מתונה שמסתיימת בקיר באורך קילומטר אחד עם שיפועים של מעל ל-20 אחוזים. בדרך אנו חוזים בתופעת טבע שאין כדוגמתה כמעט בכל העולם. בצדו השני של הקניון חצבה הרוח בסלע "פסלים" גדולים מאבן חומה, הדומים לדמויות ענק המשגיחות על הכפרים הציורים הנמצאים מתחתיהם. מי השטפונות גבוהים ואחד הגשרים עליהם אנו עוברים מוצף. אנו נאלצים להוריד נעליים, להעמיס את האופניים על גבנו ולחצות את הגשר המוצף.
אחר כך רוכבים בחזרה עם האופנים לתחילת הקניון ועולים על האוטובוס לביקור בעיט בן חדו שבשולי האטלס הגבוה. זהו קומפלקס של מבנים בני כמה קומות שנשתמרו מהמאה ה-.16 טכניקת הבנייה לא השתנתה זה מאות שנים: את לבני הבוץ יוצרים מתערובת של אדמה מקומית עם מים וקש, מכסים בטיח מיוחד, ומתקינים מרזבים שתפקידם להרחיק את מי הגשמים מקיר הבוץ ולמנוע נזקים. סרטי קולנוע רבים (לדוגמא: לורנס איש ערב) צולמו בקסבה, שננטשה בשנות ה-50 על ידי יושביה וחווה כיום תחייה מחודשת.
יום שישי, 12 במארס
מזג האוויר מאיר לנו פנים ואנחנו מחליטים לרכוב לפני התוכנית, 45 ק"מ של טיפוס למעבר הרועים (טיזין טישקה) בגובה 2,260 מטר. המעבר הוא מהחשובים שבמעברי האטלס הגבוה ושימש שיירות סוחרים במשך מאות שנים. משם אנחנו יורדים ברכיבה לכפר טילוואת, בנוף קדומים של האטלס הגבוה. כמויות המים בנחלים גדלות ככל שיורדים מטה, אנחנו מתחרים במהירות עם זרם המים השוצף. את הערב אנו מבלים בעיר האדומה מרקש ועורכים סיור בכיכר ג'מע אללפנה - מרכז החיים של העיר שבה מרוכזים דוכני מזון, רוכלים, מספרי סיפורים ומוכרי שיקויים וקמעות.
יום שבת, 13 במארס
זהו יום הרכיבה האחרון במסע. אנחנו נוסעים באוטובוס לעמק האוריקה, לאורכה של דרך מדהימה ביופיה, אל לב הרי האטלס הגבוה. ביקור קצר בבית ברברי מקומי, בו גרים יחדיו פרות, חמורים ואנשים, מדגיש את השוני של החיים בכפרים המרוחקים מהחיים המערביים אותם אנו מכירים. אנחנו מתחילים לרכוב לעבר הר הטובקל, הגבוה שבהרי האטלס, שמגיע בשיאו לגובה של כ-4,200 מטר מעל פני הים.
הדרך מטפסת עד לגובה של כ-2,000 מטר, וממנה רואים היטב את פסגת הטובקל המושלגת. עוד כמה ק"מ ונגמרת העלייה, אנחנו עוצרים כדי לחכות לכולם ובינתיים גל סגל, הבעלים של חברת סגל בייקס, הציב את אופניו על מבנה בטון קטן לתמונה בתוך הענן, מזכרת קטנה ממסע ארוך ומלא חוויות.
באוטובוס חזרה מתקיים דיון על יעדים אטרקטיביים נוספים לרכיבת אופניים ואני מקבל החלטה: באביב הבא באיים היווניים. הלאה ליעד הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם