ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

פולנייה מבית טוב: הדוגמנית קסיה שוון משוגעת על ישראל

תכירו את קסיה שוון, הדוגמנית הישראלית הבאה שעשויה לשחק אותה בעולם. עם חבר ישראלי מסוקס ושאיפה לגדל ילדים יהודים, החיים בעיירה קטנה בפולין נראים רחוקים מתמיד

כשהמשפחה של החבר הישראלי של קסיה שוון הזמינה אותה בפעם הראשונה לארוחת ערב, וקסיה, על שיערה הבלונדי-לבן ועיניה הכחולות, הגיחה היישר אל הקידוש, הייתה זו אמו של החבר שלקחה אותה למטבח ואמרה לה בקול מלטף שעם כל הקושי הגדול לקבל גויה אל תוכם, היא תשתדל ללמד אותה את המנהגים היהודיים שהיא צריכה לקיים בבית, ושגיור הוא חלק קריטי בקבלתה. שוון הנהנה במרץ, אבל בינתיים היא עוד מהרהרת בזה.

קסיה שוון,25, ילדה פולנייה מבית טוב, לא חלמה שאת מקומה תמצא דווקא פה, אבל עכשיו, כמעט חמש שנים אחרי שהגיעה לישראל, היא מרגישה ישראלית. כשהיא מזמינה את הקפה שלה ב"ארקפה" היא יודעת בדיוק איך היא רוצה אותו, היא מכירה את החנויות הכי שוות בבזל ואת המרפד הכי טוב בפלורנטין, היא לא נותנת שיעבדו עליה באטליז בסופר, וכן, היא גם עושה חמין בחורף, אפילו ש-26 מעלות בחוץ. כי ככה זה בישראל.

קסיה כבר רשומה בסוכנות הנחשבת "סטורם" בלונדון, שם בר רפאלי מתנוססת איתה על הקיר. היא השתתפה בקמפיין גדול לפולו ראלף לורן, הצטלמה עבור רשת חנויות היוקרה הארווי ניקולס, עבדה עם הצלמים הנחשבים מיילס אלטדריג' וג'ון אקהורסט, ועשתה הפקות אופנה למספר מגזינים בינלאומיים, כולל "הרפר'ס בזאר".  בארץ היא הספיקה לעשות קמפיינים ל"היינס",  ל-H&O, לאפרודיטה, ל"רביד" ולמיקי בוגנים. אבל הפוקוס, לדבריה, הוא על קריירה בינלאומית.

 "הפוקוס שלי הוא העבודה בחו"ל, ובעיני אפשר להצליח לא רע כשאת גרה בארץ - תראי את אסתי גינזבורג. עברתי לפני חודשיים לסוכנות 'עלית,' ומאז אני עובדת בלי הפסקה. אני שמחה לעשות גם דברים בארץ, אבל כרגע עיקר העבודה שלי שם".


"אנחנו מאוד בונים על קסיה," אומר שי אביטל, מנכ"ל עלית מודלס. "מבחינתי הפוטנציאל שלה הוא עולמי, וזה הוכיח את עצמו בחודשיים שהיא כאן. מהרגע שהפוטנציאל הוא עולמי, הסוכנות מוכנה לקבל עבורה רק עבודות גדולות, ולא בכל מחיר. דוגמנית לא יכולה לעשות קמפיין של פולו ראלף לורן, ויום אחרי להצטלם לחנות נעליים בדרך יפו. זה אותו דבר כמו עם אסתי גינזבורג. גם עם אסתי הסוכנות מקבלת כל השנה הצעות בעשרות אלפי דולרים, שיכולות להכניס לסוכנות הרבה כסף, ואנחנו מסרבים להן בשביל הטווח הרחוק. אנחנו לא רוצים שבסוף העונה אי אפשר יהיה להסתכל על אסתי או על קסיה.

שוון,25 , גדלה בבית קטן מוקף חווה ביער סמוך לואוז'ה, עיר זניחה בפולין. אביה שהה רוב הזמן בברלין כמהנדס של ב.מ.וו, ואילו אמה גידלה את הילדים. בגיל 16 אותרה שוון על ידי מגלה דוגמניות. "יש לי את הסיפור המשעמם, כמו של כל דוגמנית, שהייתי בת 16 וצלם רדף אחרי ברחוב. עכשיו, ואוז'ה זה גם ככה מקום קטן ושקט, ואני הייתי נורא פחדנית, כי כל הזמן הזהירו אותי מגברים זרים, ופשוט התחלתי לרוץ. הוא רץ אחרי עד הבית, ופשוט דפק בדלת של ההורים שלי ונכנס. הוא היה צלם מברלין, והוא סיפר להורים שלי מה הוא יכול להציע לי ולאיזו סוכנות הוא יכול לחבר אותי, אבל אבא שלי לא הסכים, הוא התעקש שאני אמשיך ללמוד. רק בגיל 19 נתנו לי או.קיי לנסוע ולנסות את מזלי. אני מאוד מכירה להורים שלי תודה על זה שהם לא נתנו לי להתחיל עם זה קודם".

למה?
"כי אני רואה את הדוגמניות הצעירות בנות ה-16 והן מאוד מסכנות. לבד בעולם, בלי השכלה ובלי חינוך ובלי אבא ואמא, והגוף שלהן מתחיל להתפתח והן לא מבינות מה קורה להן, ומרגישות שמנות ומתחילות להיכנס לטירוף עם המשקל והדיאטות. יש המון אנורקסיה בתחום הזה, והמון דיאטות קיצוניות. מאחורי הקלעים בתצוגות זה כל מה שמדברים עליו, מחליפים תפריטי דיאטה בין אחת לשנייה. אני לא שם. כמובן שאני חייבת להיות רזה, ואני לא יכולה להרשות לעצמי פיצות ושוקולדים, אבל אני אימצתי לעצמי שיטה אחרת: אני מנסה להסתכל על הגוף שלי כאילו הוא מקדש, המקדש של הנפש והשכל שלי, ואני מכניסה למקדש הזה רק אוכל בריא מאוד. אני משתדלת לאכול אורגני כמה שיותר, ובתחום הזה אני מתגעגעת ללונדון. באנגליה יש מודעות מאוד גבוהה לאוכל בריא ואורגני, וזה תענוג. פה צריך להתאמץ קצת יותר בשביל לאכול בריא".

שוון החלה להסתובב בעולם בגיל .19 "נסעתי למלזיה, ואחר כך ללאוס ולקמבודיה. עבדתי בטוקיו ועשיתי חיים".

במה עבדת?
"כדוגמנית. בטוקיו יש המון נערות צעירות ממזרח אירופה שעובדות בדוגמנות. הם נורא אוהבים מראה צעיר. זה נורא כמה שהן צעירות. גם בתאילנד עבדתי כדוגמנית. יש בתאילנד ישראלי אחד שקוראים לו נועם, שיש לו סוכנות דוגמנות מאוד מצליחה, ונעשינו חברים טובים. באיזשהו שלב הוא אמר לי 'תדעי לך שהמקום בשבילך זה ישראל, את חייבת לנסוע לשם, את תתאהבי בתל-אביב ולא תרצי לעזוב.' לפני זה שמעתי על ישראל רק בהקשרים שליליים, על הקונפליקט ועל המלחמה. אבל זה עשה לי משהו, והחלטתי לבוא לכאן. כשסיפרתי לאמא שלי בטלפון שקניתי כרטיס לישראל, היא השתגעה. היא אמרה: 'יש כל כך הרבה מקומות מדהימים, סעי לאוסטרליה, סעי לדרום אמריקה, למה דווקא ישראל.'? אבל אני החלטתי."

ואז מה?
"נועם חיבר אותי עם עופר מ'קארין מודלס,' והגעתי לכאן. הרגעים הראשונים שלי לא היו חוויה, כי עיכבו אותי לחקירה למשך שעה בשדה התעופה, אבל אחרי שהגעתי לתל-אביב התאהבתי מיידית. העיר הזו חיה 24/7 , לא ראיתי לפני זה דבר כזה. אני מאוהבת בישראל. במקצוע שלי אני יכולה לגור בניו יורק, בפריז או בלונדון, ובכל מקום יציעו לי דירת דוגמניות במקום טוב עם חיים טובים, אבל זה המקום בשבילי".

ספרי על הקמפיין לפולו ראלף לורן.
"הוא צולם לפני שנה בערך בפריז, וזה היה נורא כיף. הצטלמתי באיזו חווה מהממת מלאה בסוסים ועצים. בעיקרון העבודות ה'נחשבות' הן לא שונות מעבודות אחרות, חוץ מזה שאת מקבלת טריטמנט ברמה אחרת. מאכסנים אותך במלון הכי הכי נחשב, מצמידים לך נהג, ובעיקר בעבודה מאוד מקפידים על כל תמונה. כשעשיתי את פולו, עשינו יום צילום שלם לתמונה אחת".

את משתתפת גם בתצוגות?
"אני לא אוהבת את זה. זו עבודה מאוד קשה. ניסיתי את זה קצת במילנו, אבל זה פשוט לא שווה את הכסף. לקראת שבוע אופנה את מבלה שבועיים של קאסטינג ומדידות, ואז בשבוע של התצוגות את קמה כל יום בחמש בבוקר ומתרוצצת בין תצוגה לתצוגה. מי שעושה תצוגות פשוט טסה משבוע אופנה במקום אחד לשבוע אופנה במקום אחר, ועושה את זה ככה במשך חודשים של עבודה ללא הפסקה, ללא שינה וללא אכילה. אני מעדיפה להצטלם, זו בהחלט עבודה קלה, מהנה ומכניסה יותר".

שמעת על ג'ק? היא דוגמנית סופר מצליחה, היא גם פולנייה.
"כן, שמעתי עליה. היא עשתה את קלווין קליין, לא? לא פגשתי אותה באופן אישי. הצטלמתי עם אנה, שהיא גם טופ מודל פולנייה שעשתה את 'ויקטוריה'ס סיקרט,' אבל לא נעשינו חברות. רוב החברים שלי הם דווקא לא מהתעשייה".

מה סוד ההצלחה של הדוגמניות המזרח אירופיות?
"הייתי רוצה לדעת את זה. יש הרבה בחורות יפות בפולין, אבל גם בישראל. אולי אנחנו מאוד מקצועיות בגלל החינוך שקיבלנו".

אחרי שהתאהבה בארץ, התאהבה שוון גם בבחור ישראלי, וכבר שלוש שנים שהיא בזוגיות הדוקה עם לירון תמיר, 30, אושיית לילה מוכרת, הבעלים של מועדון ה"פינגווין" החדש, המגה בר הקיצי "קיבוץ בנמל" וגם המקומות "קיבוץ בעיר" ו"נחלה". היינו במסיבה, וחברה טובה שלי הכירה בינינו. הוא אומר שהוא התאהב בי מהרגע הראשון, ואחרי שלושה חודשים כבר עברנו לגור יחד. הוא אומנם רק בן שלושים, אבל הוא מאוד רציני ונפלא ובוגר ואחראי. לא הייתי מפחדת לעשות איתו ילדים, בואי נגיד".

את חושבת על זה?
"חברות שלי בפולין כבר נשואות עם ילדים, אבל אני מחכה. יש לי פרויקטים ויש לי קריירה ויש לי אהבה, ואני מאוד נהנית לבלות עם החבר שלי לבד, רק שנינו".

שוון היא בחורה שדורשת תחזוקה גבוהה. בשנה שעברה היא ובן זוגה נפרדו לחצי שנה, כי לדבריה, הוא לא בילה איתה מספיק זמן. "הוא מאוד מאוד עסוק, ולי זה היה מאוד קשה. הוא צוחק עלי שאני כל הזמן רוצה עוד ועוד ממנו, אבל כן, לי זה חשוב לבלות אחד עם השני בזוגיות, והוא, בגלל שיש לו כל כך הרבה עסקים, הוא באמת לא מבלה איתי הרבה זמן. עכשיו זה השתנה, והוא מאוד משתדל בשבילי".

בעקבות הפרידה עזבה שוון לניו יורק, מה שעוד יותר המחיש עבורה עד כמה היא מחוברת לישראל. "הרבה זמן לא הייתי בטוחה אם אני באמת אוהבת את ישראל או שזה בגלל החבר שלי, אבל כשהייתי בניו יורק נורא התגעגעתי לארץ. חשבתי כל הזמן על ישראל, והתגעגעתי לדבר עברית. הלך לי מאוד טוב בניו יורק, ואפילו התחברתי עם השחקנית דיאן קרוגר, ששיחקה ב'ממזרים חסרי כבוד', והיא חיברה אותי עם הסוכן שלה והעניינים התחילו לזוז. תכננתי להתחיל ללמוד שם בבית ספר למשחק, אבל לא יכולתי לוותר על הארץ. בסוף נשברתי וחזרתי לכאן, ובסופו של דבר גם לחבר שלי, אז זה סוף טוב".

בהפסקה עם החבר יצאת עם אחרים?
"הבעיה היא שברגע שאת מתאהבת בישראלי, אי אפשר לחזור אחורה. משהו במנטליות של הגברים הישראלים, בגלל שהם חיים כאן, הופך אותם ליותר חזקים וקשוחים, ואחרי זה קשה מאוד להתאהב בגבר רכרוכי. הצעירים פה הם מאוד פטריוטיים מצד אחד, אבל גם מאוד ליברליים. אני מאוד אוהבת את זה, ואני גם מאוד אוהבת את הערכים היהודיים שעליהם מחנכים אתכם. הייתי רוצה שהילדים שלי יגדלו כיהודים".

בשביל זה תצטרכי להתגייר.
"אני יודעת. המשפחה של בעלי מאוד מאוד דתית. כשפגשתי אותו הוא עוד היה מתפלל כל בוקר עם תפילין, אבל הוא הפסיק, למרות שאני מאוד רציתי שימשיך. הפגישה הראשונה איתם לא הייתה קלה, כי ידעתי שמאוד קשה להם עם זה שאני גויה, אבל הם קיבלו אותי, הסבירו לי איך לחגוג את החגים בבית שלנו והסבירו לי שמאוד חשוב להם שאני אהפוך ליהודייה".

ואת מתכוונת לעשות את זה?
"הייתי רוצה להיות יהודייה חילונית, אבל בשביל להתגייר את צריכה ממש להפוך לדתייה ולקיים הרבה חוקים שאין לי עניין לקיים, אז אני לא יודעת עדיין. אני לא רוצה להתלבש צנוע ולשמור כשרות. אני מאוד אוהבת את המסורת היהודית, אני תמיד מספרת לחברות שלי בחו"ל שבישראל יש כריסמס כל השנה. אצלנו נפגשים פעם בשנה כל המשפחה בכריסמס, ואוכלים ארוחה חגיגית ומשפחתית. אצלכם עושים את זה באופן קבוע בכל ערב שבת. זה מדהים בעיני".

ההורים שלך פגשו אותו כבר?
 "לא, הם עוד לא היו פה. אמא ואבא שלי נפרדו לא מזמן, אבא שלי עזב אותה כשהייתי בניו יורק, וזה היה משבר גדול לכל המשפחה. במקום שאנחנו גרים בו בפולין המנטליות מאוד שונה מכאן, ולהתגרש זה עניין גדול, כל העיר מדברת על זה. אני אוהבת את אבא שלי, אבל אני חושבת שהוא ממש נכשל כבעל. המשבר בין ההורים שלי גרם לי להבין שאין מה למהר להתחתן. זה יכול להרוס דברים. זה הרי היה יכול לעזור לי עם הניירות. אני רוצה לשלם מסים ולהיות אזרחית בישראל, אבל זה לא יקרה, אלא אם כן אני אתחתן".

מה אתם עושים בשביל הרומנטיקה?
"אני יכולה לספר לך שבוולנטיין לירון ארגן בפינגווין תערוכה של ויברטורים מגניבים שעיצבו מעצבים ישראלים, והיינו שם בערב, וזה גם מה שקיבלתי ממנו כמתנת ולנטיין. זה משהו מדהים ומאוד יקר, ואני הרי אוהבת דברים איכותיים".

קינקי.
"כן, יש לו ראש צעיר. אני אוהבת את זה שהוא צעיר. אני לומדת איתו, זה לא מישהו שמלמד אותי, אנחנו גדלים ביחד. הייתי בקשר עם גבר מבוגר, והיום זה ברור לי שבאותו זמן חיפשתי מישהו שיחליף את אבא שלי. אני מעדיפה גבר צעיר."

מה את עושה כשאת לא מדגמנת?
"כשאני בארץ אני מקדישה הרבה לפעילות ירוקה. אני משתדלת מאוד למחזר, גם זבל ובקבוקים וגם רהיטים. המון רהיטים אצלנו בבית הם רהיטים יד שנייה מאיכות טובה, שפשוט שיפצתי. אני חולמת על בית שהוא כולו ידידותי לסביבה. אני לא רואה הרבה טלוויזיה, אבל התמכרתי ל'האלופה.' חוץ מזה אני מבשלת. אני מאוד אוהבת לבשל אוכל צרפתי, וגם הכנתי חמין שיצא לא רע בכלל. אני גם מאוד אוהבת לעשות שופינג".

 בואי נתמקד בזה.
"טוב, לא כדאי לך לצאת איתי לשופינג. אני מאוד מידבקת. אני מתה על אקססוריז ועל תכשיטים, אני ג'ולרי פריק. גם נעליים יש לי המון. בעבודה כדוגמנית את משאירה בכל מקום קצת דברים, ואצלי אין דבר כזה קצת. בבית בפולין יש לי חדר מלא בגדים ונעליים, יש לי חברות בניו יורק ובלונדון שהשארתי אצלן דברים, והן כבר מעוצבנות עלי שאני אאסוף את זה מהן. אני אוהבת דברים איכותיים, ולא אכפת לי לבזבז הרבה כסף על בגדים. אני אוהבת עקבים גבוהים ושמלות, ובערב אני מאוד אוהבת להתגנדר. הבעיה היא שבתל-אביב אין כל כך לאיפה. לא ממש מתלבשים פה מגונדר".

אז איפה את קונה?
"אני מאוד אוהבת זארה, ואני מוצאת גם דברים בכיכר המדינה. אני אוהבת את 'אול סיינט' בלונדון, ובכלל שופינג בלונדון זה הכי הכי טוב. במוג'י אני אוהבת לקנות מצעים אורגניים, ומילנו זה מקום טוב לנעליים, למרות שאני גם הרבה עם נעליים של ג'ימי צ'ו וקלואה".

אפשר לומר שאת מבזבזת את כספי הדוגמנות על קניות?
"לא, לא הכל. כבר הספקתי לקנות לעצמי דירה בפולין. אני לא חושבת שאני אגור שם אי פעם, כי אני כבר ממש לא מרגישה פולנייה. אני מרגישה הרבה יותר ישראלית מפולנייה".

מה השאיפה הכי גדולה שלך כדוגמנית?
"האמת היא שהחלום שלי הוא כבר לא בדוגמנות. בא לי לעצב וללמוד משחק. קריירת הדוגמנות שלי עוד לא ארוכה, מקסימום שנה-שנתיים. אחרי הכל, אני כבר בת 25".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...