לוקחים את הזמן: איך לא לאבד את השפיות עם הילדים בבוקר
לוקח לו 40 דקות לצחצח שיניים, חצי שעה לשרוך נעליים ו20- דקות לאכול טוסט? זה משאיר לכם בדיוק שעה וחצי לחטוף התמוטטות עצבים בכל בוקר. איך מתארגנים ליציאה ושומרים על השפיות
לא נעים להתחיל את היום ככה - בטח שלא באופן קבוע. אם הסיטואציה הזאת נשמעת לכם מוכרת, בוודאי תשמחו לדעת שהמצב ניתן לתיקון.
לפעמים זה נורמלי
צריך לזכור שלכל אחד יש קצב משלו: אם הילד עושה את כל מה שצריך אבל לאט, אין ברירה אלא לקבל אותו כמו שהוא - בלי לדרבן אותו ולהשוות אותו לילדים מהירים יותר. כדי לא לצאת מדעתכם, כוונו את השעון המעורר לשעה מוקדמת יותר, ואל תסתכלו על הילד לועס כל ביס בארוחת הבוקר באטיות. אם אתם עדיין מרגישים שאתם משתגעים, זכרו שלאטיות יש גם צדדים חיוביים: אנשים אטיים יותר הם רציונליים ושקולים מטבעם, לעומת אנשים מהירים שנוטים לאימפולסיביות.
מאבקי כוח
אטיות יכולה להיות גם ביטוי למאבק כוחות שמקיים הילד עם ההורה. במקרה שלנו, כשאבא אומר לרותם להזדרז ולצחצח את השיניים, רותם יכולה לחשוב לעצמה: "אף אחד לא יגיד לי מה לעשות ומתי."
ככל שאבא יילחץ יותר, רותם תתעכב יותר. לכן, במצבים כאלה צריך לעבוד על היחסים במשפחה - ולא על לוחות הזמנים. חשוב לא לנדנד ולא לצעוק, אלא להסביר את המוטיבציה לדרישה להתארגן עד שעה מסוימת. בנוסף, חשוב לעזור לילד לפתח את הרגישות לצורכי הזולת על ידי נתינת דוגמאות כמו: "הילדים בהסעה יחכו לך ויאחרו לבית הספר."
חלומות בהקיץ
ייתכן שבזמן שאתם מחפשים את הנעליים מתחת לספה ומשתדלים לשמור על שפיותכם, הילד נמצא רחוק, וחולם שהוא סופרמן, קים פוסיבל או מלך הכיתה. ברגעים האלה הילד רחוק מדברים יומיומיים כמו צחצוח שיניים או סידור התיק לבית הספר. זה בסדר, ואפילו חמוד, אבל הבעיה היא שבמקרים רבים התפקוד של ילדים חולמניים נפגע.
חשוב להבין שילדים נוטים לברוח לעולם הדמיון כשעולם המציאות משעמם ולא מספק אותם. הורים שנוטים להלחיץ ולזרז רק מחזקים את הרצון שלהם לברוח. לכן, אחד הפתרונות הטובים ביותר הוא לנסות ולהפוך את העולם האמיתי לנעים ומאתגר יותר עבור הילד
פתרון נוסף הוא ללמד את הילד להחזיר את עצמו למציאות בעזרת שיח עצמי. כשרותם מרגישה שהיא מתחילה לחלום שהיא גיבורת סדרה מצוירת, היא יכולה לומר לעצמה: "די רותם, תחזרי ארצה וצחצחי שיניים."
תשומת לב
בקרב ילדים רבים, אטיות היא דרך לקבל תשומת לב מההורים, מאחר שבהעדר תשומת לב חיובית גם התייחסות שלילית היא דבר מיוחל. אם אתם מרגישים שהילד מתארגן לאט כדי למשוך את תשומת לבכם, השתדלו להעניק לו יותר תשומת לב חיובית בשעות אחרות, ולשבח אותו אם הוא מצליח להתארגן מהר. בנוסף, אם הילד השתדל והצליח להתארגן בזמן, הציעו לו לבלות יותר זמן איכות ביחד. תוכלו למשל לקרוא לו סיפור לפני השינה, לספר לו על "איך היה קטן" או לנסוע למקום שהוא אוהב ביום חופשי.
פחד
איטיות יכולה גם לנבוע מפחד מהמצב שאחרי סיום הפעולה. למשל, אם הילד לא אוהב את הגן שלו, הרי שהוא יעשה הכול כדי למשוך את הזמן עד שייאלץ ללכת לשם. לכן, לפני שאתם נלחמים בילד האטי שלכם, בררו, למשל, מה קורה בגן.
פרפקציוניזם
הרצון להביא כל פעולה לשלמות גורם לרבים וטובים מאיתנו להתעכב על פרטים קטנים ולא חשובים, שגוזלים זמן יקר. גם כאן האטיות היא רק תסמין, ועליכם לעבוד על הגורם האמיתי: הראו לילד שאתם אוהבים אותו, ולא חשוב אם צחצח את שיניו באופן לא מושלם, או אם קיבל במבחן 90 ולא .100
עצלנות
לא כל אחד רוצה להתאמץ ולהתלבש אם הוא יודע שגם אמא יכולה להלביש. לילדים שנוטים להתעצל אפשר להציע שיתוף פעולה: ההורה יעזור אם הילד יעשה. בנוסף, אפשר גם להציע פרס על בסיס נקודות מצטברות. לדוגמה, להעניק לילד מדבקה בכל פעם שבה הוא מצליח להתלבש לבד, ולתת פרס בכל פעם שמצטברות שבע מדבקות. עם הזמן תהפוך הפעולה שאותה אנחנו רוצים לחזק לאוטומטית, ולא יהיה צורך במדבקות ובמתנות.
עייפות
יש גם ילדים שפשוט רוצים לישון בבוקר - הראש לא עובד והידיים והרגליים לא מתפקדות. החדשות הטובות הן שהתרופה ידועה: ללכת לישון מוקדם יותר, בבוקר לשטוף את הפנים במים קרים או להתקלח, לשתות שוקו, לעשות התעמלות ולשים מוזיקה קצבית. שימו לב שעייפות יכולה גם להיות סימן לבעיות שינה. במקרים כאלה ניתן להתייעץ עם רופא משפחה ולפנות למעבדת השינה לתינוק ולילד באוניברסיטת תל אביב.
הכותבת היא פסיכולוגית ומרצה במכללת לוינסקי לחינוך
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם