מידע מסווג: מתי לספר לילד שאת בהריון?
ערב אחד, אחרי ארוחה דשנה במיוחד, כשהבטן כבר הפסיקה להחמיא לחולצה, הוא הביט בי במבט חשדני ושאל: "אמא, את בהריון?"
הרציונל היה ברור. אחרי גיל ,35 עם תחושה אובייקטיבית שאני כבר לא פרגית, הריון הוא לא דבר שתמיד צולחים בקלות (עם כל הכבוד ל"טפו-טפו-טפו.(" נכון שעבור ילדים כל אכזבה היא גם שיעור, אבל בכל זאת תחושת הבטן הייתה שמוטב לחכות ש"הספינה תשוט" בטרם ננחית על ילד בן שש וחצי וילדה בת שלוש וחצי את העובדה שלא רק אמא מתרחבת אלא גם המשפחה.
החשד הראשון התעורר אצל הבכור חד העין, בערך בשבוע העשירי. בהריון שלישי כמו בהריון שלישי, הבטן יצאה החוצה פחות או יותר אחרי האקט עצמו, וכל ניסיון להסתיר את ההריון מהסביבה היה אבוד מראש (וחס וחלילה שיחשבו שסתם שמנתי.( ערב אחד, אחרי ארוחה דשנה במיוחד, כשהבטן כבר הפסיקה להחמיא לחולצה, הוא הביט בי במבט חשדני ושאל "אמא, את בהריון."? אופס. מצד אחד לא רציתי לשקר, מצד שני, יש עוד חודש עד הסקירה וזה לא הזמן ל"יש לנו משהו לספר לכם."
כמו פוליטיקאית טובה (ואולי אמא קצת פחות טובה,( מיד עניתי על השאלה בשאלה: "אתה רוצה שאני אהיה בהריון"? (כן,(! "אתה רוצה אח או אחות"? (אח,(! "בנים יכולים להיות בהריון"? (צחקוק.( עד שאלה מספר חמש הילד כבר שכח מה הוא שאל מלכתחילה, ומי הצליחה לא לשקר ובאותה נשימה לא לגלות?
מחוץ לבית, לעומת זאת, כולם ידעו. הבטן דיברה בעד עצמה, החזה תפח בלי ניתוח הגדלה, והעייפות, אוי העייפות, רק מהקיטורים התעייפתי. זאת אומרת, כולם ידעו חוץ מחברתי סיגל. למה לא סיגל? לא כי רציתי לשמור את זה בסוד, ממש מסיבות טכניות. כי לא דיברנו, כי לא יצא, כי זה לא עלה. יום אחד, או בתרגום חופשי בשבוע ה,12- נסעתי עם בני ברכב. הכל היה טוב ויפה, שירי
דרך המראה הקדמית, דרך המשקפיים של בני, ראיתי את זוג עיניו נפערות. הילד כבר בכיתה א.' הוא יודע לחבר אחד ועוד אחד. השיחה נותקה והשתיקה הייתה כבדה. "אמא," (הנה זה בא) "את בהריון."? האינסטינקט האמהי שלי מלווה בהורמונים וקצת בחילה, הרגשתי שהפעם שום שאלה שאשאל לא תסיח את דעתו מהשאלה. "כן, חמוד," עניתי, "אני בהריון, אבל... זה סוד." "למה זה סוד"? הוא שאל (הילד גאון.( "זה סוד מפני שאני רוצה קודם לראות רופא שיבדוק ויגיד לי שהכל בסדר. רציתי לספר לך ולאחותך בעוד כמה שבועות אחרי הביקור אצלו."
הבן שלי היה עסוק בלעכל, והרכב התמלא שוב בשתיקה, כולל נשיפה ארוכה מצדי, כזו השמורה לרגע של אחרי שחרור סוד. "אמא," הוא חתך את האוויר בקולו המתוק... "אבא יודע."???
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם