על צבים וחצילים: רותי רוסו חוזרת למטבח

אין כמו חציל כדי לתקן לבבות שבורים ולהפוך אנרגיות שליליות לאנרגיות חיוביות. רותי רוסו חזרה אל המטבח עצבנית - ויצאה ממנו עם שלושה מתכוני חצילים שיעשו לכולכם רק טוב

רותי רוסו | 11/3/2010 11:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הוא הבטיח שיראה את הצבים שלו. הבטיח יום לפני ובאותו בוקר ואפילו שעה לפני. וזאת לא מטאפורה ואלה לא "צבים" במירכאות, אלא צבים אמיתיים. ארבעה במספר. לכולם, כך הבנתי, יש שריון וגוף גס ומחוספס, חיוך צבי נבוך וידיים כאלה שחותרות באוויר כשמרימים, מחפשות את הקרקע שמעולם לא נפרדו ממנה.

ולו יש ארבעה כאלה במרפסת! וזה אסור ולא חוקי כי הצב הוא חיית בר ומקומו בטבע, אבל אם כבר מישהו עבר על החוק הזה, אז לפחות שייתן ללטף אחד ולראות את החיוך העצוב המקומט ואחר כך ננזוף בו. ומה הקשר בין צבים לאוכל? הקשר היחיד הוא במקצוע של המגדל. הוא שף. בטח היה מי שזיהה, כי לא הרבה אנשים מגדלים צבים במרפסת.

צילום: רובי קסטרו
צריך לנקב שלושה חורים בכל חציל, שלא יתפוצץ בתנור צילום: רובי קסטרו

ומי שלא זיהה לפי הצבים יזהה לפי ההמשך. כי אחרי שקבענו, ורק אחרי שקבענו שעה מדויקת, סיפרתי לפעוטה בת שלוש, מעריצה נלהבת של צבים ספרותיים (הצב של אורן, צב על הגב, הצב ביצבוץ, טוגה, צבת הים הגילדית של דייגו), שהולכים לראות צבים ולהחזיק. היא הביטה בי נרגשת וגם אני התרגשתי. ושתינו התחבקנו כאילו הודיעו לנו שנמצא קרוב משפחה אבוד עם הרבה כסף ובלי יורשים, ועם עיניים בורקות יצאנו לראות צבים. וגם לגעת וללטף.

כל הדרך דיברנו בשצף על צבים שאנחנו מכירות ולימדתי אותה שיר על צב ("יש לי צב") וגם שיר על תוכי ("אקנה לי תוכי") שהיא העריכה הרבה פחות. ומהכיסא הקטן שלה על האופניים יכולתי לשמוע את פעימות לבה הולמות ואת נשימתה המהירה והרגשתי שאני האמא הכי טובה בעולם.


ואז הוא הבריז, השף של הצבים. וגם ניתק את הטלפון. אחרי ארבעים דקות של המתנה נאלצתי להודות בפני הילדה המוארת שמולי שהיום לא נראה ולא ניגע ולא נלטף שום צב. גם לי נצבט הלב כי רציתי, אבל היא ממש בכתה וצרחה ורקעה. לפני שנייה הבטחתי צב ושרתי על צב וסיפרתי על צב ופתאום אין צב? לך תסביר את זה לילדה נרגשת בת שלוש. האמת? לך תסביר את זה לאמא נרגשת בת שלושים. גם לא קל.

אז השף של הצבים ששבר את לבה של הבת שלי הוא המקור וההשראה של המתכון הנפלא שלפניכם. מי שאכל אצלו ומי שמכיר אותו יזהה מיד. מי שלא, יצטרך לנחש או לעבור הלאה. החוק מעכשיו הוא כזה: מי ששובר את הלב של הבת שלי, מסתבך עם אמא קפריזית ונקמנית שתכתוב עליו מבלי לתת לו קרדיט. ראו הוזהרתם.

בשר חצילים קלויים על טחינה, עגבניות ופלפל חריף

מגררים עגבניה טרייה ומניח
מגררים עגבניה טרייה ומניח צילום: רובי קסטרו
ים מעל הטחינה
מנה קלה להכנה ויפה כמו ציור. כדאי להכין אותה על מגש גדול או צלחות הגשה, בהתאם לגודל השולחן, ולתת לכל אחד לאסוף בכף את הטעמים שהוא רוצה לצלחת שלו. מעט עגבנייה, הרבה פלפל חריף, קצת שום, יותר שמן זית. או להפך.

החומרים:
שני חצילים גדולים
כוס טחינה גולמית טובה
שתי עגבניות
חצי פלפל ירוק חריף
2 שיני שום
שמן זית (עדיף עדין יחסית)
חצי כפית מלח רגיל
מעט מלח גס

ההכנה:
1. קולים את החצילים בתנור: מנקבים אותם שלושה ניקובים (אחד בכל קצה ואחד באמצע) כדי שלא יתפוצצו, ומסדרים אותם על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מכניסים לתנור שחומם מראש לחום גבוה ל- 25 דקות עד שהם משחימים. מניחים להם להתקרר ומסירים את הקליפה. מניחים את בשר החצילים על מסננת גדולה מעל קערה ונותנים לנוזלים להתנקז בערך חצי שעה.

2. מכינים את הטחינה. היא צריכה להיות סמיכה יחסית. מערבבים עם כוס מים וחצי כפית מלח. תלוי בסוג הטחינה - ייתכן שתצטרכו להוסיף עוד קצת נוזלים.

3. יוצקים את הטחינה מעל המגש או צלחות ההגשה. מגרדים את העגבניות בפומפייה מעל הטחינה בכמה מוקדים.

4. מסדרים בערימה אחת גדולה או בכמה קטנות את בשר החצילים מעל הטחינה והעגבניות.
5. מגרדים את הפלפל החריף בפומפייה או בזסטר ומטפטפים אותו בתלוליות קטנטנות בכמה מוקדים בטחינה.

6. כותשים את השום ומפזרים מעל הטחינה ומעל החצילים.
7. זולפים מעט שמן זית על החצילים ועל הטחינה. בוזקים מעט מלח גס ומגישים.

צילום: רובי קסטרו
מוציאים את בשר החציל החמים צילום: רובי קסטרו
חצילים בחומץ

כבר קניתם חצילים. אז הנה עוד מתכון, שבשונה מקודמו אפשר לאחסן אותו ולאכול לאורך זמן. לחצילים בחומץ יש גרסאות כמעט בכל מדינות הבלקן והים התיכון. אצל האיטלקים קוראים להםMelanzane Sott ' olio (חצילים בשמן), ובשונה מהגרסה היוונית ומהגרסה הרומנית, אצל האיטלקים חולטים בחומץ ושומרים בשמן, ולא מטגנים בשמן ושומרים בחומץ. שתי האופציות (זו המטוגנת, וזו שלא) לפניכם.

החומרים:
2 חצילים
מלח
שמן זית
5 שיני שום פרוסות
כוסברה או פטרוזיליה
שליש כוס חומץ
1.5 כוסות מים
1 כפית פלפל שחור שלם
1 כפית מלח
1 כפית שטוחה סוכר

ההכנה:
1. פורסים את החצילים לפרוסות בעובי סנטימטר. מסדרים על תבנית. בוזקים מלח מעל הפרוסות ונותנים לחציל להגיר נוזלים במשך שעה. שוטפים את המלח ומנגבים את החצילים במגבת נייר.

2. מחממים את השמן במחבת גדולה. מטגנים את פרוסות החציל בשכבה אחת משני הצדדים עד שהן משחימות. מוציאים ומניחים על מגבת נייר לספיגת שאריות השמן.

3. מערבבים בסיר את החומץ, המים, הפלפל השחור, הסוכר והמלח. מביאים לרתיחה. מסדרים בצנצנת או בכלי אחסון אחר שכבה אחת של חצילים מטוגנים. מפזרים מעליהם פרוסות של שום טרי ועלים של כוסברה או פטרוזיליה.

4. יוצקים מלמעלה את תערובת החומץ. סוגרים ומקררים.

חשוב לציין: אפשר להכין את המתכון הזה גם בלי לטגן. פורסים את החצילים לפרוסות דקות, מושחים בשמן זית ומכניסים לתנור בחום בינוני גבוה (180 מעלות) לכ-20 דקות או עד שהפרוסות משחימות.

צילום: רובי קסטרו
ערימת חציל על טחינה וגבעות של עגבניות ופלפל חריף צילום: רובי קסטרו
חצילים בשמן - Melanzane Sott'olio

החצילים נחלטים קלות בתערובת של חומץ, מים ושום ואז מאוחסנים בצנצנת עם שמן זית טוב ותבלינים. המרקם שונה לחלוטין מזה של החצילים בחומץ. הבשר של החציל פחות חמאתי ויותר קרנצ'י. קצת כמו של חמוצים.

החומרים:
2 חצילים
מלח
חומץ יין (לבן או אדום)
מים
5 שיני שום קלופות
שמן זית עדין ואיכותי (חובה!)
תבלינים לפי הטעם (אורגנו, טימין, צ'ילי)

ההכנה:
1. פורסים את החצילים לפרוסות דקות. מסדרים על תבנית. מפזרים מעל החצילים מלח ונותנים להם לעמוד במשך כמה שעות. שוטפים את שאריות המלח.

2. מרתיחים בסיר חומץ ומים ביחס של 1:1. בכוונה לא נתתי כמויות, כי הכל תלוי בגודל הסיר ובכמות החומץ שברשותכם.

3. מוסיפים את שיני השום. מבשלים את פרוסות החציל (לא את כולן יחד אלא בנגלות) במשך שתי דקות. מוציאים ומניחים על נייר סופג.

4. מערבבים את שמן הזית עם התבלינים. מסדרים את החצילים בצנצנת. יוצקים מעליהם את שמן הזית המתובל, סוגרים ומאחסנים במקרר.

חשוב לציין: מאכל כמו חצילים בשמן מכיל תנאים נפלאים להתפתחות של בוטוליזם. לכן חשוב לאחסן את הצנצנת במקרר ולצרוך את תכולתה בתוך שבוע מיום ההכנה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רותי רוסו

צילום: רובי קסטרו

הבשלנית שעושה את העבודה בשבילכם. מנסה כמה פעמים, מוסיפה תבלין, מורידה את האש, מחליפה תבנית. המסקנות לפניכם.

לכל הכתבות של רותי רוסו

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים