סופרי הבלתי אפשרי: מדעי העל-טבעי
האם קיים קשר שתיקה מסביב לתופעות שהמדע מתקשה להתמודד איתן? ספר חדש טוען שאירועים שפעם נחשבו מיסטיים הופכים בהדרגה לבון טון של המדע המודרני
"אנחנו מתקשים לחקור את הפראנורמלי מפני שהוא פוגם בגבולות המסורתיים של הידע ובדרך שבה אנו חושבים על המציאות", קריפל אומר. "אנחנו חושבים על דברים כעל 'נושאים' ו'מושאים', כעל חומר או משמעות, אבל אירוע פראנורמלי הוא שניהם – או אף אחד מהם. בהתאמה, הוא משהו שלא ניתן להסבירו באמצעות דרכי החשיבה שבידינו כרגע. זהו משהו שישנו, אך אינו יכול להיות".
מטרת הספר של קריפל לשרטט את ההיסטוריה של התופעות העל טבעיות בשתי המאות האחרונות של החשיבה המערבית, כדי לדון בנושאים שנחשבו כפראנורמליים. למשל, חוויית כמעט מוות. קריפל סבור שמכיוון שהמוח שלנו מתקשה להתמודד עם התופעות האלה, אנו נוטים להתייחס אליהן כאל צירופי מקרים או הונאה.
אירוע שמערב מצבים מנטליים עם מצבים גשמיים. העל טבעי
אילוסטרציה: SXC
הרגעים שבהם העולם נראה כסיפור חי
כותבי העל טבעי שבהם קריפל מתמקד בספרו הם פ.ו.ה מיירס, חוקר על טבעי בריטי, צ'רלס פורט, חוקר תופעות ביזאריות, ז'אק ואלי, אסטרונום ועב"מולוג, וברטרנד מווסט, פילוסוף צרפתי. קריפל מנסה להראות כיצד אירועים על טבעיים שפעם נחשבו מיסטיים מתגלמים בתרבות המדעית של ימינו וכיצד ניתן לגשת אליהם כאל רגעים שבהם העולם מפסיק לתפקד כמנגנון מכני, ומתחיל להיראות יותר כסיפור חי.
הסרט והספר, במובן מסוים, עוסקים בקשר השתיקה שסביב תופעות שהמדע מתקשה להתמודד איתן ושצורת החשיבה המטריאליסטית מתקשה לתפוש. הסרט מתיימר להראות לנו איך לחשוב על הפראנורמלי כעל אירוע שמערב מצבים מנטליים עם מצבים גשמיים. הפראנורמלי כולל גם את המשמעות וגם את
החומר וכאן מתחילה הבעיה של המדע, שלא עוסק במשמעות.
הסרט מציג את מה שיוצריו מגדירים כמקום שבו "העובדה מחקה את הבדיוני, ההונאה מחקה את העובדה, המקום שבו הכול קשור ודבר אינו כפי שהוא נראה". הנושאים שבהם "סופרי הבלתי אפשרי" עוסק הם ההיסטוריה התרבותית של הטלפתיה, הטלפורטציה (שינוי מיקומם של חפצים מבלי שיעברו במרחב), עב"מולוגיה, ממדי תורת הנסתר של המדע הבדיוני, ריגול על-טבעי במלחמה הקרה, קולוניאליזם גלקטי, רוחות רפאים, הכרה כיוצרת תרבות ותרבות כהתגבשות של ההכרה.
אחד הקטעים הבודדים ששוחררו לרשת מציג מונולוג של סופר הקומיקס דאג מונק (שהתפרסם בעיקר בזכות הקומיקסים של באטמן). מונק מספר על חוויית סינכרוניזציה מדהימה למדי, שהתנסה בה כאשר כתב את הקומיקס "כוכב הקופים" המבוסס על הסרט המוכר. הרעים בסיפור הם הגורילות, ומונק היה עסוק בכתיבת קטע שבו ברוטוס, מנהיג הגורילות האכזר, פולש לביתם של בני האדם כאשר הוא לבוש במצנפת שחורה.
ברוטוס תופס את האישה, מכוון אקדח לראשה, ועל ידי כך מאלץ את הגבר לעשות מה שהוא פוקד עליו. בעודו עובד, מונק שמע את אשתו קוראת לו מהקצה השני של הבית. הוא יכול היה להבחין שהיא במצוקה, אבל חשב שלא מדובר במשהו יותר חמור מהחתול שנתקע מתחת לספה. כשמונק הגיע לסלון, הוא ראה פורץ במצנפת שחורה אוחז באשתו ומכוון אקדח לראשה. ממש כפי שכתב לפני רגע בספר הקומיקס שלו, רק שכאן הפורץ היה אדם ולא גורילה. מונק מספר שבדקות האלה החדר כמו התמלא בערפל, ומצד שני הראייה שלו הפכה כה צלולה, עד שיכל לראות בנפרד כל חוט במצנפת של הפורץ.
צירוף מקרים? לא אם תשאלו רת קריפל. מובן שהמאורע הכה מוזר הזה גרם למונק לחשוב אם כדאי לו להמשיך לכתוב קומיקס.
לאתר הסרט
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם